דילמה

[שבתות ו חגים]

דילמה

אני בחור בסביבות גילאי ה-20, ויש לי דילמה מסויימת שאני לא בטוח ששייכת לכאן- אבל חשבתי שדווקא יהיה מעניין לקבל חוות דעת פילוסופית, מעמיקה ומאנשים בעלי נסיון חיים. אני ב(תחילת) קשר מישהי, משהו כמו שבוע, ומשהו מהמשפחה שלה חולה אנוש, בעקבות זאת חשפתי את עצמי בפניה וסיפרתי לה הרבה דברים שבחיים לא אומרים בתחילת קשר(אפילו אי אפשר לקרוא לזה תחילת קשר), סיפרתי לה בין היתר על קשיים שהיו לי פעם לשם הזדהות איתה, לשם הבנה(מה שכמובן לא משתווה למה שהיא עוברת)...ויש לי דילמה גדולה אם כדאי להכנס לזה בכלל, הרי היא עוברת מן הסתם תקופה קשה מאוד ובטח לצאת עם משהו זה הדבר שהכי לא מתאים לה עכשיו...וגם אני מתחרט שחשפתי את עצמי בצורה כה מוגזמת(סיפרתי לה על דברים שנשארים ממש רק במשפחה)-אני מרגיש ממש אשם ומבולבל...אנא עיזרו לי

 

[רועי החושב]

בוא אני אסביר לך מה זו אישה...

אישה היא מלכודת השתקה. תכליתה של האישה היא לגרום לך לסתום את הפה ולאהוב אותה, להיות נורמלי ולתפקד, לפרנס אותה ואת הילדים שהיא תלד לאחר מפגש מהנה של שלוש דקות איתך וכ"ו... אל תדאג ידידי! א-ל ת-ד-א-ג! חחחחחחח תגיד מה שאתה רוצה למי שאתה רוצה, אל תחשוש מכלום. היא תיישר קו עם מה שאתה אומר. שים זין על הקריטריונים של נשים לשיחה. הן מסוגלות לדבר עם חברות שלהן שעות על שטויות בלתי נסבלות ואין להן שום רצון לעשות איזשהן הכללות כדי להבין את העולם האמיתי אלא רק רצון להבין את העולם החברתי. ולמה אינן רוצות להבין את העולם האמיתי ורק את העולם החברתי? כי הן חסרות מוח, יש להן אך ורק לב... הלב רואה את העולם דרך תפקידים חברתיים, וככה הן רואות זאת. זה יפה, זה לבבי, זה נהדר ומשמח ומלא השראה... וזה טיפשי. הן השאירו לנו הגברים את התפקיד של לחשוב. אז ספר לה מה שאתה רוצה, אבל אל תצפה שהיא תקלוט מה אתה אומר לה דרך השכל, אלא רק דרך הלב.

 

[סטארגייט]

ולחשוב שפגשתי כבר את שיא

הטפשות,רועי שברת עוד שיא יש למשהוא את מספר הטלפון של גינס? את זה הם חייבים לקרוא מה אוכל אותך איש? ספר אולי משהוא כאן יעלה לך רעיון שיעזור לך

 

[venus20]

../images/Emo12.gif בן אדם אתה דפוק, לך לטיפול דחוף

 

[niva99]

תיאוריה מעניינת

מעניין מאיפה הקביעות הללו אודות הנשים- מהכירות ראשונה?

 

[ישראל שורק]

גילוי והסתרה

קשה לי להתווכח עם האינטואיציה שלך שביפרת יותר מדי וחשפת יותר מדי. אני מתאר לעצמי שהקושי שלך לא נעוץ בעצם החשיפה אלא בעובדה שגילית חולשה, שאנחנו איננו נוהגים לגלות בתחילת קשר. אני צודק בהשערה זו? אמנם קשה להבין מה בעצם סיפרת שמביך אותך, ועוד יותר- כיצד עשית זאת, שכן האופן שבו אתה מציג את עצמך מעיד עליך לא פחות מהתוכן.אבל יחד עם זאת העובדה שאתה מרגיש אשם ומבולבל מעידה על כך שבתודעתך עברת איזה שהוא גבול. הייתי שמח לספק לך גלולת הרגעה "אינסטנט" ולומר לך שבסך הכל, גבולות החשיפה וההסתרה הם גבולות כל כך שרירותיים, כך כך תלויי תרבות, שכל כך הרבה פחד הם משדרים מגילוי הלב (תרתי משמע). מבחינה מוסרית אני לא מצליח לזהות שום חטא שחטאת. מבחינת הקשר עם אהובתך החדשה- כאן עלי לצטט את החכם מכל אדם: "שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים. דרך נשר בשמים, דרך נחש עלי צור, דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה".

