דילמה קשה - עזרת הנשואות הטריות
אתמול חזרתי אחרי פגישות עם צלמים לחתונה. אני זאת שמטפלת בנושא כי הוא טוען שהוא לא מבין והוא לא יראה הבדל בין צלם לצלם ובעבר היה ויכוח בנושא ופשוט ירדתי מזה הבנתי שהוא גם לא צריך לבוא לכל הפגישות ושיבוא רק בסגירה. וזה בסדר מבחינתי. אבל שחזרתי ושיטפתי אותו בהתלהבות ובמה שראיתי (לא פגישה ראשונה דרך אגב). הרגשתי חוסר עניין ואפטיות מצדו. המשכתי לספר ויותר מאוחר אמרתי לו שהגישה שלו לא לעניין. אני חוסכת ממנו את כל הפגישות והתרוצצויות (גם בדברים אחרים) לוקחת אותו רק לפגישת סגירה אבל לפחות שיהיה קשוב. יהיו עוד הרבה דברים בחיים שיעניינו אותי יותר ולהיפך ונצטרך להקשיב זה לזו. בכל אופן באיזה שהוא שלב אני שמעתי אותו אומר אם אנחנו כ"כ מתווכחים ואת לא מרוצה מרמת העניין שלי בחתונה אז עדיף להתחתן ברבנות וזהו. הוא טוען שאני הצעתי רבנות אני טוענת שהוא הציע (לא ניכנס לזה). בכל אופן אמרתי לו אם ככה אז לא הולכים לרבנות אני עושה את החתונה בשביל הכיף שבזה לא כי אני צריכה את החוק שיכריז עלינו כזוג. אם ככה בוא נחייה את ה - 50 שנה הבאות בלי רבנות בלי חתונה בלי כלום. כמובן שהוא לא מעוניין בכך ואז נכנסנו לוויכוח שטענתי שהוא צריך את החוק להגדיר עלינו כזוג ושווים אבל הוא לא מעוניין בחוק להגדיר ביננו חלוקה (ז"א הסכם ממון). הויכוח התמשך הוא בא ביציאה, אני מוכן לכתוב על דף ביננו ללא שום חתימות הסכמות בנושא ממון. השבתי שבאותו דף פשוט נכתוב אחד לשני שאנחנו מהיום בעל ואישה ונגמור אם הסיפור. בלאאאאאאגן!!!!
אתמול חזרתי אחרי פגישות עם צלמים לחתונה. אני זאת שמטפלת בנושא כי הוא טוען שהוא לא מבין והוא לא יראה הבדל בין צלם לצלם ובעבר היה ויכוח בנושא ופשוט ירדתי מזה הבנתי שהוא גם לא צריך לבוא לכל הפגישות ושיבוא רק בסגירה. וזה בסדר מבחינתי. אבל שחזרתי ושיטפתי אותו בהתלהבות ובמה שראיתי (לא פגישה ראשונה דרך אגב). הרגשתי חוסר עניין ואפטיות מצדו. המשכתי לספר ויותר מאוחר אמרתי לו שהגישה שלו לא לעניין. אני חוסכת ממנו את כל הפגישות והתרוצצויות (גם בדברים אחרים) לוקחת אותו רק לפגישת סגירה אבל לפחות שיהיה קשוב. יהיו עוד הרבה דברים בחיים שיעניינו אותי יותר ולהיפך ונצטרך להקשיב זה לזו. בכל אופן באיזה שהוא שלב אני שמעתי אותו אומר אם אנחנו כ"כ מתווכחים ואת לא מרוצה מרמת העניין שלי בחתונה אז עדיף להתחתן ברבנות וזהו. הוא טוען שאני הצעתי רבנות אני טוענת שהוא הציע (לא ניכנס לזה). בכל אופן אמרתי לו אם ככה אז לא הולכים לרבנות אני עושה את החתונה בשביל הכיף שבזה לא כי אני צריכה את החוק שיכריז עלינו כזוג. אם ככה בוא נחייה את ה - 50 שנה הבאות בלי רבנות בלי חתונה בלי כלום. כמובן שהוא לא מעוניין בכך ואז נכנסנו לוויכוח שטענתי שהוא צריך את החוק להגדיר עלינו כזוג ושווים אבל הוא לא מעוניין בחוק להגדיר ביננו חלוקה (ז"א הסכם ממון). הויכוח התמשך הוא בא ביציאה, אני מוכן לכתוב על דף ביננו ללא שום חתימות הסכמות בנושא ממון. השבתי שבאותו דף פשוט נכתוב אחד לשני שאנחנו מהיום בעל ואישה ונגמור אם הסיפור. בלאאאאאאגן!!!!