דילמה...

[אור לנו]

דילמה...

שלום רז/תמי וגם תלמה אנחנו עוד פה, עדיין בתזונה נ"ג וחלב והפשוש שכבר בן 5 + מתחיל ללחוץ על אוכל רגיל. מעבר לכך שלדעתי שברנו בארץ את השיא של הדיאטה - 3 שנים ו 8 חודשים, נראה לי שאפשר לנסות להחזיר לו גלוטן לפחות חלקית לתזונה. הקושי הוא מה יקרה אם נראה רגרסיה (ובמאמר מוסגר אציין שאני בכלל לא בטוחה שאין לו צליאק כי נראה לי שבכל פעם שהוא בטעות אוכל אוכל שנגע בו גלוטן הצואה מזעזעת, אבל ברור לי שכדי לדעת אם יש לו צליאק הוא יהיה חייב לחזור לאכול גלוטן תקופה מסוימת), הרי אם הוא יתרגל לאוכל עם גלוטן יהיה לי מאוד קשה להחזיר אותו לנ"ג - כי מה לעשות ויש הבדל משמעותי בטעם. מעבר לכך התפקוד שלו חמסה חמסה טפו טפו מצוין, קשה לנו לקבל אפילו אבחון עבורו ובהתפתחות הילד שלחו אותנו לפסיכיאטרית כדי שתעשה אבחון מקיף לאספרגר למרות שהוא לא עבר את המסלול הרגיל לזה, הוא נמצא בגן רגיל עם משלבת צמודה, מקבל טיפולים אחה"צ, מוזמן מדי פעם לחברים ומדי פעם (לא מספיק) מביע רצון להזמין חברים אליו. מדבר שוטף, אין התנהגויות "מוזרות" למעט נפנוף בידיים בזמן כעס או התרגשות ואובססיות מתחלפות שלמזלנו כרגע הן תואמות גיל (בן 10 למי שמכיר), הקושי הוא בעיקר חברתי ורגשי - אין הפנמת והבנת רגשות של האחר. בנוסף, הילד נחבל ללא סוף ונראה כמו ילד מוכה, כל הרגליים והידיים מלאות מכות כחולות. בקיצור: 1. האם, איך ומתי לנסות לחשוף לגלוטן (לא מעוניינת כרגע לתת מוצרי חלב)? 2. טטנוס?? הפופיק רועד מלתת ועוד יותר מלא לתת - לא חוסן מגיל 8 חודשים בשום דבר, החיסון האחרון שקיבל היה של גיל חצי שנה. תודה מראש,

 

[אמא120]

האם לדעתך יש סכנה בהמשך הדיאטה?

גם לנו הדיאטה עוזרת, ואני מתלבטת לגבי השאלה - מה גם שהורפאים כל הזמן מודאגים מהמחסור בסידן דווקא ופחות מהגלוטן, עוד דבר - מה עם קשר עין האם השתפר היה היה בעבר? אנחנו בדיאטה מזה 3 חודשים וישנם שיפורים, אך קשר עין לא משתפר - אם הצלחתם לשפרו איך עשיתם זאת?

 

[תמי גלילי]

גלוטן וטטנוס

רק רציתי שתדעי שאני לא מתעלמת, אני חושבת על השאלה שלך לגבי הגלוטן ועד כה לא הייתה לי תשובה. אכן התלבטות לא קלה. אני נוטה כרגע להציע שתדחי עוד את הכנסת הגלוטן מחדש לתפריט בגלל הצואה המזעזעת שסיפרת עליה, שנותנת לך אינדיקציה ברורה למדיי שהבעיה עדיין שם. איך בדיוק קוראים לבעיה זה פחות חשוב, בפרט שבדיקה לצליאק מחייבת הכנסת גלוטן מחדש ולתקופה לא קצרה וזה עלול להיות בלתי הפיך. ושאלה - האם זה קורה גם אם הוא אכל גלוטן בלוויית אנזימים? לגבי הטטנוס - גם פה אין תשובות מוחלטות. אני עצמי שוקלת לגבי יותם, שנראה שמערכת החיסון שלו השתקמה יפה (לפחות כבר אין לו האלרגיות והרגישויות האיומות שהיו לו). בינתיים עברנו כבר סשן וחצי של שיעורי רכיבה - איזור עם סוסים הוא הסביבה הכי מסוכנת שיש - ועדיין לא חיסנתי. האם קראת את החומר בנושא באתר באופן טבעי? שווה להתייעץ גם עם ארגון חסון ועם ד"ר רוזנטל.

 

[razgalili]

לא כל כך ברורה לי הדילמה

אם הרצון שלך להחזיר גלוטן הוא מסיבות תזונתיות - אין שם אב מזון שצריכים לאכול גלוטן כדי לקבל אותו. אם הבעיה היא שהילד לוחץ - אז מה, אם בצורה כל כך ברורה זה רע לו, מה ההבדל בין זה לבין ילד שחולה בסכרת וצריך להרחיק אותו מגלוטן, וסוכר, ותפוחי אדמה, ותפוחי עץ וכו'. בקיצור, אם אין סיבה טובה, לא לתת גלוטן. אם יש סיבה טובה (נגיד, הילד באמת באמת לוחץ וגם לכם נשבר) אולי לתת כמויות קטנות בצורה נסתרת באוכל כדי למדוד את התגובה בלי שהילד ידע שהוא אוכל גלוטן. תוסיפו קמח למרק ותראו אם אחרי זה יש תגובה שלילית ניכרת. לגבי החבלות של הילד - זה יכול להעיד על בעיות קורדינציה, מה שיגרום לנפילות רבות ולחבלות, או שיכול להעיד על בעיות קרישה, מצב שמחייב בדיקה של רופא.