 

[SafierH]

תגובת נציגת המין הנשי

מכיוון שעד כה הגיבו למצוקה שלך רק גברים. אז אני מתכבדת להיות האישה הראשונה שמתייחסת לדבריך. אני לא מתיימרת לייצג כאן את המין הנשי, ובטח לא יכולה לייצג אישה צעירה בשנות ה-20. אני מדברת ממרום שנות ניסיוני, בדיוק בעוד שבוע אהיה בת 42. הייתי רוצה להרגיע אותך שאני לא רואה שום סיבה לבלבול הגדול שלך ולתחושת האשמה. למרות שכפי שכבר אמר ישראל, אי אפשר להתווכח עם התחושה שלך שחשפת יותר ממה שהיית צריך בשלב כה מוקדם של הקשר. אבל נניח וזה היה קורה לי. אני לא חושבת שעובדה זו (החשיפה המוקדמת שלך) הייתה משפיעה על היחס שלי לקשר איתך. אם הייתי מרגישה או חושבת שעשית זאת מתוך רצון להקל עליי ומתוך הרגשת אמפטיה כלפיי, דווקא ההיפך היה קורה, זה היה גורם לי להרגיש יותר קרובה אליך. כמובן שכל זה מותנה שמצאת חן בעיני הבחורה. אם לא ממש מצאת חן בעיניה אז כמובן שהיא יכולה להשתמש בזה כתירוץ (אפילו כלפי עצמה בלבד) לא להמשיך את הקשר. אבל בהנחה שמצאת חן בעיניה, אני לא חושבת שזה יכול לקלקל, להיפך, זה יכול אפילו לקרב. לגבי הדילמה שלך אם להכנס לזה בכלל והשאלה אם זה בכלל יכול להיות בראש שלה עכשיו כשמישהו במשפחה שלה חולה אנוש. זה מאד תלוי. אני לצערי הייתי בסיטואציה דומה. וזה לא מנע ממני לרצות להיות בקשר עם מישהו. להיפך זה יכול להוות מקור תמיכה בתקופה כזו. נכון שאולי אין חשק למסיבות ולהתפרעויות כשברקע מישהו אולי עומד למות, אבל מצד שני מצב כזה יכול לגרום לתחושה שצריך לדעת להעריך מה באמת חשוב בחיים ולרצון ליהנות מהחיים ולמצות אותם עד תום כי פתאום תופסים כמה הם שבריריים . שורה תחתונה זה דווקא יכול לשחק רק לטובתך – הכול תלוי כמה מצאת חן בעיני הבחורה.

 

[ישראל שורק]

חנה ספיר, לידיעת הגולשים

היא יועצת פילוסופית בעצמה.(זה בסדר שגיליתי, חנה?) ברוכה הבאה!

הפורום יברך אותך לרגל יום הולדתך! אנחנו מצפים לשרשור דרמטי! להתראות!! ישראל

 

[הרהרנית]

../images/Emo49.gif../images/Emo47.gif

 

[SafierH]

