דילמה לגבי עבודה...

[swguy]

דילמה לגבי עבודה...

היי כולם, יש לי התלבטות קטנה: האם כדאי לעבוד בתור "מדריך" בהוסטל או פנימייה בשביל "לצבור ניסיון" או "להכניס רגל לשוק" או שזה מיותר לאחר סיום התואר (יש לי ניסיון קודם בהדרכה מעבר להכשרה בתואר)? עדיף בכל מקרה להתחיל בתור עו"ס, גם במקום פחות טוב, או בתחום שלא מעניין אותי?

 

[SuperGirl 25]

דעתי האישית-להתחיל בתור עו"ס

 

[אבי חברוני]

השאלה אם כמדריך

אתה יכול לצבור נסיון כעו"ס... מה המטרה הסופית שלך? איזה תחום עבודה מעניין אותך ובו היית רוצה בסופו של דבר להשתלב?

 

[אבי חברוני]

והתשובה היא "בריאות הנפש"...

אם כך, אז דעתי היא שאין רע להתחיל כמדריך, אם האגו המקצועי שלך יכול לשאת את זה... חשוב שתוכל לעשות גם תיאום טיפול, כדי לקבל נסיון אבל זה לא נהוג ביותר מדי הוסטלים. בכל מקרה חשוב שתהיה איזשהי הבנה שאתה בהמתנה לשנות סטטוס לעו"ס כאשר יהיה אפשרי.

 

[פודה]

לא חובה להתחיל כעו"ס

אבל לדעתי ממד חובה לוודא שזו עבודה שהנסיון בה יהיה רלונטי, ונראה לי שעבודה בתור מדריך גרידא יהיה קצת קטן עליך אישית, לא? אולי מנחה קבוצות או רכז חברתי ובגדול, לא הייתי עושה שום החלטה פזיזה, הרי בסוף תמצא את העבודה שאתה רוצה באמת, וזהו תחום שבו מעבר מעבודה אחרי מעט זמן בה עלול ליצור רושם מוטעה.

 

[swguy]

השאלה היא באמת איך זה נראה...

אצל מעסיק פוטנציאלי אם בוגר ע"ס פנה עבוד בהדרכה: מוסיף? גורע? שאלה שניה זה האם זה באמת יתרום לי להתפתחות מקצועית. מן הסתם במשהו זה יתרום, וכמובן תלוי במקום עצמו, בהדרכה, באופי המדויק שלעבודת ההדרכה וכו'...

 

[פודה]

מנסיון...

הייתי בראיון עבודה, שזה לא תקן של עו"ס, ונשאלתי בפירוש איך אני מרגישה עם זה, ואמרתי את האמת: לא מבינה את ההבדל שהוא סמנטי לטעמי (במקרה ההוא) ובכל מקרה, אני מקווה שימצאו בי יותר מאשר העבודה המוצעת ויראו בי מועמדת לתפקידים נוספים. התשובה שלי מאוד הרשימה את המנהלת, ואפילו טרחו ליידע אותי שבספטמבר נפתח תפקיד של עו"ס ואם אני ארצה אותו. העבודה היתה בהנחית קבוצות, שזה ממש ממש מעניין אותי, בלי קשר לע"ס. בסוף זה נפל כי עדיין לא הייתי מוכנה להתחיל לעבוד, רציתי עוד זמן בבית עם הפודונים המקסימים שלי. על השאלה השנייה שלך הרי ענית יפה בגוף השאלה ... בקיצור, לא הייתי שוללת כ ל ו ם, לך לראיונות בראש פתוח.

 

[noffit]

מנסיון אחר

אני בוגרת תואר ראשון אחר אבל כשבאתי לראיונות עבודה בהוסטלים - דבר שכבר עסקתי בו, למשרת מדריכה או משהו דומה. למרות שהבעתי המון מוטיבציה לא קיבלו אותי והסיבה הרשמית הייתה ש"זה קטן עלייך". היו מי שאמרו את זה מתוך דאגה לי שלא אהיה מתוסכלת, אבל בעיקר מתוך כך שהם מפחדים שאעזוב כשיימאס לי או שאמצא משהו יותר טוב. וזה הרי נכון כי אם תמצא עבודה אחרת בתור עו"ס תעזוב, לא?? אחרי כמה וכמה ראיונות כאלה הבנתי שעדיף בכלל לא להגיע לראיון ועוד להפסיק בשלב הקורות חיים.... כך שלפחות לדעתי (שאולי לא נחשבת כי אני לא עו"ס...) עדיף להתחיל במשהו אחר בתחום אחר אבל לפחות לצבור נסיון של עו"ס או לנסות בבריאות הנפש אבל משהו קצת יותר תואם לבוגר עבודה סוציאלית כמו ריכוז מועדון חברתי או כל דבר ריכוזי וניהולי יותר.

