דימדומי זיכרונות
אפשר לחשוב שאני לא מסוגלת להיות בלעדין...16 שנה הייתי בלעדיך..ואפילו לא הרגשתי בזה. 16 שנה קמתי כל בוקר בלי להתגעגע לחיוך שלך. 16 שנה של ללכת לישון בלי להתגעגע לנשיקות שלך. אני יודעת שלא היית אז שלי...אני יודעת שגם עכשיו אתה לא. כבר לא שלי-לא המחשבות שלך,לא הרגשות שלך,אולי רק הזיכרון..אבל כבר יותר קשה לי לעצום את העניים ולראות אותך,ויותר קשה לטבוע בריח המשכר שלך כל פעם שאני נכנסת למיטה. הכל השתנה...השמש שעולה בבוקר כבר לא שרה לי על מה חלמת בלילה,הרדיו משמיע שירים..כבר לא שלנו,מישהי אחרת זוכה בנשיקת לילה טוב. כבר חודשיים והכל נראה כל כך רחוק...כאילו 16 שנה עברו כדי להכין אותי לריק הזה,לגעגועים האלה,למחשבה שאתה כבר לא איתי.
אפשר לחשוב שאני לא מסוגלת להיות בלעדין...16 שנה הייתי בלעדיך..ואפילו לא הרגשתי בזה. 16 שנה קמתי כל בוקר בלי להתגעגע לחיוך שלך. 16 שנה של ללכת לישון בלי להתגעגע לנשיקות שלך. אני יודעת שלא היית אז שלי...אני יודעת שגם עכשיו אתה לא. כבר לא שלי-לא המחשבות שלך,לא הרגשות שלך,אולי רק הזיכרון..אבל כבר יותר קשה לי לעצום את העניים ולראות אותך,ויותר קשה לטבוע בריח המשכר שלך כל פעם שאני נכנסת למיטה. הכל השתנה...השמש שעולה בבוקר כבר לא שרה לי על מה חלמת בלילה,הרדיו משמיע שירים..כבר לא שלנו,מישהי אחרת זוכה בנשיקת לילה טוב. כבר חודשיים והכל נראה כל כך רחוק...כאילו 16 שנה עברו כדי להכין אותי לריק הזה,לגעגועים האלה,למחשבה שאתה כבר לא איתי.