../images/Emo51.gifעל הברכה

ותמשיכי להרהר על משמעות החיים בכלל והחיים שלך בפרט. קראתי את ההערה של על הכעס ואני לא חושבת שזה משהו שכדאי ללמוד ולהכניס אותו יותר לחייך. אני מניחה שיש פעמים שאת כן כועסת (כי לא יתכן שאת לא, אם את אמא לילד בן 7. ואם את לא כועסת עליו לפעמים, אז אשמח אם תגלי לי איך עושים את זה. כי לי יש שני בנים בני 8 ו-6 ואני כן כועסת עליהם. לפחות פעם אחת ביום) המקרה שונה אם את מרגישה שהעובדה שאת לא כועסת מונעת ממך להציב גבולות במקומות שהיית רוצה להיות מסוגלת להציב אותם. במקרה כזה יכולה להיות בעיה, כי תתלווה לזה תחושת תסכול. או אם את מרגישה שאת כן כועסת בתוך תוכך, אבל אין לך את האומץ להודות בזה או לבטא את הכעס שלך כלפי הסביבה. במקרה כזה הייתי ממליצה לך אכן ללמוד לבטא כעס. אבל אם המצב הוא לא כך, ואת לא מרגישה מתוסכלת. למה לך להכניס את הרעל הזה לחייך? אל תכעסי הרבה ותהיי יותר נינוחה, כך גם הסובבים אותך ייהנו יותר ממך. ככה לפחות אני משתדלת לחיות את חיי שבת שלום

 

[SafierH]

../images/Emo51.gif על כל מה שלמדתי ממך ואלמד

ישראל יקירי כמובן שזה בסדר אתה יודע שאני לא מרבה לכעוס ואם כועסת אז זה בטח לא עליך אמנם לא ציפיתי שכה מהר אחשף. כנראה שסוכנת חשאית אני כבר לא אהיה (אז בבקשה תשקול שוב את הצעתך בעניין

) מבטיחה למצוא את הזמן לבקר כאן ולתרום מנסיוני ואולי גם מחכמתי אז להתראות ביום הולדת שלי חנה

 

[ערש ברדש]

מה שמשונה בעיני הוא

שתוך כדי מערכות יחסים החשיפה האישית העמוקה תמיד מובילה לאותו המקום, והדברים הנאמרים חוזרים על עצמם. "אני לא מבינה את העולם" "אני מפחד", וכל מיני התוודויות שלא מצאו מקום בשיח החברתי היום-יומי - סודות שהיו צריכים לצאת החוצה. זה כמו דבר ראשון שבאנו ועשינו זה לנסות ולהוכיח אחד לשני שיש לנו פנימיות, שלגבי טיב אופייה אנו בטוחים, אבל אין לנו טיעונים טובים, כי לא ממש התעמקנו בזה - אבל זה מה יש. בעוד התופעה של אדם היא שונה לחלוטין מאחד לאחד, מהותנו היא זהה. השפה מחברת ביננו בעולם, וכאשר החיבור הוא מספיק טוב, נוצר אדם חדש. מרגע זה אגב, כל הפנטזיות של אושר וכאלו לרוב מתחילות לדעוך משום שכל המטרה היא המשך קיום הגאנוס (זן, מין). בשלב זה אגב, הנשים יחלו לדאוג לשימור הוולד ולטיפוחו, הגבר מצד שני מבחינתו סיים את תפקידו ורק ביחס לתופעה העצמית שלו יחליט להשאר או לעזוב. אגב, לגבי נשים ומוח - דווקא הן, בתהליך ההתרבות אחראיות על הורשת תפקוד המוח וההכרה בעוד הגבר אחראי על הורשת האופי.

 

[The Sunshine18]

הכול תלוי במה שאתה מרגיש..

אתה מכיר את אותה, אתה יכול לראות לפי התגובה שלה (לא חייבת להיות תגוב מלילות) אם זה מתאים לה. אתה מכיר את עצמך, ויודע הכי טוב איך החשיפה שלך בפניה משפיעה עליך.. אני מציעה שתעשה חושבים עם עצמך... אם אתה מרגיש שאתה לא רוצה להחשף עכשיו, אתה יכול להמנע מזה לעת עתה, ולהתמקד בבעיות שלה. עצמתי אליך- תקשיב לעצמך, תתחבר לחלק הספק רגשי ספק רציונלי שלך ותחליט מה הכי מתאים לך.

