דימיון (זיכרון חזותי)

[sebastian85]

דימיון (זיכרון חזותי)

האם ישנם שיטות מוכחות לשיפור הדימיון (זיכרון חזותי) כלומר היכולת לדמיין דברים ולזכור דפים או קטעים או צורות לאחר ראייה שלהם??? יש שיטות ? דרכים? ספרים? אירגונים? מחקרים? אודה מאוד... תודה!

 

[יונה שורק]

גמישות מחשבתית

יש חומר על הנושא של גמישות מחשבתית, שעוזרת לשיפור הדמיון. תוכלי לקרוא כאן על כך.

 

[רועי החושב]

יש תכונה בשם סינסטטיקה

שבה האדם "שומע" צבעים, או "רואה" צלילים או מספרים וכ"ו מעין "החלפה" בין החושים ולמרות שזה נשמע קצת כמו תיאור של טריפ של אל אס די (

)מסתבר שאנשים שניחנים בה נוטים לפתח יכולות מנטליות יוצאות דופן כמו פיתרון תרגילים מתמטיים בשניה או זיכרון פנומנלי לדברים מסויימים או שמיעה מוסיקלית וכ"ו. השאלה היא אם ניתן ליצור תכונה כזו בתנאי מעבדה, איך ניתן לעשות זאת, אם כדאי ליצור אותה בכלל (סה"כ נשמע קצת הזוי ואולי מסוכן לבריאות הנפש), ואם נדרש בנוסף לתכונה הזו גם תירגול כדי ליצור בפועל את הכישרונות המיוחדים.

 

[sebastian85]

אכן מחקר מעניין אבל איך...

אני יכול לשפר את הדימיון/זיכרון חזותי שלי? איפה אפשר למצוא כזה מכשיר "מציאות מדומה"? איזה גופים מתעסקים עם הדברים הללו?

 

[יעל ניסן]

מציאות מדומה

זה מכשיר מסורבל וגדול מידי בשביל להתחיל לנסות לטפל בשיפור הדימיון והזיכרון החזותי. מה הקושי בעצם? להעלות תמונה בדמיון מהזיכרון? נגיד אם אבקש ממך לתאר לי איך נראה החדר שלך, או מהי הדרך מהבית אל המכולת הקרובה... האם אין לך אפשרות להעלות משהו חזותי מהדמיון או שמא מדובר על משהו אחר? והשאלה הכי חשובה בעיני היא איפה הקושי בזיכרון חזותי מפריעה לך ביום יום (או בלמידה, בכל זאת מדובר על אסטרטגיות למידה פה)? אם נדע את זה אפשר יהיה לעזור לך.

 

[sebastian85]

תשובות

1. קשי לי לדמיין דברים... קשה לי לדמיין צורות, צבעים, משפטים, וכל דבר אחר בעצם - פשוט לא יכול לדמיין מספיק טוב (ולזכור מספיק טוב דברים חזותיים). 2. זה מפריעה לי בהמון מצבים: א. בלימודים ב. בשחמט (תחביב מרכזי אצלי שבו חשוב ביותר יכולת הדימיון והזיכרון החזותי) ג. בכלל שאני מדבר עם אנשים ובמצבי היום-יום הרגילים לפעמים צריך לדמיין דברים כדי להבין יותר טוב ולי זה קצת יותר קשה.

 

[יעל ניסן]

אני קצת נודניקית היום ../images/Emo3.gif

אני יכולה להבין איך בשח מט לאדם בעל יכולת לדמות מהלכים ברמה הויזואלית יכול להיות ייתרון כלשהו - השאלה היא האם רק באופן חזותי ניתן לדמיין? איך בלימודים זה מפריע לך? מה אתה לומד? הרי גם אפשר לזכור דברים שלא באופן חזותי דווקא. אפשר לחזק זיכרון מילולי, זיכרון כמותי, זיכרון תנועתי... לפני שהולכים לתקוף דווקא איפה שקשה, לפעמים שווה לבדוק אם אפשר לחזק דברים שכבר קל לך לעשות.

