דיכאון וקצונה

[דור6]

דיכאון וקצונה

טוב נתחיל בקצונה:החלטתי שבוע שעבר לצאת לקצונה הקטע הוא שאני לא מאמין שאני יעבור תמבדקים כי חייבים להשתתף הרבה ובהכנה לקצונה להרצות ולא יודע השבוע אנ יבתקופה של דיבור חרא כלומר דיבור ממש בינוני כלומר בכל משפט אני נתקע כמה פעמים אמנם כל פעם זה רק לשנייה אבל עדיין זה לא זה.האם לצאת?יש לי חששות עד היום לפנות לאנשים זרים שלא לדבר על קצונה שבה אני אצטרך להרצות ולהראות פיקודיות .תבינו, אני בן אדם שחייב להרגיש שהוא עשה משהו עם עצמו לא מסוגל להתמודד עם "לא יכול" ו-"לא מסוגל" כלומר אני חייב לעשות את זה בשביל עצמי.הדיכאון השבוע הוא בגלל הדיבור הזה שיש לי כל השבוע ממש מזוויע מגימגום קל עוד הפעם הוא נעשה לי ממש בינוני ממש קשה לי לדבר,לא הולך עם בנות שלא לדבר על לפנות לאנשים זרים אני פשוט לא שובר את המחסום הזה אני כבר לא יודע מה לעשות .אני יושב וכותב לכם פה אשכרה עם דמעות בעיניים נמאס לי כבר להיות חזק לא להישבר לעמוד בכל ההגבלות האלה שיש לי בחיים להתמודד עם כל יום שצריך לפנות לאנשים זרים כל פעם להילחץ כשפונים אליי אנשים זרים.די נמאס לי .....זה לא הבן אדם שאני רוצה להיות אני בן אדם בכלל אחר בכל המובנים עם חברים אני פתוח.זה לא הוגן.....גם אני רוצה כבר שיהיה לי טוב בחיים נמאס לי מכל החרא של הגימגום הזה אין לי ביטחון בגרוש וכמו שזה נראה כרגע החיים שלי תקועים בלי שום אופציה לתזוזה,תזוזה כלשהי לפחות.....

 

[מירב של פעם]

דור

כל עוד אתה מתבייש בגמגום שלך ובעצמך יהיה לך קשה מאוד להתמודד בצבא ובחיים בכלל. תקשיב לי, מניסיון- שנים התביישתי בגמגום שלי, לא העזתי לעשות כלום אפילו לא להתקשר לאן שאני רוצה. רק אחרי שנהייתי אמא והבנתי שחיים של ילד עם נפש טהורה תלויים בי ובהתמודדות שלי התחלתי לקחת את עצמי בידיים ולעשות מה שאני רוצה למרות הגמגום. למדתי שאני מסוגלת לעשות המון דברים, להתקע ולא להרגיש חרא עם זה. נכון, הגיל הוא הסוד, הבגרות הנפשית עוזרת להתמודדות ולהשלמה שככה אני, זה מה יש ועם זה ננצח. אתה עוד צעיר ותולה את כל החיים שלך בגמגום או באי גמגום. זה לא ככה, אתה מסוגל לעשות הכל למרות הגמגום, אתה רק צריך להאמין בזה. זה קשה כי אתה מתבייש בעצמך, אבל אם לא תחשבן לסביבה ולמה שאנשים אחרים חושבים עליך תראה שיהיה לך קל יותר פשוט ללכת על דברים מבלי לחשוב יותר מדי. לפעמים הפחד משתק, אני יודעת... אבל אל תטחן את הנושא בראש, פשוט לך על זה ותגיד לעצמך "אני זה אני וככה יקבלו אותי, זה מה יש". כשהייתי בטירונות ועשו מבדקים לקצונה כל היום של המבדקים הייתי נהדרת, את המסע עברתי מצויין, גם בהתנהלות הקבוצתית תפקדתי, שיתפתי פעולה ונתתי הוראות, הייתי אחת מכולן. בסוף היום כל חיילת היתה צריכה להרצות על נושא שנבחר מתוך דף שחולק לנו. ישר השתתקתי, נבהלתי ואמרתי לעצמי "אין סיכוי שאת הולכת על זה" חטפתי בחילה מרוב פחד, פחד כזה משתק ש....אם אני אעשה את זה יגיע סוף העולם, אני אמות. לא הרצאתי כמובן ולא קיבלתי במנילה הפנייה לקצונה למרות שהמנילה שלי היתה נהדרת. היום בטוח הייתי הולכת על זה ומגמגמת, היום אני אחרת. אז דור, הכל תלוי בך. אם תחליט שאתה מתבייש מדי לגמגם לאוזני אחרים יהיה לך קשה, אבל אם תחליט שאתה מגמגם ושם @&#@ אז יהיה לך קל יותר לעשות את זה ולקבל את הגמגום שלך בכל מצב. תגיד לעצמך- אני הולך על זה, אני מדבר, אני מרצה ואם אגמגם זה בסדר, אז ידעו שאני מגמגם SO WHAT? דור, כל אחד והחבילה שלו, אתה לא יודע איזה משא נושא חייל אחר... אתה נראה טוב, אתה חכם, אתה מסוגל! תאמין בעצמך ותלך על זה. אם תוותר מראש תרגיש פספוס אדיר, חבל. מותר לך להיות עצוב, מותר לך לשאול "למה זה מגיע לי"?, אבל שזה לא יעצור בעדך, להיפך, קח את הכעס הזה למחוזות חיוביים, תהפוך אותו למנוע שיניע אותך קדימה....לאן שאתה תבחר.