 

[khisha]

גם אני חשבתי על זה.

אבל הנסיכה כבר בת 8. מודעת למגבלות האוכל לחלוטין ואין חשש ממעידה. לפני חודשיים הלכה ליום הולדת ששם ניסו לתת לה נקניקיה בלחמניה והיא סרבה בטענה שאסור לה. הייתי מפוצץ מגאווה כמו טווס באותו יום כשההורים של הילדה מהכיתה סיפרו לי. החלטה שלנו שנסיון חשיפה נעשה בחו"ל. כך יהיה יותר קל להבדיל. זה היה שם בתנאים מסויימים. חזרה לארץ - חזרה לשגרה.

 

[JacobSk]

אני מסכים עם khisha

אנו בטלנו דיאטה לאלון שהיינו בחו"ל.למזלנו לא היתה שום בעיה.אלון בלי דיאטה קבר שנה וחודש.

 

[אור לנו]

תשובות...

מתנצלת על האיחור... מבחנים.. לאמא 120: אני דווקא בכלל לא מוטרדת ממחסור בסידן, לדעתי הקשר מוצרי חלב-סידן הוא סוג של קונספירציה ובעצם הגוף שלנו לא קולט את הסידן ממוצרי החלב אלא ממקורות אחרים. אצלנו בבית אוכלים מעט מאוד מוצרי חלב - בעיקר חלב לקפה וגבני"צ מדי פעם, ואני יכולה להעיד שאמא שלי שתחיה, כמעט בת 70, גם היא לא מנאמנות החלב ובלי אוסטאופורוזיס. קשר עין השגנו בגיל שנה בעזרת אומגה 3, כיום קשר העין סביר+ רוב הזמן. תמי: לגבי הטטנוס - בכל מקרה בחיסון יש מרכיבים שמן הסתם בעייתיים לנו. גם אם אתייעץ עם ד"ר רוזנטל זה לא יעזור, כי הרי אין לו חיסון שונה מלאחרים. לגבי הגלוטן - במידה ולפשוש אכן יש צליאק - אני אהיה חייבת אבחון מסודר לכך ולשם כך אצטרך לחשוף אותו לגלוטן. הוא לא מקבל גלוטן באופן יזום אבל יכול להיות שמדי פעם הוא נחשף לכך באופן אקראי ע"י זיהום משני או שלפעמים מחוץ לבית אנחנו מעט פחות מקפידים ויכול לקרות מצב שהוא יאכל צ'יפס שטוגן בסיר לא נקי מגלוטן. אינזימים - די נמאס לי לתת לו כך שהוא לא מקבל באופן קבוע. רז - מעבר לכך שהפשוש שואל ומבקש, גם לי כבר נמאס. בבית אנחנו מאורגנים אבל הבעיה היא בחוץ בעיקר. זה מגביל, זה דורש הכנות מיוחדות ונסיעות לחנויות מיוחדות ואפילו ברגשי זה לא קל לי, למשל היום חגגנו לבתי יום הולדת והעוגה היתה עם גלוטן ועם קצפת. הפשוש כמובן קיבל עוגה משלו אבל לי נקרע הלב שהוא לא יכול לאכול איתנו יחד. לגבי הנפילות - הוא תת חושי עם גמישות יתר והיפוטוניה - כך שנפילות וחבלות קורות כל הזמן.

 

[תמי גלילי]

צליאק וטטנוס

הכותרת יכולה להיות גם "סיכוי מול סיכון" לשני הנושאים. שואלת שוב: מה ייתן לך בפועל איבחון רשמי לצליאק? איך זה ישנה את ההתנהלות שלך עם הפשוש? אילו יתרונות מעשיים ברורים ייצאו מזה? איך האיבחון ייטיב את מצבו? (כי הסיכון די ברור - קקי זוועתי, התדרדרות במצב וקושי גדול להפסיק שוב עם הגלוטן אחרי שכבר התחלת). בכל מקרה, אם את מחליטה לחזור ולתת גלוטן, אני ממש מציעה לחזור לאנזימים במקביל. לפחות בהתחלה. לגבי טטנוס - ברור שיש שם חומרים לא טובים, אם כי אם את עוקבת אחרי הפורום את יודעת שיש אלטרנטיבות שבהן יש חומרים אחרים לא טובים

. השאלה היא שוב שאלת האיזון של סיכוי מול סיכון. כיוון שבמקרה של חיסונים בכלל וטטנוס בפרט המצב די מעורפל, אולי יעזור להתייעץ עם כמה גורמים שונים. בסוף כולנו מחליטים על סמך נטיית לב ואינטואיציה הורית, בין כה וכה. גורם מיינסטרימי יחסית מאוזן כנראה הוא הספר היחסית חדש של ד"ר סירס על חיסונים (לא קראתי בעצמי). אולי שווה לראות גם מה הוא אומר בנושא.