דילמה-לטוס לחול או לא?

[theShein]

דילמה-לטוס לחול או לא?

מה בעצם מחפשים שם בחו"ל? חופש מהבית? סיבה להשתחרר? סקס? חוויות? ואולי צריך להסתכל פה ליד הבית ולמצוא את זה? ישראל יפה ומגוונת, שופעת סגנונות מרובים של אנשים. אם לא אהבתי אותם פה בבית לא אוהב אותם גם בחו"ל! או שלא? אם יש דברים שלא אעז לעשות פה למה כן בחו"ל? אולי החוכמה האמיתית היא להפוך את הבית לחו"ל? חופש אמיתי בחיי היומיום בלי להתייחס למה אמא תגיד ומה השכנים חושבים. זה אפשרי? ומה קורה אחרי שנה בחו"ל? אפשר בכלל לחזור לחיים בבית כמו קודם? חשוב לציין - לא הייתי בחו"ל ואולי לא אהיה בטיול גדול שכזה אף פעם. אני מנסה להבין מה אני מפסידה ולמה.

 

[Major Thom]

יש דברים שלא תעשי פה..

כי פה נמצאת המשפחה שלך, והחברים שלך. ועד כמה שלחיות בגישה של "אני עושה מה שבא לי ולא אכפת לי ממה שאחרים חושבים" זה נחמד, זה יכול להיות מאד קשה. ואם את מתאמצת בשביל זה אז זה כבר לא שווה את זה. בחו"ל את לא מכירה אף אחד. אף אחד לא יטיף לך מוסר או יגיד לך מה לעשות. רק שם, במקום שבו את לא מכירה אף אחד, את יכולה להיות לגמרי חופשיה. אני עוד לא הייתי בטיול הגדול שלי בחו"ל. ואני לא יודעת אם אני אהיה. בנתיים אני מנסה ליצור כמה שיותר חופש איפה שאני נמצאת, ומשתדלת לא להתאמץ יותר מדי בשבילו, כדי לא לאבד את הנקודה. וזה יותר ממספיק.

 

[נטשה אוהבת]

מקום שאת לא מכירה אף אחד???

נראה לכם שיש כזה מקום? אני גרתי בחו"ל באיזה מקום קטן ולהפתעתי הרעה היתה שם מישהי שהכירה את משפחתו של אבי....לא עבר שבוע וכולם ידעו עליי את הטוב (שהסתרתי) וכמובן גם את הרע....אתם לא יודעים איך כולם פה מכירים את כולם? מסקנתי היא- לנסוע -כן- בשביל לראות מקומות אחרים, תרבויות אחרות, לצאת מהבית, לפתח עצמאות....אבל!!! לא לחשבן לאף אחד גם פה בארץ.

 

[Major Thom]

חייב להיות כזה מקום.

יש הרבה יותר מדי מקומות בעולם. בלתי אפשרי שבכל, או אפילו רוב המקומות שתגיעי אליהם תכירי כבר מישהו. או אולי זה בגלל שאני לא מכירה כל כך הרבה אנשים..

 

[theShein]

האם ככה אנחנו רוצים לחיות../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo12.gif

מסתכלים אחורה כל הזמן ודואגים מי יגיד מה? אני חיה בבית שמרני. אמא שלי דואגת כל הזמן אם אני עדיין "הבת של אמא" או לא. כמובן שהיא כבר יודעת שאני לא ועכשיו היא דואגת להזכיר לי שאני לא כמו שהיא מצפה מהבת שלה להיות. החבר שלי לשעבר (שכיום הוא הידיד הכי טוב שלי) כל הזמן מספר לי איך הוא מחפש בנות שמרניות ורצוי בתולות ככל האפשר (הוא שכח את זה כשהיה הראשון שלי ועומד להיות הראשון של אחת אחרת עכשיו!). שיהיה ברור - אני לא דתיה וגם הוא לא! זו פשוט דעתו ורצונו שהוא דואג לספר לי כל הזמן. אילו רק דוגמאות של דברים מגבילים שאם אשנה או לא אתייחס אליהם החברה בה אני חיה תתיחס אלי בפחות כבוד. אבל מה אפשר לעשות? אני לא רוצה חברה אחרת כי היא מתאימה לי בהרבה אופנים שונים שחברות אחרות לא יתאימו. יש לי נטיה טיבעית לאתר תמיד את אותם טיפוסים (פחות או יותר) בכל חברה אליה אני מגיעה (אולי כי אני מתייחסת לאחרים כמו שמתייחסים אלי?).לכן אני לא חושבת שאם אסע לחו"ל אמצא משהו אחר כי בסוף אני תמיד מגיעה לאותו "מקום". ובכל זאת - מה לעשות? זה מעיק ומציק ועוצר גדילה והתפתחות לחיות ככה. אני יודעת שבדרך הזאת אני אהיה עיוורת להרבה דרכים אחרות שיכולות להיות לא פחות טובות. להתכחש לחברה שלי ומוסכמותיה (הלא מוצדקות לפעמים) ולוותר על אחרות? מה הדרך?

 

[Major Thom]

אני לא חושבת שיש דרך.

לא דרך קבועה, בכל אופן. אני לא יכולה להגיד לך להפתח ותעשי את זה. זה דורש שינוי כלשהו. אני למשל, הייתי הרבה יותר בגישה של מה יגידו השכנים לפני שנה. אבל פגשתי אנשים חדשים שהוציאו ממני צדדים אחרים, ועכשיו פחות אכפת לי. אז אני מניחה שזה קטע של משהו, אפילו קטן, שיכול לגרום לך להסתכל אחרת על דברים. ובנתיים את יכולה לנסות.. לנסות לשנות גישה, ולהתחשב פחות במה שאנשים אחרים אומרים. להגיד לעצמך - זאת אני ואני רוצה לעשות את זה, אז זה מה שאני אעשה. ללכת יותר לפי הרצונות שלך ופחות לפי אלה של אחרים. לא יכול להזיק לנסות.