 

[stkachov]

לכולנו נמאס

כולנו רוצים שיהיה לנו טוב בחיים...

 

[shuky63]

אולי אתה מפחד כי אתה רואה את עצמך

כקצין מול כיתת טירונים שקצת שונאים את המפקד המטרטר ומחפשים את מפלתו. אבל יש הרבה קצינים מקצועיים בצבא שתפקידם לא לפקד על קבוצות חילים גדולות שזה באמת מלחיץ,אלא יותר לפקח על תהליכים ועל צוותים קטנים.בצוותים האלה יש אווירה טובה ולכן לא יהיה לך בעיה עם הגימגום. אם ישאלו אותך על הגימגום ואם אתה חושב שהוא יפריע לך אתה צריך לדעתי להגיד שאתה שואף להיות קצין מקצועי ותדגיש תכונות שלך כמו אחריות ודבקות במשימה.אני חושב שאם תלך על זה בצורה הזאת אז גם אם תגמגם קצת בהרצאה לא ישימו לך רגל.

 

[דור6]

הקטע הוא שיש ימים בהם אני

מרגיש שאני יודע תשיטה של הדיבור זו שלמדתי אצל ברברה והכל סבבה אבל יש ימים ותקופות שבהם כאילו אני "שוכח" את ההרגשה הזאת מבין האם גם לכם זה קורה?החשש שלי זה במבדקים שצריך לשכנע אנשים לכל מיני דברים ואין לי ביטחון לדבר מול אנשים זרים או שאם אנשים זרים פתאום יש הרגשה שאני רק רוצה לומר את המילים בלי צילול בלי כלום ולכן אני חושש אבל תבינו נמאס לי מהחיים האלה פשוט ככה אני חכם יפה חברמן קיצר הכל אבל אני לא עם אף בחורה שאי פעם רציתי........

 

[RobinhooDw]

עזוב תשיטה של ברברה

רק תביא לך הרבה אכזבה וייאוש [היא לא נכונה] לדעתי היא בעיקר מנסה לשפר בצורה עקיפה את השטף, היא לא פוגעת בסיבה אלא עוקפת אותו ובכך היא גורמת לכך שתמיד תהיה במצב ביניים ולא טבעי, לך על הטבעי :} כולנו מרגישים כמוך, אבל אם להגיד לך את האמת, בשנה האחרונה למדתי כמה דברים חשובים על החיים :}, כמעט שלא גמגמתי אבל בגלל זה גם היו לי קשיי נשימה שגרמו לי להיכשל ובגדול בלימודים, פשוט לא יכולתי להיתרכז בכלום כי כל הזמן ניסיתי לנשום [כן לא היה לי רגע פנוי במשך שנה וחצי משהו כזה :}] לפני חודש וקצת הפסקתי עם מה שעשיתי כביכול כדי שאדבר שוטף, וככה גם בעיות הנשימה שהיו לי הסתדרו [עדיין בשלבי חזרה לעצמי] :} העיקר הוא שאחרי שראיתי שאני בעצם חכם ושאני לא "מפגר", הבנתי עד כמה שיש לי מזל להיות מי שאני, ישנם הרבה אנשים שאין לכם את התכונות שאתה לוקח כמובן מאליו, אני לא אומר שזה בה לפצות על הגמגום אבל זה משהו, וזה שווה הרבה... אם תשאל אותי כולנו צריכים לקבל את זה, ככה אנחנו, וככה אנשים יקבלו אותנו... בעצמך אתה אומר שיש לך אופי נהדר ואתה חברותי, אז נכון הגמגום פוגע מאוד אבל את התכונות שלך הוא לא ישנה...

