דיכאון חולף
חבל שאני כאן רק לעתים רחוקות אבל לא נורא, פשוט הייתי רוצה לדעת רגשות של אחרים האם הם תואמים את שלי או שאני קצת שונה, הרבה פעמים אני יכול להיות במצב רוח מצויין ומדבר עם חברים וצוחק וכו´... ואז פתאם אני נזכר באיזה שהוא זיכרון ואני נכנס למצב רוח כבד, שאין לי מושג מאיפה הוא מגיע, ואז חברים שלי שואלים אותי מה קרה ואני נראה אולי באמת קצת מוזר שרגע לפני אני צוחק והכל טוב אבל רגע אחרי פשוט הכל מתהפך ואני לא שולט בזה כלל וכלל... ועוד הרגש מסוים הוא , שיוצא לי הרבה פעמים לדמיין ולחשוב איך שקרוב מסוים שלי נרצח או הולך בדרך מסוימת , ואני כל פעם מתחלחל מעצם המחשבה הזו, וזה לא עוזב אותי , ויש עוד הרבה רגשות מהסוג הזה שהוא קצת מוזר, למשל אמא שלי כל פעם ששומעת שהיה פיגוע היא נורא נסערת ובוכה וכו´... מה שאין כן אני , זה בכלל לא מזיז לי , זה אפילו יותר גרוע ממה שהיה לפני... זה כל כך טרי אני מרגיש שזה היה רק אתמול , מה זה שמונה חודשים , זה ממש אתמול מצד אחד , אבל מצד שני זה הולך ומתרחק , אבל אני בעצם אולי לא רוצה שזה יתרחק ממני כי כולם שוכחים ורק אני צריך לחיות עם זה כל יום ויום...
חבל שאני כאן רק לעתים רחוקות אבל לא נורא, פשוט הייתי רוצה לדעת רגשות של אחרים האם הם תואמים את שלי או שאני קצת שונה, הרבה פעמים אני יכול להיות במצב רוח מצויין ומדבר עם חברים וצוחק וכו´... ואז פתאם אני נזכר באיזה שהוא זיכרון ואני נכנס למצב רוח כבד, שאין לי מושג מאיפה הוא מגיע, ואז חברים שלי שואלים אותי מה קרה ואני נראה אולי באמת קצת מוזר שרגע לפני אני צוחק והכל טוב אבל רגע אחרי פשוט הכל מתהפך ואני לא שולט בזה כלל וכלל... ועוד הרגש מסוים הוא , שיוצא לי הרבה פעמים לדמיין ולחשוב איך שקרוב מסוים שלי נרצח או הולך בדרך מסוימת , ואני כל פעם מתחלחל מעצם המחשבה הזו, וזה לא עוזב אותי , ויש עוד הרבה רגשות מהסוג הזה שהוא קצת מוזר, למשל אמא שלי כל פעם ששומעת שהיה פיגוע היא נורא נסערת ובוכה וכו´... מה שאין כן אני , זה בכלל לא מזיז לי , זה אפילו יותר גרוע ממה שהיה לפני... זה כל כך טרי אני מרגיש שזה היה רק אתמול , מה זה שמונה חודשים , זה ממש אתמול מצד אחד , אבל מצד שני זה הולך ומתרחק , אבל אני בעצם אולי לא רוצה שזה יתרחק ממני כי כולם שוכחים ורק אני צריך לחיות עם זה כל יום ויום...