 

[sebastian85]

שוב תשובות

בעיקרון בכיתה א' עד ג' היה לי בעיות בלימודים... בעיות בקריאה בעיקר ושגיאות כתיב נוראיות... (עד היום יש לי שגיאות כתיב). מכיוון שאני אינטילגנטי הצלחתי להתגבר על הבעיות הללו במהרה ולעקוף את הבעיה של הזיכרון החזותי/דימיון החלש שלי בעזרת סוגי הזיכרונות האחרים ושיטות אסטרטגיה אחרות. כרגע הגעתי למצב שאני טוב בשאר הדברים חוץ מזה וזה עדיין חוסם אותי מלמצות את הפוטנציאל שלי - כיוון שמדובר בזיכרון שלפי דעתי הוא החשוב מכולם או לפחות בין החשובים. בכל מקרה אני מרגיש שזה מאוד חוסם אותי ושכבר מיציתי את הנסיונות לחפות על החולשה שלי בזיכרון זה בעזרת יכולות אחרות ולכן אני מתעקש לשפר אותו. מה אני לומד? בכל רגע ורגע בחיים אני לומד משהו... אם זה מפה לפני טיול... אם זה מספר טלפון לפני שאני מתקשר למישהו... אם זה לפסיכומטרי , אם זה חומר שיש לשנן למבחן כלשהו. ואין ספק שבשחמט אני תקועה כי אני פשוט לא מצליח לדמיין קדימה מעבר ל-3 מהלכים... וזה מונע ממני מלהתקדם. בנוסף אני גם לא מצליח לשחק משחקי שחמט בראש - כי אני לא מצליח לדמיין את הלוח השלם עם כל הכלים כי הזיכרון שלי לא חזק מספיק. ולכן אני מוכן להשקיע הרבה זמן ומאמץ כדי לשפר את הזיכרון הזה...

 

[יעל ניסן]

בעיקרון

באמת קשה לייצר יש מאין אלא רק לנסות "לעבות" את הקשרים והכישורים שכבר יש לך במישור החזותי. להתאמן להתאמן ולהתאמן בכלמיני מטלות כמו פאזלים או על פי התכנית שיש כאן להציע (כנס לחלק ההדגמה ותראה איך אתה מצליח שם)

 

[sebastian85]

עשיתי את ההדגמה וזה כמו שחשבתי...

אני לא מצליח לזכור חזותית כלום כמעט.. אבל בעזרת שיטות היגיון אני מצליח את כל התרגלים מהר מאוד ובהצטיינות... נגיד שצריך לזכור הרבה פריטים - אז אני לא מצליח לזכור את כולם בתמונה אחת בראש. אז אני ישר מחלק את התמונה לכמה חלקים וזוכר אותם לפי טריקים ולפי סדר מספרי וכדומה... זאת הסיבה שהצלחתי להיות תלמיד מצטיין בחטיבה ובתיכון למרות שהדימיון שלי חלש... אני חייב למצוא דרך לעקוף את השיטות הללו שאני ממציא ולעבוד על הדימיון=זיכרון חזותי נטו.... רועי הציע לצייר אבל זה הצעה מאוד כללית , וזה האמיתי משהו שכבר ניסיתי-אם יגידו לי שהוא מוכח מחקרית אני אהיה מוכן לנסות שוב להתחיל לצייר... השאלה אם יש טכניקות/שיטות מסודרות יותר

 

[רועי החושב]

יש פיתרון פשוט וקל

כל מה שאתה צריך הוא לקנות דפדפת של דפי ציור חלקים, עיפרון וכמה צבעים, לצאת החוצה ביום יפה ולחפש דברים מעניינים ויפים לציור, ולצייר אותם. גם אם לא תצליח בהתחלה תביא בחשבון שזה פרויקט של כל החיים, וכל העניין הוא לבנות את זה מאפס ולהנות מהדרך עצמה. אתה גם יכול לצייר בחדר חשוך וקטן כשמנורה קטנה מכוונת אך ורק על הציור, וכך למעשה לאמן את עצמך לצייר לפי הדמיון בלבד. חוץ מזה אתה יכול להתעסק בגאומטריה אוקלידית, וכך לחבר את הדמיון להיגיון.

 

[רועי החושב]

באופן כללי, לדעתי

דמיון= חזותי, היגיון=שמיעתי. היגיון נובע מהמילים שאנחנו שומעים ואילו דמיון נובע מהצורות שאנחנו רואים. בעיקרון צריך לעבוד על שניהם כי הם עוזרים אחד לשני וגם אם נראה שאתה חזק באחד וחלש באחר, אל תזניח את האחד.