 

[ג שם]

../images/Emo45.gif

עבדתי כמדריכה במועדונית כארבע שנים, עד לסיום התואר השני. אולי זה מפתיע ואולי לא, אבל דווקא בלי מחוייבות "ארגונית" לעבודה הסוציאלית ולתוית המקצועית עשיתי הכי הרבה עבודה סוציאלית שאפשר. מישהו אמר שותפות? גובה העיניים?

 

[אבי חברוני]

כמעסיק לשעבר

אני יכול לומר שזה גורם להרמת גבה. כשהגיעו אלי מחפשי עבודה לתפקיד הדרכה, והיו להם בבירור השכלה, כישורים או נסיון רבים יותר מהדרוש למשרה כזו, היססתי מאד לקבל אותם. אם תתקבל לתפקיד הדרכה חשוב שתוכל לעשות טיפול (כפי שכבר כתבתי). אחרת, אני חושש שזה לא יתרום משמעותית להתפתחות המקצועית שלך.

 

[swguy]

תודה אבי, זה גם מה שאני נוטה...

לחשוב.

 

[פודה]

לא מבינה, "טיפול" ?!

חבר'ה, זהו פן מצומצם של עבודה סוציאלית, נכון יותר לומר - כלי עבודה, רוצה להזכיר: אנחנו לא פסיכולוגים, ואני למשל ממש לא נכנסתי למקצוע בשביל זה!

 

[swguy]

אבל אני כן

ואבי קצת מכיר אותי ואת הראש הקליני שלי...

 

[פודה]

יופי, נהדר, אבל אנא זיכרו

טיפול פרטני קליני מצמצם את משמעות העבודה שלנו, וחבל.

 

[swguy]

זה נכון...

ואני מסכים לגמרי כשזה נוגע לראיה הכוללת של העבודה הסוציאלית... זה שלי מאוד מתאים התת-נישה של טיפול קליני פסיכודינאמי לא אומר שום דבר ערכי על מה אמור להיות...

 

[אבי חברוני]

וואלה נזכרתי

בשרשור שהיה בפורום שם הבעתי דעתי בעניין. הנה קישור. אפשר לראות בזה תגובה הגנתית שלי.

 

[פודה]

../images/Emo45.gifמסכימה איתך, יא קליני.

ועוד יותר מסכימה איתך שבכל אלטרואיזם מסתתר רווח אישי, פשוט זה לא רע כשטובת הכלל היא על הפרק וזה בוודאי עדיף בעולם של הרווח הכלכלי של היום...

 

[swguy]

אתה צודק שלפן הקליני...

יש יותר ביקוש ולאו דווקא מהסיבות הנכונות. אנשים מגיעים למקצוע שמתעסק בתקווה ובעמידות של אנשים אבל גם בלא מעט כיעור חברתי. מגוכך לרצות ל"טפל" מבלי להיות מוכן להיות עו"ס במלוא מובן המילה. אני חושב שעוד ידע וניסיון בתרפיה דינמית, בהבנה דינמית של אנשים ומצבים רק מוסיפה לכישורי ה-сasework של העו"ס שעובד עם פרטים ומשפחות. ואת זה חייבים ללמוד ולהתהסות במסגרת המתאימה.

 

[אבי חברוני]

נכון

חשוב לדעת עוד ועוד, או לפחות כדאי לדעת עוד. זה עושה אותנו מטפלים (לאו דווקא במובן הקליני) יותר טובים.

 

[ג שם]

אם אתה שקט ושליו עם החלטתך

לעבוד כמדריך בפנימיה ולא רואה בזה פחיתות כבוד, לך על זה. הנסיון של עבודת המדריך רלוונטי מאד: הן בגלל העבודה האישית, הקבוצתית ובגלל שהנסיון יעזור לך להיות בעתיד עובד סוציאלי טוב יותר בפנימיה בהדרכת צוותי הפנימיה. תבדוק שאתה מקבל הדרכה, תנסה לגשש בעדינות עד כמה המערכת פתוחה לקבל אותך למרות מקצועיותך ולא תבקש ממך לכופף ראש. אם אתה רואה בזה פחיתות כבוד או עבודה זמנית עד למציאת תקן מתאים, עזוב את זה. חבל על הילדים.