 

[רומיאו 21]

בגדול...

אם לא תנסה לא תידע! בסופו של דבר אתה תיצטער אם לא תינסה אפילו, ולכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות, אבל תחשוב אם שווה לוותר על משהו בגלל שאתה בדיכאון, (ופה לא מדובר על הגימגום אלה על זה שאתה בדיכאון ואתה פוחד לנסות). תחשוב אם שווה...

 

[דור6]

קודם כל בנוגע לתגובה הקודמת

אילולא השיטה של ברברה הייתי מגמגם כבד עם קושי להוציא מילה אחת אפילו כן ככה הייתי הייתי מתקשה בטירוף לדבר עם אנשים.היום אני מגמגם לפעמים קלות לפעמים קצת יותר אבל הכל במגמה של שיפור מאז שאני בצבא יש יותר ביטחון עצמי הרבה יותר.אבל ,בנוגע לבחורות ולקצונה אני לא מאמין שאני עם חוסר הבטחון אוכל ללכת ולשלוט על אנשים ממש לא.........או בקשר לבחורות אני הכי חושש מדחייה מצידי שהסיבה תהיה כל דב ראחר רק לא הגימגום זה ישבור אותי.עובדה ניסיתי עם אחת שהראתה לי את כל הסימנים שהיא דלוקה עליי הלכתי עליה וכלום לא יצא עכשיו כל הזמן החשש שלי הוא שאולי היא נידלקה עלי אבל לא רוצה בחור מגמגם מסיבות של חשש להביא אחד כזה הבייתה ועוד אלף תירוצים שאני מנסה לא לחשוב עליהם

 

[רומיאו 21]

היא אחד מאלף..

בגללה תפסיק לצאת אם בנות?? לא, נכון?!! נו אז למה שתפסיק להתקדם בצבא ???

 

[דור6]

אני בשלב בנוגע להתקדמות בצבא

שאני ינסה להגיע למבדקים אבל כשהאמונה בעצמך לא גבוהה אתה לא תגיע רחוק ואני מת מפחד כי גם אם אני אתקבל יהיה בזה מחיר עצום תקופה של חצי שנה עם לחצים כל הזמן ביום בלילה כל פעם שאני אמור להרצות ואני לא יודע אם זה שווה את זה, מבחינת היכולות אני בטוח שיש בי את כל היכולות.עכשיו,בנוגע ליציאה עם בחורות אתה מגמגם גם נכון?בטח איזו שאלה מטומטמת אחרת לא היית בפורום זה אז אם כך איך הולך לך עם בנות תן לי טיפים מה בנות חושבות בעיקר על זה?כי יש לי גם הרבה ידידות אבל בזאת זה מסתיים ידידות וזהו זה.גם אתה חושש פה ושם עם בחורות?הנה לפני 3 שבועות יצאתי עם חבר למסיבה עזוב את העובדה שזו הייתה מסיבה מסריחה ביותר אבל עדיין 2 בחורות איתן רקדתי סתם עשו לי עיניים חייכו אליי זה בטח סימן טוב לא?אבל הקטע שישר הלכתי לא עשיתי שום צעד נוסף לא היה לי תביטחון להתחיל איתן לזרום איתן מה שאומרים אולי אתה יכול להאיר את עיני קצת הרי אתה בסביבות הגיל שלי אם אני לא טועה?בכל זאת תודה

 

[רומיאו 21]

המממ.....

