מה שלא תעשה
חס וחלילה שלא תהא עבירה הבאה במצוה. לשם מה לספר לחתן אם היא תתארס? מנין לך מי החתן. ומה מעשיו. ואולי הקב"ה המזווג זיווגים יודע את מעשיו וזיווגיו כביכול, ואתה תבא לטרפד חלילה. ואולי היא הרהרה בתשובה שלימה וזהו. הגמרא אומרת על הפסוק כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וגו', וכי יש לך אדם מישראל שיש לו שונא? והרי נאמר ולא תשנא את אחיך בלבבך,. אלא שאוליי ראה הוא עצמו לבדו, במישהו דבר עבירה, ואינו יכול להעיד שהרי רק עפ"י שנים עדים יקום דבר. ולכן מותר לשנוא. אבל, זה רק ביודעך בוודאי שזולתך חטא ולא שב. בכאן איני חושב שיש לך איזושהי הוכחה לאיסור דאורייתא הפוסל אותה לכלום, ואף לא לכהונה. מקסימום אולי אולי רק לכהן גדול, שנאמר בו: והוא אשה בבתוליה יקח. בין כך אין את המושג של לבוא ולהעיד, כי אין לנו סנהדרין כיום, וגם אין על מה להעיד כי לא מדובר באשת איש שזינתה חלילה. וממילא שנזכה כולנו כולנו לשוב בתשובה שלימה מאהבה, ולהתגלות משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.