דילמה מוסרית

cremisimo123

New member
דילמה מוסרית

לשלום לכולם, אני רוצה לשתף אתכם במה שאני עובר בשנים האחרונות ואשמח לעצות ובבקשה אל תשפטו אותי אלא אם כן אתם ממש חייבים :)
אז אני נמצא בזוגיות 4 שנים, חיים ביחד כבר 3 שנים וכמו כל בני זוג יש עליות וירידות תלוי בתקופה. בכל מה שקשור לסקס הקשר לוקה בחסר מהצד שלי לפחות, אני מרגיש שאני משקיע יותר, יוזם ב99% מהמקרים ובאופן כללי הרבה יותר חם ונוגע ומיני מבת הזוג. זה מתבטא למשל בזה שאני מעניק לה מין אוראלי כל פעם שאנחנו שוכבים והיא נענית למין אוראלי אולי פעם בחצי שנה, שאנחנו שוכבים אין נקודה בגוף שאני לא מנשק מלטף עושה מסאג׳ עם מוזיקה ומעניק תשומת לב ואני עושה זאת בתשוקה ובידיעה שאני גןרם לה להרגיש טוב ולא בכדי לקבל בחזרה, מהצד שלה כל העניין הרבה יותר קר, אין מין אוראלי ובקושי יש נגיעות נשיקות וליטופים. דיברתי איתה המון פעמים בעדינות על הנושא ואמרתי שזה מפריע לי אך זה לא השתנה כמה שלא ניסיתי.
לפני כמה חודשים הלכתי לעיסוי אצל מעסה שגרה קרוב אלי והיא הציעה הרפיה..המגע והתשומת לב שהיו חסרים לי המיסו אותי
וכל כך נהנתי מהיחס החם ומההערות על זה שיש לי גוף יפה וכן הלאה. אלא שאז הגיעו גם ייסורי מצפון על מה שעשיתי והחלטתי לא לבקר אצלה שוב. אחרי חודשיים בערך נשברתי ושוב הלכתי לקבל תשומת לב מינית ששוב כל כך חסרה לי..וכן שוב ייסורי מצפון אבל הפעם פחות. בימים האחרונים שוב יוצא לי לחשוב על זה..אני לא יודע מה לעשות. האם לפרק את הקשר בגלל זה? לדבר על מה שחסר לי לא יעזור כי כבר לא עזר בעבר. מה הייתם עושים במקומי?
 

cremisimo123

New member
אני רוצה להוסיף

אני מאוד אוהב את בת הזוג שלי ומאוד רוצה שהדברים האלה יסתדרו ביננו, לא ציינתי שאני בן 29 והיא בת 27. המעידות האלה הגיעו ברגעי חוסר ועל סף משבר ואני מתחרט עליהם הם עשו לי טוב שמהול בהרבה אשמה ועצב על שמעדתי
 
תשמע

מניסיון החיים שלי, ומספר מכובד של מערכות יחסים ארוכות, אני אומר לך שהסיכוי שבת הזוג שלך תשתנה הוא ממש לא גדול.
יש סיכוי לשינוי גישה אם תיצור משבר אמיתי והיא תבין שהעיניין הזה יכול לגרום לכם לסיים את מערכת היחסים. אבל גם לגבי זה אני לא בטוחה.
&nbsp
בתחילת מערכת יחסים נוצר "הסכם זוגי" לא רשום אבל הוא חזק וקשה מאוד לשינוי.
נראה שהדיל שלכם הוא שאתה המפנק והיא המתפנקת.
אני מנחשת שבהתחלה היו לזה צדדים שמשכו אותך- אולי העובדה שהיא לא כרוכה אחריך, לא מעיקה, לא דביקה.. עכשיו אתה רואה את הצד השני של המטבע

&nbsp
אם היא מוכנה ללכת איתך יחד לאיזו סדנת טנטרה איכותית או ללמוד עיסוי זוגי או משהו כזה- מגניב.
אם היא בגישה של "זו אני וזה מה יש" אני מציעה לך לחתוך. זה רק יהיה יותר גרוע במהלך השנים ועם ילדים.
 

A לוןA

New member
מסכים לחלוטין

אני הייתי ממליץ על שיחה גלויה בעניין. תנסה לברר מה מדליק אותה, מה בא לה, מה חסר לה. אולי זה ישתנה, אולי לא.
אם זה ישתנה- הרווחת. אם לא- תפרק. אתה לא מספיק חזק כדי לעמוד בפיתוי של לבגוד, וכשתיתפס בבגידה, ותהיו עם משכנתא ו-2.3 ילדים זה יהיה הרבה יותר קשה.
 