קודם כל עלייך להאמין בעצמך זה פשוטו כמשמועו, כי בסופו של דבר אם אתה לא תאמין בעצמך אף אחד לא יאמין, תהיה שחקן, גם אם אתה מרגיש חסר ביטחון תנסה להתנהג כאילו אתה בטוח בעצמך 100 אחוז. דבר שני קודם תדאג שתתקבל מה יהיה אחרי זה אלוהים גדול. כל דבר חדש בהתחלה מפחיד, גם הגיוס עצמו, אבל אם הזמן אני מאמין שתשתלב יופי וההרצאות יהיו טובים. -פשוט מאוד כשאתה מרצה. 1. תבחר לך שניים או שלושה איש מכלל האנשים שאתה מרצה ותתרכז בהם, (אל תנסה לרצות אותם), פשוט אם הם קשובים לך אז גם כל השאר יקשיבו ויהיו מעוניינים בהרצאה. 2. תבחר לך מהתחלה את קצב הדיבור האידיאלי, תתאמן קצת על הקצב לפני ההרצאה, ותמיד תזכור את הנשימות (אני מקווה שאתה יודע על מה אני מדבר) ותנסה להיות רגוע. (בעזרת תרגיל פשוט של נשימות ). לגבי בנות, אומרים כשבנאדם שותה אלכוהול הוא לא מגמגם, פשוט אל תנסה להוכיח להן כלום, תנסה לזרום, להיות רגוע, נגיד אל תתחיל אם מישהי לייד עשרים איש כי זה באמת לפעמים מלחיץ, תנסה ללכת איתה לסיבוב שתהיו בארבע עיניים, תהיה פחות לחוץ, תזרוק איזה משפט שיצחיק אותה. בדוגמא שהבאת לי הייתם במועדון אז היית זורם ומתחיל איתה בריקודים מאשר בדיבורים... מקווה שעזרתי!

 

[stkachov]

איזה נשימות?

 

[דור6]

הקטע הוא שהתחלתי איתה בריקודים

אולם חששתי לעשות את הצעדים האלה כמו סתם לקחת לה תיד ולעשות לה סיבוב אתה יודע למה הכוונה...או סתם לקחת לה תיד

 

[stkachov]

נו אבל

דווקא לזה לא צריך לדבר. לדעתי מסיבה או מקום אקטיבי ורועש אחר זה מקום מצוין להכיר מישהי. כי לא חייבים להכיר ישר ע"י דיבור...

 

[בתיה של פעם]

דור יקר ,

ממבט של מבוגרת עצתי לך להפסיק להלחפ במלחמה חורקת שיניים , כי זה ממש מזיק לבריאות. למה לשגע את עצמך , בטוחני כי בצבא ישנם עוד תפקידים טובים , בעלי רמה שתוכל לשמש בהם בהצלחה רבה מבלי מלחמות וחריקות שיניים. אני אמנם הגעתי למסקנה הזו מאוחר , אבל לאחר הרבה חריקות שיניים (תרתי משמע)החלטתי "ללחוץ יד" לגמגום ולא להלחם עימו מלחמת עולם - כי כידוע במלחמות אין מנצחים וכולם מפסידים. בזמנו חלמתי להיות מורה להסטוריה ולגמור דר' באוניברסיטה הרעיון ירד מהפרק (כי מי יוכל לסבול מורה מגמגמת נון סטופ , ובטח לא בא לי להיות הכוכבת של מסיבות פורים) , ואז בגאוותי הרבה קשה היה לי לוותר והלכתי ללמוד פסיכולוגיה בשביל לפצות את האגו שלי . . . למה הייתי צריכה את כל המלחמות האלה. יש לי כשרון אדיר לאמנות וגרפיקה (מקצוע שלא מצריך דיבור נון סטופ) , בטוחני שאם הייתי פונה לתחום הזה הייתי מצליחה מאוד ללא מלחמות - אבל התבגרתי מאוחר יותר. שלא תבין לא נכון , למרבה הצחוק והפלא , אני עובדת היום כמזכירה בכירה במוסד חינוכי , התגלגלתי בצורה מצחיקה - שלמדתי באוניב' עבדתי כאן מס' שעות בטפסולוגיה , ומצאתי חן בעיניהם ונשארתי פה לשנים רבות תודה לאל. זהו , אז סתם חומר למחשבה . . . בתיה

 

[דור6]

הקטע הוא שאני לא רוצה לוותר על

חלומותיי....בלי להעליב אותך לי זה נראה כאילו ויתרת על החלום של הפסיכולוגיה היום את פקידה(ממש אני לא מתכוון להעליב) וזהו בלי שאיפות בלי כלום אני אדם שחי רק משאיפות בלי שאיפות מדוע אנו קיימים???מה סתם לוותר על החלום שלי אני כשאני רוצה משהו אני לא מוותר עליו והעובדה היא שאחרי כל השנים האלה אנ יעדיין עובד על הדיבור(עברו 4 שנים מהטיפול של ברברה) וברוך השם כל הזמן זה משתפר אמנם לא בקצב שאני רוצה אבל זה גם בסדר.אני לעולם לא אוותר לגימגום אולי זו טעות אבל אותי זה לא מעניין אותי מעניין רק לגבור על הגימגום להיות רגיל כמו כולם

