דימוי עצמי

[meme55]

דימוי עצמי

שלום! אני בת 21, וסובלת מבעיה של דימוי/בטחון עצמי נמוך. ככל הנראה זה נובע משנים רבות בהן חייתי "בצל" של אחותי הגדולה והדומיננטית וכן מחוסר עצמאות תחת הורים מגוננים (זאת לפחות ההערכה שלי). כמובן שיש עוד סיבות, ושהדבר קשור גם לאופי הביישני שלי, אבל בגדול זהו המצב. אני מרגישה שטיפול פסיכולוגי לא בא בחשבון מבחינתי (אני יודעת שאם אני אלך לטיפול כזה אני לא אדבר, פשוט כי זה יגרום לי לתחושת אי-נעימות. מה גם ששורש הבעייה כבר ידוע לי, עכשיו רק נדרש טיפול מעשי...) ולכן אני אשמח לשמוע אם ידוע לכם על דרך לטפל בבעייה של דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי וחוסר עצמאות מחשבתית בדרך אחרת. אני אשמח מאוד לעזרתכם! תודה רבה!

 

[טלי גולן]

היי ../images/Emo140.gif

כתבת שאת סובלת מדימוי עצמי נמוך ומבטחון נמוך. איך זה משפיע עליך, על החיים שלך? את יכולה לספר קצת? כתבת שאת יודעת מה שורש הבעיה, ושעכשיו צריך טיפול מעשי. למה את מתכוונת בטיפול מעשי? מה היית רוצה לשנות (מחשבות? רגשות? התנהגויות?)?

 

[meme55]

אמממ...

במה זה מתבטא? בעיקר בלחץ גדול בזמן שיחות, שגורם לי לדבר מהר מאוד ולעיתים- כשאני מאוד לחוצה- מעלה לי דמעות בעיניים (לא בכי, אלא סוג של לחות בעיניים). זה גם גורם לי להתבלבל לפעמים בבחירת המילים, כך שבסופו של דבר אני לא אומרת בדיוק את מה שרציתי לומר. כמובן שאני מדברת על שיחות עם אנשים שאני לא מכירה או עם אנשים חשובים. כשאני מדברת עם אנשים מוכרים או עם אנשים שמעוררים בי רוגע זה אחרת.. יש גם את הביישנות. אני מתביישת לקום ולדבר מול קהל ולעיתים קרובות גם לבצע שיחות טלפון מסוימות (למרצים באוניברסיטה, לדוגמא). הבעיה שלי היא בעיקר לעשות את הצעד הראשוני, את "טבילת האש". זאת אומרת, אם אני מתביישת לעשות שיחת טלפון מסוימת, יקח לי הרבה זמן להחליט לעשות אותה. אבל בזמן השיחה, אחרי דקה-דקה וחצי הלחץ יפחת (לא יעבור, אלא יפחת) ואני איכשהו אסתדר, למרות שאני לא אומר את כל מה שרציתי ובטח גם אפקשש קצת עם המילים. זה גם מתבטא בוותרנות-יתר. אפשר לקרוא לזה פראייריות. אני לא עומדת על שלי ולא מתווכחת, פשוט כי אני לא מרגישה מספיק נחושה וחזקה כדי להתעקש. אין ספק שהתכונה המאוסה הזאת גם מועילה לי. היא הופכת אותי ליותר סובלנית, רחמנית וקשובה. אבל רוב הזמן אני פשוט מתפללת שהביישנות הזאת פשוט תיעלם! זה סוגר בפניי כ"כ הרבה דלתות... תודה רבה לך!

 

[meme55]

לגבי הטיפול המעשי

לא יודעת. באמת שלא. יש את השיטה הזאת...קינזולוגיה, משהו כזה, שאומרת שצריך להרגיל את המוח לדברים שאנו מעוניינים בהם- ואז הם יהפכו לחלק ממנו. בשיטה הזאת צריך להגיד המון פעמים את אותו משפט עד שהמוח יתרגל אליו. זה סוג של פיתרון מבחינתי, למרות שמשום מה נראה לי שהוא לא יעבוד... אבל אני רק מצביעה על משהו שהייתי חושבת עליו כעל "טיפול מעשי" שלא כולל ביקור אצל איש מקצוע... יש חיה כזאת??

 

[טלי גולן]

היי

את מספרת על ביישנות גדולה שגורמת לך להיות בחרדה בכל מיני מצבים חברתיים. הרבה אנשים סובלים מבעיה דומה, של חששות מכל מיני סיטואציות חברתיות, והכי חשוב זה לדעת שאפשר לטפל בזה, ושיש טיפולים מאוד יעילים. כתבת שהקושי העיקרי שלך הוא לעשות את הצעד הראשוני, אבל אחרי שאת מחליטה לעשות אותו החרדה פוחתת. זה דבר נורא חשוב להבין בקשר לחרדה, ואני נורא שמחה שיצא לך לראות מצבים בהם זה עובד - כשאנחנו נמצאים במצב מעורר חרדה ולא בורחים ממנו או נמנעים ממנו, לאט לאט החרדה מתחילה לרדת. נכון, היא לא נעלמת מיד, אבל היא פוחתת, ופתאום הסיטואציה נראית פחות נוראית ממה שהיא נראתה לנו לפני. כמובן, זה עניין של אימון ותירגול. כמה שאנחנו מתרגלים יותר לחשוף את עצמינו למצבים מעוררי חרדה (כמובן בהדרגה) ככה החרדה הולכת וקטנה. הטיפול שהכי יעיל לחרדה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שמתבסס על העיקרון שתארתי - חשיפה הדרגתית לחרדה. במקביל לומדים טכניקות קוגניטיביות של דמיון מודרך ותרגילי מחשבה שעוזרים להפחית את המצוקה. אני לא מכירה את הטיפול ששאלת עליו, אבל נשמע לי שהוא מתבסס על עקרון קוגניטיבי של עבודה על המחשבה. יש הרבה טכניקות קוגניטיביות שיכולות מאוד לעזור. אני יודעת שכתבת שאת לא רוצה ללכת לטיפול, אבל טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שונה מטיפול פסיכולוגי שמתבסס על שיחה וירידה לעומק הדברים. זה טיפול יותר מעשי, שעובד על הסימפטומים, והוא לרוב גם לא טיפול ארוך במיוחד. זה טיפול שמלמד טכניקות מעשיות ומקנה מיומנויות להתמודד עם חרדה. נראה לך שזה סוג של טיפול שהיית מוכנה לשקול?

 

[meme55]

קודם כל,

תודה רבה על התגובה ועל הניסיון לעזור. שנית, אני לא כל כך מרגישה בנוח עם טיפול (גם טיפול קוגנטיבי-התנהגותי). קודם אני מעדיפה לנסות דרכים אחרות, בכוחות עצמי, ובעזרתן לפתור את הבעיה (כמו שאני עושה בדרך כלל, בכל בעיה שאני נתקלת בה). אם זה לא יעבוד אני אחשוב בכיוון של טיפול... ובינתיים: אמרת שהפתרון לבעיה הוא אימון ותרגול. אני מנסה כמה שיותר "לשפשף" את עצמי דווקא במקרים בהם החרדה מתעוררת. גם התחלתי לעבוד על שינון של משפטים, בתקווה שהמוח שלי יתרגל אליהם (כמו שהשיטה הקינזיולוגית אומרת). ידוע לך על טכניקות קוגנטיביות נוספות? אני מאוד אשמח לשמוע על טכניקות כאלה! מצטערת על ההטרדה הממושכת, זה מאוד חשוב לי... תודה רבה!

 

[meme55]

../images/Emo208.gif