טוב כנראה ששמעו אותנו...
והגיע הזמן באמת.... הינה כתבה מלאה יותר על המצב (01.06.02 , 18:18) פינוי המוני של זרים מהודו ופקיסטן מדינות רבות קראו לאזרחיהן לצאת באופן עצמאי מהאזור. גם ישראל שבה ומזהירה מביקור בהודו. ארה"ב פתחה במאמץ דיפלומטי למנוע הידרדרות במצב. מושארף: אף אדם שפוי לא יכול אפילו לשקול אופציה גרעינית דיאנה בחור וסוכנויות הידיעות גובר החשש למלחמה בין הודו לפקיסטן: האו"ם הורה היום (שבת) לאנשיו להוציא את בני משפחותיהם מהודו ומפקיסטן, מחשש להידרדרות מהירה באזור. גם ממשלות רבות במערב הורו לאזרחיהן לצאת מהודו ומפקיסטן. מחלקת המדינה בוושינגטון קראה ל-60 אלף האזרחים האמריקניים השוהים בהודו לצאת משם. בריטניה קראה ל-30 אלף אזרחיה לצאת מהודו. גם גרמניה, אוסטרליה, צרפת, בלגיה, קנדה וניו זילנד קראו לאזרחיהן לצאת מהודו. בהודעת מחלקת המדינה בוושינגטון נאמר ש"הידרדרו התנאים לאורך גבולה של הודו עם פקיסטן במחוזות ג´אמו וקשמיר". גורם אמריקני בכיר הדגיש כי האזרחים האמריקנים אמורים לצאת מהודו בטיסות מסחריות. ארה"ב ובריטניה הורו גם לחלק מאנשי הסגל הדיפלומטי שלהן בהודו לעזוב את המדינה. ירושלים: לצאת מהודו משרד החוץ הישראלי פרסם גם הוא הודעה הקוראת לישראלים המטיילים בהודו לשוב הביתה, ולהקדים את טיסתם. כן ממליץ המשרד לישראלים להימנע מיציאה להודו. מהמשרד נמסר כי "בעקבות הגברת המתיחות בימים האחרונים והערכת מצב מחודשת מעדכנים המשרד והשגריריות בהודו המלצה קודמת, כדלקמן: מומלץ לישראלים המתכננים לבקר בהודו בתקופה הקרובה להימנע מלעשות זאת, כל עוד נמשך המשבר הנוכחי. כמו כן, ממליצים משה"ח והשגרירות בניו-דלהי בכל לשון כי ישראלים השוהים כבר בהודו יקצרו את שהותם שם ויעזבו את תת-היבשת ההודית. כן נקראים הישראלים השוהים בהודו ליצור קשר ולהירשם בשגרירות בניו-דלהי ובקונסוליה בבומביי, וכן להתעדכן בנציגויות או מדיווחי התקשורת אודות המתרחש באזור. מס´ הטל´ והכתובות הרלוונטיים: השגרירות בניו דלהי: (00-91-)11-3013238 EMBASSY OF ISRAEL, AURNGZEB ROAD 3, NEW DELHI 110011, INDIA הקונסוליה בבומביי: (00-91-)22-2819993/4/5/6 CONSULATE GENERAL OF ISRAEL, EARNEST HOUSE, 16TH FLOOR N.C.P.A. MARG, 194 NARIMAN POINT, MUMBAI 400 021, INDIA חדר מצב – משה"ח, ירושלים: 02-5303155 "לישראלים לא אכפת" "הישראלים לא יודעים מה קורה סביבם כשהם בהודו, ולא אכפת להם", כך אומר ל-ynet רותם, מחנות "למטייל" בחיפה, בעקבות אזהרת משרד החוץ. לדבריו, חוסר המודעות של המטיילים אינו מיוחד דווקא להודו. "רק השבוע הגיעו חבר´ה ששאלו על טיול לנפאל והיו בהלם כשאמרתי להם שיש שם מלחמת אזרחים. אנשים פשוט לא יודעים מה קורה שם. ולא אכפת להם", אמר. אריק, מדריך אחר בחברה, אמר: "כל הנושא של המצב בהודו הוא די חדש, אז עוד לא הרגשנו כאן בשינוי כיוון. אחד האנשים פה היה אמור לנסוע בעוד שבוע, אבל קיבל מחברה שלו פקס שמשרד החוץ ממליץ שלא, אז הוא ביטל. באופן כללי נראה לי שאנשים פחות יסעו עכשיו". ארז מנלה, שנמצא כעת בניו דלהי לצרכים אקדמיים, סיפר ל-ynet: "כרגע בניו דלהי 45 מעלות, אז אין פה הרבה תיירים, כל הישראלים שהיו איתי במטוס שהו כאן יום אחד ויצאו צפונה. בעיר עצמה לא מרגישים שום מתיחות מעבר למצב הרגיל. יש תמיד נוכחות של חיילים בעיר, ולא מורגשת נוכחות מוגברת בשל המצב. שמעתי אמנם ב-CNN דיווחים אבל כאן זה לא מורגש. אני עובד עם אמריקנים, ולמרות האזהרות שהוציאה ארה"ב לא מורגשת שום תזוזה של אנשים או נטישה של האזור. התחושה היא כמו בארץ, מתוח אבל לא הרגשתי שום שינוי בשבוע האחרון". מיליון חיילים המתח בין הודו לפקיסטן נסוב בעיקר סביב השליטה על חבל קשמיר בהרי ההימאליה. בדצמבר האחרון