דילמה

[mor198]

דילמה

אני כותבת יומן אישי במחברת (ספירלה רגילה) השארתי אותה סגורה ליד הכרית על המיטה בחדר שלי. אימא שלי נכנסה לחדר לקחת מצעים מהארו שליד המיטה שלי . נכנסתי לחדר וראיתי שהיא קראה לי במחברת האם זה מוסרי שהיא קראה לי ביומן או לא?

 

[בארבאבא]

לא.

כלומר..זה לא-לא מוסרי כמו לגנוב. אבל אם נלך עפ"י ההלכה,יש איסור לקרוא דברים אישיים שלא שייכים לנו. אם תרצי לראות,יש כאן חרם. ובלי קשר להלכה,לכולנו יש זכות לפרטיות,ולאף אחד אין זכות לחטט בחפצים אישיים שלנו[או בגופנו!]ללא הסכמה. דברי איתה..

 

[אניהואאני]

כמובן שאין כאן פשע מוסרי

ומעבר לכך , אני מעריך כי המצב הוא הרבה יותר מורכב מהתיאור הנ"ל. היא בסופו של דבר אמא שלך , אני מניח שהיא לא רוצה לפגוע בך בשום צורה שהיא - בטח לא בכוונה . אם רבתן , או הקשר שלכן הדרדר או אפילו אולי בדרך עקיפה היא רצתה רק לשמח אותך . אין לדעת . אני מצטרף לבארבאבא בהצעה לדבר איתה . דילמה מוסרית - לא. בעיה משפחתית.

 

[noamgk]

באופן כללי, לדעתי - לא.

ואם כתבת על היומן שאסור לקרוא בו - ודאי שזה לא מוסרי. אך אם את מחפשת להאשים, אני חושב שאת זו שאשמה במה שקרה. מי שלא רוצה שיקראו את יומנו האישי, לא שם אותו חשוף לעיני כל עובר.

 

[בארבאבא]

איזה שטויות.

אם אני אניח את הקלמר שלי באמצע השולחן,ואלך לרגע זה נותן לך זכות לפתוח אותו בלי רשות ולקחת חפץ? לאף אדם אין זכות לגעת בחפץ שהוא לא שלו בלי רשות. וזה גם היה בחדר שלה! אם אני לא טועה,אתה אדם מאמין..לא?

 

[tamaguchi girl]

../images/Emo45.gif

זה הורג אותי..זה כמו שאומרים שקורבנות אונס דרשו את האונס כי הן "לבשו חשוף מדי". אין לי כוח להיכנס לכל הנושא הזה, אבל אני לא מסכימה עם הטענה שאם זה בחוץ אז צריך להתפתות ליצר ולהסתכל בחפצים פרטיים של אנשים אחרים.

 

[בארבאבא]

חשבתי אם לתת את הדוגמא הזאת..

גם לי זה עלה בראש. כזה מטופש.

 

[tamaguchi girl]

כ"כ ><

במקום לקחת את האחריות על המעשה ולשאת בתוצאות ובעונש, מאשימים את הקורבן

 

[בארבאבא]

יפה לך אדום../images/Emo13.gif

 

[tamaguchi girl]

תודה ../images/Emo9.gif

 

[noamgk]

אל תשימי לי מילים בפה, בבקשה.

אמרתי שזה לא מוסרי לקרוא דברים אישיים של מישהו אחר, ובפרט ובמיוחד אם נכתבה בקשה על החפץ שלא לעשות כן. כתבתי עוד, שהאשמה בכך שחדרו לפרטיותה מוטלת עליה בלבד - כי זה לא דבר חדש, שיש אנשים שלא מכבדים את צנעתם של חבריהם, ולא מתחשבים בפרטיותם של אחרים. עכשיו אשאל אותך שאלה: מה בדיוק הופך חפץ להיות "שלה" (של השואלת), ובפרט כזה שאסור לנגוע בו? הבחורה בת 23, נכון, אך אולי היומן נקנה בכסף של אמה? ואם כך - מה זה אומר לגבי זכות האם לקרוא ביומן? כתבת: "לאף אדם אין זכות לגעת בחפץ שהוא לא שלו בלי רשות. וזה גם היה בחדר שלה!" אני בטוח שגם המיטה (שליד הכרית שעליה הונח היומן), לפי דברייך, שייכת לשואלת. האם לאם אסור להציע את המיטה של בתה היקרה בלי רשות, רק מפני שזה "לא שלה" ושהמיטה נמצאת בחדר שלה, של הבת? נקודה ברורה אחת עולה מפה, מוסר-לא-מוסר: מי שחשובה לו פרטיותו, שומר עליה. את, כמובן, לא טועה. אני אדם מאמין. ביהדות יש דבר שנקרא "חרם דרבנו גרשום", שנקבע ע"י רבנו גרשום מאור הגולה. כאשר אדם חותם על חפץ כלשהו - תיבה, יומן, מכתב וכדומה - את המילים "בחרם דרבנו גרשום" (או בקצרה: בחדר"ג), אסור לאף אחד לפתוח את החפץ. (אגב, אותו רבנו גרשום גם תיקן את האיסור על פוליגמיה - ריבוי נשים - ועל איסור גירושין מאשה בע"כ).

