דיכאון בצפר..

[מאיה1236]

דיכאון בצפר..

היום חזרנו ללימודים ויש לי פשוט דיכאון מזה.. לא יודעת למה,פתאום דיכאון לראות את כולן(אני בבצפר ממלכתי דתי-רק של בנות) כיתה י"א. כמה ששינתי בעצמי דברים לטובה והשתנתי המון,והרבה דברים השתנו בחיים שלי אני אף פעם לא מרוצה מעצמי.. ואני יודעת שזה לא בסדר אבל למה זה..?? אני כל הזמן רק דואגת לקטע החברתי, מוטרדת מבעיה שלא קיימת, גם כשיש לי חברות נידמה לי שאין לי וכמה שאני בעינינים,תמיד ניראה לי שאני לא בעינינים, תמיד אני לא מרוצה מעצמי.. למישהו יש פיתרון..?

 

[NFS2]

גם לי יש אותה בעייה

אין לי תשובה. אשמח שמישהו יעזור גם לי,וכמובן לה.

 

[territory]

דיכאוון בצפר..

גם אני מכיר את הבעיה של דיכאון חזרה ללימודים במובן הכי גרוע של המשפט..אני לומד בפנימיה רק של בנים!!(

חח) שרחוקה מרחק נסיעה של שעה וחצי מהבית מהבית..שנאתי את מוצ"ש ואת יום ראשון היה בא לי למות אז..אבל עם הזמן זה עבר כי פשוט התרגלתי..אני מאמין שהדיכאון חזרה ללימודים שלך יגמר הרבה יותר מהר כי אחרי הכל חזרת ללימודים אחרי חופש בן חודשיים..זה פשוט יעבור לך עם הזמן..התת מודע חייב להתרגל למציאות,אם הוא לא הוא ישתגע..ובקשר לבעיות שלך אם את אומרת שהן לא באמת אז כנראה שאין בעיות..חוצמזה שאמרת שהשתנת לטובה ואת עשית וחשבת חיובי זה אומר שאת מודעת לעצמך והמצב שלך טוב..אני חושב שהכל נובע מדיכאון החזרה ללימודים שיעבור לך ואיתו הבעיות..יהיה טוב..

 

[מאיה1236]

תודה מותק..

תודה אתה מאוד מעודד

 

[לעזאזל עם הכינויים]

תעברי לתיכון חילוני,קצת בנים יוסיפו לך חיים.