דילמה מוסרית
לפני קצת פחות מחודש התחלתי לצאת עם מישהו, זה לא היה אמור להיות משהו רציני כי הוא ידע ששבועיים אחרי שהכרנו אני טסה לחודשים רבים. אז יצאנו שבועיים והיה ממש ממש כיף וחיבור ממש טוב, לא ציפיתי לזה.
עזבתי את הארץ והמשכנו לדבר בהודעות, יצא שאנחנו מדברים כל יום התכתבויות שנמשכות כל היום (סתם שיחות כאלה, ממש לא בקטע רגשי וגעגועים וכו'). קרה משהו שגרם לכל התכניות שלי להשתנות ואני חוזרת לארץ וזה ברור לשנינו שאנחנו הולכים להמשיך לצאת.
עכשיו, אני לא רואה את הקשר הזה נמשך יותר מדי זמן... אנחנו לא מתאימים אבל פשוט נורא כיף לנו ביחד. אני גם לא יודעת כמה הוא רציני לגביי כי הוא גדול ממני ב6 שנים והתכניות שלו הן להתמסד מתישהו בקרוב ואני ממש לא שם. מצד שני הוא רצה להצטרף אליי לכאן לכמה ימים אחרי שהוא כבר ידע שאני חוזרת לארץ וזה לא משהו שעושים סתם. בסוף כבר לא יצא כי זה היה מאוחר מדי לארגן הכל.
כשהגעתי לחו"ל פגשתי ישראלי ויצא לנו לבלות קצת, באיזהשהו שלב הבנתי שהוא מתחיל איתי אבל אמרתי לו שאני יוצאת עם מישהו. אני נמשכת אליו ובתכלס ממש הייתי רוצה להתנשק איתו (לא מעבר) אבל אני מרגישה קצת כבולה.
זה מתסכל אותי, מצד אחד זה לא ש"אסור" לי, לא הגדרנו אקסקלוסיביות או משהו אבל מצד שני אני לא בנאדם שעושה כאלה דברים.
בקיצור אני אימפולסיבית בטירוף ונורא בא לי לנשק את הבחור הזה אבל אני יודעת שמבחינה מוסרית אני כנראה אצא חרא.
[הערת אגב: אני עוד כמה ימים חוזרת לארץ]
סתם הייתי צריכה לשפוך ולשמוע דעות של אנשים.
דעתכם?
לפני קצת פחות מחודש התחלתי לצאת עם מישהו, זה לא היה אמור להיות משהו רציני כי הוא ידע ששבועיים אחרי שהכרנו אני טסה לחודשים רבים. אז יצאנו שבועיים והיה ממש ממש כיף וחיבור ממש טוב, לא ציפיתי לזה.
עזבתי את הארץ והמשכנו לדבר בהודעות, יצא שאנחנו מדברים כל יום התכתבויות שנמשכות כל היום (סתם שיחות כאלה, ממש לא בקטע רגשי וגעגועים וכו'). קרה משהו שגרם לכל התכניות שלי להשתנות ואני חוזרת לארץ וזה ברור לשנינו שאנחנו הולכים להמשיך לצאת.
עכשיו, אני לא רואה את הקשר הזה נמשך יותר מדי זמן... אנחנו לא מתאימים אבל פשוט נורא כיף לנו ביחד. אני גם לא יודעת כמה הוא רציני לגביי כי הוא גדול ממני ב6 שנים והתכניות שלו הן להתמסד מתישהו בקרוב ואני ממש לא שם. מצד שני הוא רצה להצטרף אליי לכאן לכמה ימים אחרי שהוא כבר ידע שאני חוזרת לארץ וזה לא משהו שעושים סתם. בסוף כבר לא יצא כי זה היה מאוחר מדי לארגן הכל.
כשהגעתי לחו"ל פגשתי ישראלי ויצא לנו לבלות קצת, באיזהשהו שלב הבנתי שהוא מתחיל איתי אבל אמרתי לו שאני יוצאת עם מישהו. אני נמשכת אליו ובתכלס ממש הייתי רוצה להתנשק איתו (לא מעבר) אבל אני מרגישה קצת כבולה.
זה מתסכל אותי, מצד אחד זה לא ש"אסור" לי, לא הגדרנו אקסקלוסיביות או משהו אבל מצד שני אני לא בנאדם שעושה כאלה דברים.
בקיצור אני אימפולסיבית בטירוף ונורא בא לי לנשק את הבחור הזה אבל אני יודעת שמבחינה מוסרית אני כנראה אצא חרא.
[הערת אגב: אני עוד כמה ימים חוזרת לארץ]
סתם הייתי צריכה לשפוך ולשמוע דעות של אנשים.
דעתכם?