kramerkaren
New member
דילמות על הדלגה
למען הגילוי הנאות - שאלתי גם בפורומים אחרים.
הקטנה בגן חובה. מבריקה. קוראת, כותבת, עושה חשבון מורכב, ידע כללי עצום. יודעת הכל, זוכרת הכל. ילדה שמחה, חייכנית, זורמת, נינוחה. כשיש צוות מחליף בגן תמיד מחפשים אותי בשביל לספר לי כמה היא עזרה\ידעה\לא היו מסתדרים בלעדיה. באמת חלום של ילדה.
היא גם גדולה פיזית, ראש וחצי מעל בני גילה.
הנושא של הדלגה עלה בשיחה עם הגננת. זה היה במין חטף כזה של "בטח לא תרצי אבל האם חשבת על". מודה, לא חשבתי. מסביבי יש כמה אנשים שהודלגו (אי שם בימים שזה היה נקרא להקפיץ כיתה) וכולם סבלו. מצד שני זה באמת היה עוד לפני המצאת החשמל פחות או יותר, ועכשיו אני דווקא מסתכלת על ילדים שלא הודלגו שסובלים בכיתה. סובלים מהאיטיות, מהשעמום ומהיותם "שונים" מבני גילם.
בכל אופן - למישהי יש אור\תובנות\מחשבות לשפוך על הנושא? האם אני יכולה לבקש תצפית מהפסיכו' של הגן? חני, או שאר המורות, האם יש לכן מחשבות\נסיון?
אין לי צל של ספק שעם החומר הלימודי לא תהיה בעיה. הרגשי הווא כמובן סימן שאלה גדול. מעבר לזה - יש לי מן תחושה כזו שלכל ילד מגיע את ה"יום הראשון של כיתה א'" עם כל הרוח והצלצולים שבעניין. אני טועה?
ועוד נקודה רלוונטית - אין אצלנו כיתות מחוננים, ואני לא אוציא ילד ללימודים בעיר אחרת, הסעות וכל הכרוך בזה. יש יום שליפה (שבהוא מקור האושר של ילדיי הגדולים), אבל זה כמובן פתרון רק מכיתה ג', ויום בשבוע.
תודה!
למען הגילוי הנאות - שאלתי גם בפורומים אחרים.
הקטנה בגן חובה. מבריקה. קוראת, כותבת, עושה חשבון מורכב, ידע כללי עצום. יודעת הכל, זוכרת הכל. ילדה שמחה, חייכנית, זורמת, נינוחה. כשיש צוות מחליף בגן תמיד מחפשים אותי בשביל לספר לי כמה היא עזרה\ידעה\לא היו מסתדרים בלעדיה. באמת חלום של ילדה.
היא גם גדולה פיזית, ראש וחצי מעל בני גילה.
הנושא של הדלגה עלה בשיחה עם הגננת. זה היה במין חטף כזה של "בטח לא תרצי אבל האם חשבת על". מודה, לא חשבתי. מסביבי יש כמה אנשים שהודלגו (אי שם בימים שזה היה נקרא להקפיץ כיתה) וכולם סבלו. מצד שני זה באמת היה עוד לפני המצאת החשמל פחות או יותר, ועכשיו אני דווקא מסתכלת על ילדים שלא הודלגו שסובלים בכיתה. סובלים מהאיטיות, מהשעמום ומהיותם "שונים" מבני גילם.
בכל אופן - למישהי יש אור\תובנות\מחשבות לשפוך על הנושא? האם אני יכולה לבקש תצפית מהפסיכו' של הגן? חני, או שאר המורות, האם יש לכן מחשבות\נסיון?
אין לי צל של ספק שעם החומר הלימודי לא תהיה בעיה. הרגשי הווא כמובן סימן שאלה גדול. מעבר לזה - יש לי מן תחושה כזו שלכל ילד מגיע את ה"יום הראשון של כיתה א'" עם כל הרוח והצלצולים שבעניין. אני טועה?
ועוד נקודה רלוונטית - אין אצלנו כיתות מחוננים, ואני לא אוציא ילד ללימודים בעיר אחרת, הסעות וכל הכרוך בזה. יש יום שליפה (שבהוא מקור האושר של ילדיי הגדולים), אבל זה כמובן פתרון רק מכיתה ג', ויום בשבוע.
תודה!