לא מסכימה (וגם מסכימה) עם שתי התשובות שקיבלת

מה היא עונה לך כשאתה אומר לה את הדברים שאתה אומר?
בכל מקרה -
אני מגיעה לזה מכיוון אחר -
של הברור של מאחורי הדברים:
הייתי בודקת קודם כל עם עצמי ואחר כך איתה -
אם יש מצב ללכת לטיפול
(זוגי, נניח. דווקא לא הייתי הולכת למשהו מהתחום המיני, בכלל לא).
מהניסיון שלי: ראיתי מסביבי וחוויתי בעצמי שינויים משמעותיים בעקבות טיפול.
אבל השאלות הן רבות ובין היתר:
האם זה בכלל בא בחשבון?
אם כן -
כמה כוחות יש כרגע אצלך/אצלה...?
טיפול, גם אם הוא בסוף עוזר, זה לא משהו שפותר את העניין מעכשו לעכשו...
מצד שני -
אם הטיפול נותן את המענה הנכון -
זה מדהים.

אני לגמרי מסכימה עם מה שכתבו לך:
להמשיך איך שזה בלי שום שינוי - אין טעם, אכן אחרי זה, עם משכנתא וילדים, יהיה הרבה יותר כואב לפרק.
מסכימה גם שיש "הסכם זוגי" שבהתחלה משרת כל אחד מאיתנו,
אחר כך לרב - מתחיל לא להתאים לנו.
זה בדיוק מה שפותחים בטיפול, ואפשר ליצור חוזה חדש. ממקום אחר (אם מצליחים)

ואויש,
ממש לא בא לי להסכים שהסיכוי לשינוי הוא לא גדול

לא יודעת מה הסטטיסטיקות האמיתיות אומרות.
אבל זה תלוי בהרבה גורמים, ובין היתר גם בנכונות/יכולת לעבוד על זה.
אישית,
גם אם היו נותנים לי 5% - כנראה שהייתי לוקחת אותם ומנסה.
אבל זו אני.
 

Sharoman

New member
5% סיכויי הצלחה = 95% סיכוי לכישלון

מילא אם היו נשואים עם ילדים והיו דואגים לשלום בית ומשפחה הייתי ממליץ לנסות רק כדי להגיד שניסו הכל ובכך ירגישו קצת פחות רע אם גם גם טיפול זוגי לא יעזור.
אבל פה מדובר בזוג יחסית צעיר, שפירוק הקשר שלהם לא ישפיע על אף אדם אחר מלבדם.
אני, לצערי, נאלץ להסכים עם קודמי, ולהגיד שוב, שאם הקשר התחיל בצורה שבה הוא בחר להיות הדומיננטי ובמקביל קיבל אותה כאדישה, ומאוחר יותר, לאחר שיחות ותסכולים (שהיא ללא ספק שמה לב אליהם) כלום לא השתנה, הייתי אומר שהסבירות לשינוי כמעט ובלתי קיימת.
הייתי אולי כן בודק, כפי ששאלת בעצמך, מה הן התגובות שלה.
אולי היא חושבת שריצוי הגבר משפיל אותה בפניו כאישה, אולי היא חוששת להיפתח מינית מתוך דאגה לתדמית שלה מולו, ואולי היא פשוט לא נהנת מהמחשבה של מגע כה אינטימי באדם אחר.
מה שלא יהיה, במקרה הכי טוב שניתן לקוות לו, צפויה לו דרך קשה וארוכה, שבמהלכה הוא ימשיך לקוות לחום ולמגע, וסביר להניח שיחפש אותם במקום אחר.
מעשה שכזה יוביל לפיצוץ וסיום הקשר או על ידה בגללהפגיעה, או על ידו לכשיראה שכן ניתן לשלב בין חום, אינטימיות ויחסים בקשרים עם נשים אחרות.
 
זוגיות של 4 שנים

ועד כה אין שינוי ואתה עוד מאמין ששינוי עתיד לבוא?
לא ידידי, שינוי לא יגיע ובת זוגך לא תשנה את הצורה שבה היא נוהגת כלפיך.
אם תשומת הלב החסרה מציקה לך (ולעניות דעתי זה הכי לגיטימי שיציק לך)
תסיים את הקשר הלא בריא הזה ויפה שעה אחת קודם.
 

noam 83

New member
איך קשה..

איך קשה לי לראות כמה מהר אנשים ממליצים לזרוק זוגיות של שנים בגלל קושי בקשר!
נכון. שינוי זה דבר קשה. ולא יודע אם הייתי בונה על זה שהיא תשתנה.
נכון. סקס זה דבר מהותי בקשר ואסור לוותר עליו!

כן.. כאן מגיע האבל:)
כמו שחלק פה אולי זוכרים, אני מאמין שכל קושי, ובמיוחד קושי בסקס הוא קצה של קרחון של קשיים אחרים בזוגיות והמון חוסר תקשורת

אין! זוגיות בלי קשיים. ומי שלא מוכן לעבוד קשה (מאוד) על מה שמפריע בזוגיות, לדעתי לעולם לא יהנה מזוגיות טובה ומיטיבה
 
למעלה