לא אוהבים את מי שאומר: "אמרתי לכם !"
מייד אחרי חטיפתו של גלעד שליט ב-25.6.2006 הרצתי 'אי-מיילים' וכמה שיחות טלפון אל מי שסברתי אז שיכול לעשות את המתבקש כדי להחזיר את גלעד במהירות הביתה ! בין היתר הזהרתי אז מפני חטיפה נוספת או חטיפות נוספות, שתתבצענה כדי לגבות את הראשונה וכדי להגביר את השפעתה. (2 חטופים "שווים" יותר מחטוף אחד כפול שניים). לא האזינו לי. אפילו "נכנסתי לשידור" באחד מתכניות הטלביזיה (לצערי - תכנית לא נצפית ומאזנת ע"י רבים), ובשיחת טלפון ישירה ששודרה (!) אמרתי דברים דומים. זה קרה כבר אחרי "תקרית הגבול" בה נחטפו של אלדד רגב ואודי גולדווסר, שבתוך שעות הפכה למלחמת לבנון ה-2. כמעט כ - ו - ל - ם התיישרו אז לפי הקו המיליטנטי ש"צריך להחזיר להם מנה אחת אפיים" ו"תנו לצה"ל לנצח", ו"נלחם עד שנחזיר את 2 החיילים החטופים" ומעל לכל אלה - הכותרת : מלחמת אין ברירה !" מעטים-מעטים מאד יצאו מייד ב-12.7.2006 בדברים פומביים נגד הפיכת תקרית-הגבול למלחמה כוללת, מוצהרת כמלחמה להחזרת-השבויים, ובעצם - מלחמת ה"גם אני יכול" של אולמרט ועמיר פרץ ודן חלוץ ! כאמור - בין המעטים הייתי אני באותו שידור טלביזיה, ובדרכים נוספות, פחות פומביות. "מלחמת-איוולת", קראתי כבר אז למלחמה ההיא מימיה הראשונים (וחטפתי על כך תגובות "שתוק !"), ובין היתר צעקתי כבר אז שצריך לפטר את הרמטכ"ל ('מאחורי-הקלעים גם בדקתי 2 חלופות ריאליות. אחד המחליפים הפוטנציאליים אפילו מיהר לחזור מחו"ל, אבל אמרו לו ש"לא צריך אותו כאן", והוא חזר לשם). חלק גדול ממה שאני מתאר כאן מתועד בכתובים בזכרון-המחשב שלי, ובכמה מהארכיונים של אתרי אינטרנט ו'תיבות-דואר אלקטרוני'. ישנם גם עדים שאם יהיו כנים ולא פחדנים, יודו בדברים. מדוע אני כאילו "משוויץ" בכך שהייתי בין המעטים שראו את הנולד והצביעו על חלופות שאז נראו מופרכות, ובחלוף הזמן או שהפכו ריאליות ובוצעו (מאוחר מדי. כמו החלפת-הרמטכ"ל, אגב - במישהו שלא היה בין ה-2 שהצעתי אני), או שיש מי שמצטערים שלא ננקטו בעוד מועד, וכיום נאלצים להגיע אליהן מאוחר ולאט מדי ? כי כבר אז, וגם מאז ועד היום, את מי שמעז להצביע על מחדלים וטעויות "בזמן אמיתי" מוקיעים כבוגד, או לפחות כאידיוט שלא מבין, ומוטב לא שישתוק. זה העיקר בעיני הקונפורמיסטים 'ההולכים תמיד בתלם', מה שמכונה "הזרם המרכזי" - שישתוק ! לא אתפלא אם גם כאן יהיה מי שישתלח בי ויטען שאני "שוויצר" אחרי מעשה, ו"איפה הייתי אז" ועוד. כאמור: "המלך עירום" צרחתי כבר אז, וזה מתועד. אלא שמטרתי היא לא "להשוויץ", אלא לאמר: הקשיבו גם ל"משוגעים" ול"נאיבים" וליוצאי-הדופן שמעזים - גם ברעום-התותחים - לבקש או לדרוש: "צריך עשות 'רגע חושבים', לפני שעושים מעשים שיעלו ביוקר ואי-אפשר יהיה להחזיר לגביהם את הגלגל אחרונית !" ואני מתייחס גם למה שקורה כיום, ובעיקר - למה שעוד צפוי לנו בעתיד ! ה"מחירים" ששילמנו, כל אחד על פי מידת פגיעותו וקרבתו למלחמה, על החפזון, הנמהרות, חוסר-הנסיון, היוהרה, וה"רפלקס המותנה" של מי שהכוח והסמכות בידיהם (מונעים ונדחפים ע"י "דעת-קהל" מתלהמת, נקמנית, ומיליטנטית עד כדי עוורון כלפי המציאות) להכות בחזרה, לפני שחושבים על מטרות המכה והאופן היעיל להשגתן (ראו גם סיכומי ועדת וינוגרד) - הם מחירים הרבה יותר גבוהים ממה שנדרשנו "לשלם" לפני שנתיים, ויכולנו לקבל בתמורתם בחזרה - תחילה את גלעד, וזמן קצר אחריו את אלדד ואודי, שלעניות דעתי אולי כלל לא היו נחטפים אז, אילו את גלעד החזרנו מייד בסוף יוני או בתחילת יולי 2006 ! ובארכיונים רשומות האפשרויות והחלופות ואיך התעלמו מהם ה'מחליטים' ! אולי בעוד 50 שנים זה יפורסם.
