דימומים...

[ורוד לי]

דימומים...../images/Emo7.gif

בסך הכל שבוע 10 בערך ומזה שבוע אני כל יום מדממת "הפרשה דמית קלה" עפ"י ניסוחי הרופאים. זה הריון שני (שעבר בהצלחה - אמנם גם עם דימומים אבל לא לאורך שבוע ברציפות). אני כל כך מיואשת/חרדה ומרגישה תסכול כל כך גדול על כך שאין מה לעשות, ושהרופאים לא יודעים מה להגיד, רק לחכות ולשמור כמה שאפשר. מיום ראשון הקודם עברתי כבר איזה 5 רופאים, והבנתי שבשלב הזה זה 50/50 סיכויים להריון תקין. באולטראסאונד הכל נראה תקין, סגור וההשערה של הרופא זה שכנראה מדובר על כלי דם שנלחץ או משהו. בדר"כ הדימומים הקלים הללו (בניגוב בעיקר) מלווים בכאבי גב תחתון ובטן תחתונה שכל כך מלחיצים אותי. אשמח לשמוע מניסיונכן, ולקבל קצת תמיכה. מאוד קשה לי, אני כל הזמן בשירותים לבדוק אם יש או אין דימומים. תודה רבה מראש.

 

[מייושקלה]

פשוט תשמרי, כמו שאמרו לך

יש הרבה הריונות שמצליחים ומתפתחים עם דימום, אפילו דימום כבד (מה שהרופאים מכנים בשם "הפלה מאיימת"). אני חוויתי במצב כזה גם הצלחה (טפו טפו טפו אני לקראת הסוף) וגם הריונות שנפלו, אי אפשר לדעת. יש סיכוי טוב שהכל יהיה בסדר, פשוט תשמרי, בלי להרים דברים כבדים, להתרוצץ, יחסי מין וכו ותבקשי מהרופאים להסביר לך היטב ובסבלנות כיצד לנהוג ומה דרכי הטיפול. בכל מקרה אני מבינה את הלחץ שלך, חוסר ודאות בהריון זה מצב לא קל להיות בו, תנסי לשמור על אופטמיות(כמה קל להגיד...) . שיהיה בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות.

 

[עתליה3 המקורית]

מזדהה מאוד עם תחושת התסכול שלך

באמת מטריף את הדעת לחשוב שאת כל כך רוצה את ההריון הזה ועדיין אין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי לעזור לו להצליח (במיוחד אם את נתקלת בתגובות אדישות מהרופאים, שגורמות לך להרגיש שלאף אחד חוץ ממך לא ממש אכפת). מה שהכי מרגיז הוא שבאמת אין הרבה מה לעשות חוץ מלנוח, לשתות הרבה, להמנע מיחסי מין וכמובן - לקוות. מה שכן, אם לא בדקו לך עדיין פרוגסטרון, כדאי שיעשו זאת (גם אם התמונה לא נראית מתאימה). לפעמים לוקח קצת יותר זמן עד שהשלייה מייצרת די פרוגסטרון כדי לתמוך בהריון, וייתכן שתמיכה כלשהי תעזור להפסיק את הדימומים. אל תשכחי גם, שאמנם הסיכוי להמשך תקין הוא 50%, אבל זה נכון מה שהרופא אמר - שדימומים בתחילת ההריון נפוצים בדיוק בגלל רגישות יתר של כלי הדם באזור, ובהרבה מאוד מקרים אין להם שום משמעות או השלכה על ההמשך התקין והבריא של ההריון. אני מקווה עבורך שהתקופה מלאת החרדה הזו תסתיים בשלום בקרוב, ושתוכלי להתפנות לשמוח בהריון שלך.

עתליה

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo45.gif מסכימה עם עתליה ומוסיפה

לצורך העידוד, שיש לי חברה שהעבירה כך 3 הריונות שלמים, וכיום היא אמא לשלושה ילדים. תעדכני.

 

[etti34]

ואני יכולה להוסיף עוד דבר:

שבסביבות שבוע 8 - 9 היתה אצלי הפרשה דמית קלה מאוד, כמובן שנכנסתי להיסטריה ורצתי באותו יום לפרופ' קופרמינץ שאמר לי בהקשר זה כך: אמנם נכון שבספרות כאשר יש דימום אז הסברה הרווחת היא שיש סיכוי של 50% - 50% להפלה, וזו גם התשובה שתקבלי מרוב הרופאים שתלכי אליהם. א-ב-ל: כאשר הדימום קל, כאשר צוואר הרחם ארוך וסגור, כאשר רואים ברחם עובר עם דופק שמתאים לגיל ההריון, וכאשר לא מוצאים ברחם מוקד מדמם, אזי הסיכוי שתקרה הפלה במצב כזה הוא הרבה יותר נמוך מאשר אותם 50% המצויינים בספרות. לכן, לקחת אויר, לנסות להירגע ולנוח, ובעיקר - להתעודד!

 

[ננושונית]

ישנם הריונות עם דימום שמסתיימים בצורה תקינה

כאמא לילד מקסים איתו עברתי את החוויה המפחידה הכוללת מספר אישפוזים במהלך ההריון, אני מציעה לך לשמור על המורל ולא לשקוע בדאגה. הדאגה הרבה והעומס הנפשי אינם מועילים למצבך. נסי לעסוק בפעילות שתסיח אותך במצבך ויתכן שתווכחי שבינתיים הדימום מצטמצם ואולי נעלם. בעידוד והבנה ננושונית