התגברה המתיחות בשל פיגוע שבוצע בפרלמנט ההודי. בעקבות הפיגוע ותקריות שבאו בעקבותיו העבירו שתי המדינות כמיליון חיילים אל אזור הגבול. הסלמה נוספת נרשמה כשלוחמים פרצו למחנה צבאי הודי בקשמיר והרגו 34 בני אדם, בעיקר נשים וילדים של החיילים ההודים המוצבים במקום. הודו מאשימה את פקיסטן בתמיכה בלוחמים. מדי יום מתנהלים במקום חילופי אש טיש דיווחים יומיומיים על הרוגים. מקורות בפקיסטן דיווחו רק היום כי שלושה אזרחים נהרגו מירי חיילים הודים בגבול בחבל קשמיר. לפי הדיווח בין ההרוגים אשה וילד. בתוך כך טענו היום עובדי הנציגות ההודית באיסלמבאד, בירת פקיסטן, כי אחד העובדים ההודים בנציגות נחטף. ראש הנציגות דיווח כי העובד נעלם הבוקר ומבדיקה התברר כי הוא נחטף על ידי מקומיים בלבוש אזרחי. מפקיסטן טרם נתקבלה תגובה להאשמות. מבחינה צבאית, כוחה של הודו גדול בהרבה מזה של פקיסטן. להודו כוחות רגליים ואוויריים רבים יותר מלפקיסטן וגם כלי נשק ימיים. שתי המדינות חמושות בנשק גרעיני, לא ברור באיזה היקף, אולם גם בתחום זה נראה שלהודו יש יתרון על יריבתה. מומחים צבאיים בממשל האמריקני מעריכים כי את "הצעד הראשון" תעשה הודו, המאשימה את פקיסטן בתמיכה במחבלים. על פי הדיווח ברשת NBC, לאחר מכן הודו עשויה לבקש הפסקת אש. על פי התחזיות, פקיסטן צפויה להסכים לכך, אך רק אחרי שתגיב לתקיפה ההודית. לדברי המומחים, לא ניתן להעריך מראש את עוצמת התגובה הפקיסטנית וכאן טמון המפתח להמשך הסכסוך. "הסכנה היא בתהליך ה´עין תחת עין´ שיתפתח. אם שתי המדינות ירגישו שהן חייבות להגיב על התקפות המדינה השנייה, יש סכנה של איבוד שליטה על עוצמת ההסלמה", אמרה טרסיטה שאפר, מומחית לענייני דרום אסיה במרכז הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בארה"ב. מושארף: "אדם שפוי לא יחשוב על אופציה גרעינית" נשיא פקיסטן, פרבז מושארף, אמר כי אף אדם שפוי לא יכול אפילו לשקול אופציה גרעינית. בראיון לרשת ה-CNN האמריקנית אמר הנשיא: "אינני חושב שאחד הצדדים ינהג בכזו חוסר אחריות ויפנה לקיצוניות הגרעינית". מושארף הוסיף ואמר: "אף אדם לא צריך אפילו לדון באופציה כזו כיוון שאף אדם שפוי לא מסוגל אפילו לחשוב על מלחמה בלתי קונבציונלית, לא משנה עם אילו לחצים הוא מתמודד". שר הביטחון ההודי, ג´ורג´ פרננדס, אמר כי אין סימנים להתפייסות קרובה בין המדינות: "אין באופק התקרבות", אמר פרננדס וכינה את המצב בין המדינות "יציב". רמספלד בדרך לאזור בתוך כך, נשיא ארה"ב, ג´ורג´ בוש, הודיע שלשום על שיגורו של שר ההגנה, דונלד רמספלד, להודו ולפקיסטן בניסיון להפחית את המתח. גם סגן מזכיר ההגנה, ריצ´רד ארמיטג´, אמור להגיע לאזור בניסיון להפחית את הסיכוי ללחימה. הנשיא בוש קרא לנשיא פקיסטן, פרבז מושראף "לעמוד בדיבורו" ולהפסיק את זרימת המפגעים היוצאים מפקיסטן לקשמיר: "הוא מוכרח לעשות כך", הבהיר בוש בתוקף. "אנחנו מבהירים הן לפקיסטן והן להודו שמלחמה לא תשרת את האינטרסים שלהן", אמר בוש. "אנחנו חלק מקואליציה בינלאומית, שמפעילה לחץ על הצדדים". בוש הבהיר שהמאמצים לאיתור אנשי אל קאעידה יימשכו לאורך גבול פקיסטן-אפגניסטן. תושבי קשמיר: בחירות דמוקרטיות יפתרו את הבעיה רוב תושבי חבל קשמיר, הקרוע בין שתי המדינות, סבורים כי בחירות דמוקרטיות יפתרו את הסכסוך. כך עולה מסקר שפורסם בבריטניה. בסקר, שנעשה בהזמנת "החברים הבריטים של קשמיר" שתוצאותיו פורסמו ביום שישי, השתתפו 850 בני אדם בג´אמו ובקשמיר. על פי הסקר, 71 אחוז מהתושבים סבורים שהבחירות הן התשובה ו-63 אחוז חושבים שאין טעם במלחמה. 90 אחוז מהתושבים מתנגדים לחלוקת החבל על פי השתייכות אתנית או דתית של התושבים. עורכי הסקר אמרו שהם ביקשו לתת לתושבי קשמיר הזדמנות נדירה לבטא את דעותיהם.