 

[Dragonaut]

לא,

האשמה בכך שחדרו לפרטיותה, מוטלת על החודר לפרטיות. זה תואם בדיוק את רעיון האונס. 'אם היה לה חשוב לא להיאנס, היא לא הייתה מתלבשת חשוף'. האשמה היא של המבצע, לא של הקורבן.

 

[noamgk]

אני חולק עליך.

ראשית, נבדיל בין הדברים, ליתר ביטחון: קריאה ביומן של מישהו אחר אינה דומה לאונס. באונס אתה מבצע פשע - מוסרית וחוקית - תוך מודעות ברורה למעשך ולכך שהוא רע ולא צודק. כשהאם ראתה את היומן, היא מן הסתם חשבה שמדובר בסתם מחברת. ההבדל הגדול הוא, שהאנס ניגש לקורבן ומבצע את זממו. לגבי פרטיות, כל העיניין הוא בהצנעה: אם אני לא רוצה שיחדרו לפרטיות שלי כשאני משתזף לי, אני אשתזף בגינה ומעבר לגדר, ולא על חוף הים או ברחוב. אותו כנ"ל לגבי המחברת: כשאני לא רוצה שיקראו דברים פרטיים שאני כותב ביומני, אני חותם עליו איסור לקוראו ללא רשות (או בכלל, או חדר"ג), ומחביא אותו במקום בו לא יהיה נגיש לכל עובר אורח. אגב, הטיעון של האונס הוא שולי וממילא לא נכון, ולכן הוא גם לא שייך לדיון.

 

[בארבאבא]

אבל זה מטופש שאתה טוען שהיא אשמה.

אם היומן שלה היה בסלון או בכל חדר אחר,אפשר היה לומר שהיא הייתה צריכה להיות אחראית. אך הוא היה בחדר שלה.ואתה סתם עכשיו מגזים. לא נוגעים או לוקחים חפצים פרטיים בלי רשות.מצעים זה לא משהו שהוא פרטי,אך יומן,אפילו מחברת מתמטיקה נחשבים לחפצים פרטיים שלא מחטטים בהם. ומה עושים עם מכתבים?תיבת הדואר שייכת לכל בני המשפחה,אז זה נותן זכות לקרוא את המכתב שלא שלהם? אני מכירה את זה,במשך תשע שנים למדתי את זה יפה.ונתתי את זה כדוגמא בהודעה שלי. לכן,מה שאמא שלה עשתה הוא מעשה לא נכון.

 

[noamgk]

אמרתי: אם היא מחפשת אשמים...

אני לא מבין את הקביעות האלה: "הוא היה בחדר שלה" (אז מה? חדר הוא אוטונומיה בבית? הוא חלק מהבית, וכולם רשאים להכנס אליו ועוברים בו), "לא נוגעים או לוקחים" (מי קבע?), "אפילו מחברת מתמטיקה נחשבת לחפץ פרטי" (ממתי? ושוב, מי קבע?). אני מצטער, פשוט קראתי את הודעתך מסלולארי ולא ראיתי שהבאת קישור לערך על החרם... שוב, גם אני הייתי מצפה מאנשים שלא יחטטו בדברים של אחרים, אבל אני לא חושב שאפשר להאשים כל אחד על שפתח מחברת שמונחת לעיני כל. וראי את הודעתו של אביאל למטה. שבת שלום, חג שמח, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!

 

[בארבאבא]

ידידי,אתעלם מהכתוב.

מאחר וזה חג,וזו שנה חדשה וצריך לפתוח הכל בטוב, לא אענה לך על מה שכתבת. רק אאחל לך שנה טובה ומתוקה, והמון אושר.[ושיום אחד תבין שיש יותר טובים מביבי

] חג שמח!

 

[noamgk]

ברור שיש יותר טובים,

הבעיה היא שהם לא רצים לראשות הממשלה.

שנה טובה.

 

[בארבאבא]

קוראים לאנשים כאלה:חכמים.

 

[noamgk]

כי ביבי הוא טיפש?

הבנאדם מחזיק ב-180 איי.קיו, לידיעתך...

שווה ערך לצ'ארלס דיקנס ודיוויד יום(!).

 

[בארבאבא]

לא טענתי שהוא טיפש.

אמרתי לך,אני לא חובבת פוליטיקאים,כי פוליטיקה זה דבר מאוד מלוכלך. סה"כ רציתי לומר שמי שחכם לא ירצה ללכלך את עצמו.