 

[בתיה של פעם]

זה לא ויתור על חלומות

זה פשוט ענין של בגרות וחישוב פשוט של רווח והפסד (של אנרגיות מיותרות) בגילך , חשבתי ונהגתי בדיוק כמוך

 

[stkachov]

בתיה צודקת

גם לי היו חלומות להיות איזה איש עסקים בחליפה מחויטת ומסוקסת, לנהל ישיבות וכאלה... אבל אנחנו הרי אנשים בוגרים ועלינו להבין את המציאות, והמציאות הנוכחית לא מאפשרת זאת לנו. ישנן מספיק דברים שתוכל לעשות למרות הגמגום, וחבל להשקיע את כל המשאבים בדבר אחד. אל תהיה כל כך נעול על זה. תסתכל מסביב, אולי יש דברים אחרים אותם תרצה להגשים.

 

[b e ll]

ור, בעצם העובדה שאינך מוותר לגימגום

אתה נמצא במקום מצויין. אין לך סיבה לוותר לגימגום. יחד עם זאת, גם בארץ מובטחת אחרת יש מקומות מקסימים - לא רק בארץ המובטחת שאתה שואף להגיע אליה. למשל הצבא, אתה מחפש קריירה צבאית? כי אם לא ואם יש לך שאיפות בכיוון אחר אל תבזבז אנרגיה על קורס קצינים רק כי זהו אתגר נחמד למגמגם. תשמור על הכח שלך לדברים שהם באמת בדמך, לדברים שאתה חושב שבלעדיהם לא תוכל להתפשר. בכנות, קורס קצינים הוא משהו שלא אבזבז עליו אפילו מחשבה. אני לא מזלזלת באף קצין - לעצמי אני רוצה משהו טוב בהרבה. אני מבינה למה אתה מתכוון כשאתה אומר כמו כולם - אתה מתכוון לדיבור בלבד - כמו כולם להרים טלפון ולא לחשוב פעמיים, כמו כולם לפנות לאנשים ללא דפיקות לב, כמו כולם בענייני דיבור. לא תוכל להיות כמו כולם בדברים אחרים, כי אין שני אנשים דומים. תוכל להיות רק כמו דור. תשאף להבליט את היחודיות שלך בתחומים שבהם אתה טוב. אל תשאף לכיוון הבינוניות הרווחת. עבור בתיה ועוד הרבה כמונו (וגם עבורי) כל אפיק תקשורת עם אנשים שמתנהל בצורה תקינה וגורם לחיים לזרום על מי מנוחות הוא חלום שהתגשם. למצוא עבודה טובה, להתפרנס בכבוד, להיות מוערכת ע"י העמיתים בעבודה, להצליח בעבודה - כל אלה אינם דברים שאני מזלזלת בהם. ולראיה כל אלה שאינם מגמגמים ואינם מסוגלים לשמור על מקום עבודה או להתפרנס. בתיה לא ויתרה על חלום הפסיכולוגיה, היא החליפה חלום אחד בחלום אחר - מי אמר שזה רע? מי אמר שבתוקף תפקידה היא אינה משתמשת בידיעותיה בתחום הפסיכולוגיה? אולי דווקא בגלל כל מה שהיא יודעת בפסיכולוגיה היא מצליחה ומוערכת במקום העבודה שלה? עברו רק 4 שנים מאז הטיפול אצל ברברה דם, ויש לך חיים שלמים לפניך להנות מהפירות של הטיפול הזה. חשוב מה אתה רוצה לעשות ומה אתה רוצה ללמוד כשתשתחרר, חשוב באיזה תחום תרצה להיות הטוב ביותר. בתחום הדיבור אני מאחלת לך להיות בינוני לחלוטין - ממש כמו כולם. ורק מילת סיכום ממני, אני רואה בך הרבה אינטליגנציה וחוכמה והרבה חום אנושי - תשתמש בכל אלה להצליח.

 

[b e ll]

לדור כמובן.