 

[ויק1]

הגעתי לכאן בהמלצה ואני אנסה להגיב

לא מתיימרת לתת חוות דעת פילוספית כזו או אחרת אלא אנסה לתת לך תשובה בעיקר מנסיון חיים: אני בדעה שטוב עשית שחשפת את עצמך, אין טעם להסתיר דברים, אני חושבת כשמנסים להסתיר דברים סופם להתגלות ואז המצב יכול להיות הרבה יותר מביך ולא נעים זה יכנס להגדרה של "שקר", כך בעיני אנשים, למרות שלמעשה לא שיקרת אלא פשוט לא שיתפת. אני חושבת שיחסים בין אנשים צריכים וחייבים להיות מושתתים על כנות, בלי כנות, ובלי היכולת לחשוף ולשתף את בני הזוג שלנו, במהלכים שאנו עוברים בחיינו, (גם אז אלה דברים מהעבר) זה מתכון לכשלון בדוק. תקשורת בין בני זוג היא א-ב במערכת יחסים ובלעדיה אין טעם לנסות בכלל לקיים זוגיות. לטעמי טוב עשית שחשפת את עצמך, ואם יהיה בה את השכל להבין את זה, היא לא תקום ותעזוב אותך, אלא תעזור לך להתמודד. לסיכומו של ענין אני לא חושבת שטעית ואין לך על מה להצטער. שיהיה בהצלחה

 

[ישראל שורק]

תודה לממליצים ששלחו אותך אלינו!

ברוכה הבאה ויק! לגופו של עניין.. את באמת חושבת שצריך לגלות הכל מייד? הרי גם פרק חיים שלם במחיצת אדם אין די בו לצורך פיענוח, גילוי וגילוי עצמי. בכל אופן ברוכה הבאה שוב, וקדימה: ספרי ה כ ל על עצמך

...

 

[ויק1]

השאלה מזה מייד ../images/Emo35.gif

אני לא אומרת שנשב בפגישה ראשונה ונספר הכל על עצמנו. וזה נראה לי די ברור שיש דברים שלוקחים זמן, אבל פתיחות וכנות היא באמת באמת הכי חשובה בעיני. ואני מסכימה איתך שגם בפרק חיים שלם אין די לצורך פיענוח. אבל להסתיר דברים שמראש ידוע שלא ניתן יהיה להסתירם לאורך זמן אז מה התועלת שנפיק מכך ? לטעמי לפחות כשיש משהו שאתה חושב שעלול לגרום לקצר בתקשורת בעתיד, עדיף לעשות אותו מהתחלה מאשר בהמשך - אשר יהפוך את כל הענין למסובך יותר, קשה יותר ולא נעים הרבה יותר. וזה עלול להגמר בשברון לב וכאב עצום

ותודה על קבלת הפנים

הממליץ שלי הוא סטארגייט ואני מקווה שזה בסדר מבחינתך סטארגייט. ולספר על עצמי ועוד הכל

מעדיפה כרגע לשמור על צניעות

 

[ישראל שורק]

לא התכוונתי ברצינות

שתספרי מייד הכל... זה היה בצחוק, אבל כנראה לא הובנתי. סטארגייט הוא ממייסדי הפורום הצעיר הזה! לכבוד לנו! שוב, ברוכה הבאה!

 

[ויק1]

הובנת הובנת הכל בסדר

יחי ההומור שחי וקיים וזורם בעורקיי

 

[niva99]

החשיפה העצמית

היא כבר בבחינת "החלב שגלש"- מצב שאין להחזירו חזרה ולכן אין טעם לבכות אותו או להצטער. אם הבחורה תבין את כוונותיך הטובות והאנושיות ותדע להעריך... אז הרווחת מהחשיפה. אם לאו-והיא תתגלה כצינית ומנצלת אינפורמציה שנתת לה כנגדך- גם אז לא הפסדת- ראה בכך -רבה געלט (שזה מאידיש דמיי לימוד- כביכול שיעור שנלמד).

 

[רבי מנחם מנדל]

יש לך רקע דתי?

אני ההיתי עונה בדיוק כמו גב' ניבה 99. כל מילה במקום ואין מילה מיותרת ואין מילה עודפת והרקע של לימודי קודש בולט.