 

[scholarisland]

נכון רועי

נכון רועי יש קשר בין עיבוד שמיעתי לחזותי. שניהם יכולים לבלבל אחד את השני. שמעתי מחקר שבו הראו לאנשים שני כדורים שמתנגשים אחד בשני אולם לא השמיעו להם את קול ההתנגשות בזמן וגילו שהשמיעה בילבלה את ההגיון כך שהמסקנה שיצאה מהמחקר הזה היא ששמיעה יכולה לבלבל את השמיעה ודווקא החזותי הוא המדויק יותר מאשר השמיעתי. אולם ברור שיש קשר וכל אחד מהם מחזק את השני כדי לדייק ולשקף את המציאות כפי שהיא עד כמה שאפשר ולכן צריך שגם השמיעה וגם החזותי יהיו מותאמים בזמן למציאות.

 

[רועי החושב]

טוב, אתה יודע,

זה מסוג הניסויים שכל אחד היה יכול להגיד לך שאנשים יתבלבלו בו... כל החושים, אם הם סותרים, מבלבלים. אני גם לא מקבל את המסקנה שחזותי מדוייק יותר משמיעתי, היא מכלילה מדי ביחס לתנאי הניסוי הספציפי הנ"ל שהיו מוגבלים. ולהוכחה- אפשר גם לעשות ניסוי שבו מוסיקאים יקראו תוים מצג של מחשב וגם ישמעו אותם ואז לפתע התוים לא יתאימו ללחן, והמוסיקאים יתבלבלו. האם זה מוכיח שהשמיעתי מדוייק יותר מהחזותי? לא! זה נובע מתנאי הניסוי הספציפיים. ובכלל- חושים הם נושא שלעולם לא ניתן להוכיחו או להפריכו כי כל הכרתנו תלויה בחושים ואינה יכולה "לצאת החוצה" מהחושים. גישה מדעית ביחס לחושים תטיב להיות מתוארת כ"אגנוסטיקה של החושים".

 

[sebastian85]

האמיתי שחשבתי על זה כבר והבעיה היא

שזה מאוד מאוד כללי מה שאתה מציע פה... וכיוון שאין פה תוכנית אימונים מסודרת אלא פשוט כיוון כללי מאוד שאומר לצייר - זה משהו שנמאס מהר מאוד וגם אינך בטוח אם אתה מתקדם לכיוון כלשהו... ניסיתי כבר לצייר ומאוד לא נהנתי... כי אני גם לא מצליח לצייר כלום... וגם שוב כי אני לא מכיר מחקרים שמוכחים שהדבר אכן עוזר לשיפור הדימיון החזותי...

 

[רועי החושב]

אתה לא צריך תוכנית אימונים מסודרת

אתה צריך לשאול שאלות ולא להתעקש על תשובות מראש, על הוראות שימוש מהיצרן. זה שאתה לא מוכן להתמודד עם הבלתי ידוע (למשל ציור) כשברשותך רק השאלות- זה בדיוק מה שמדכא לך את הדמיון. כדי שדמיון יתפתח אתה צריך לזנק באומץ אל הבלתי ידוע ולהנות מהמתח של השאלות. אל תלמד דמיון ממישהו! אתה לא יכול להשיג דמיון על ידי פניה לסמכות כלשהי! למעשה השאלה שלך "איך לפתח דמיון" היא לא השאלה הנכונה. אני רוצה לספר לך משהו- אני למדתי לנגן על גיטרה על ידי זה שפשוט ניגנתי בגיטרה במשך שנים, בלי מורה. בהתחלה זה היה נשמע כמו כלב שמכשכש בזנב שלו בטעות על הגיטרה, אבל עכשיו זה נשמע ממש ממש טוב ואני מצליח לבטא את עצמי על ידי הנגינה, מה שנותן לי סיפוק אדיר. אם הייתי לומד ממורה לא הייתי נהנה מהדרך. ועכשיו, אם אני אקח מורה זה יהיה רק כדי להיות מסוגל לרשום את המנגינות שאני יוצר על הנייר! כלומר- זה לא יהיה על מנת ללמוד ליצור מוסיקה אלא זה יהיה על מנת לתעד את המוסיקה באופן שאחרים יוכלו לנגן את מה שאני מנגן. תינוק לא לומד לכתוב לפני שהוא מדבר, אלא הוא מדבר לפני שהוא כותב. ובאותה מידה כל מה שאתה לומד תלמד אותו על ידי עשיה, ורק אחר כך תלך ללמוד אותו אצל מישהו אחר. זכור- אף אחד לא יכול להעניק לך את מה שאינו כבר ברשותך. ואם אתה מסכים לדברים הללו, סימן שהם רק מבטאים את מה שאתה כבר מבין.

 

[יעל ניסן]

אהבתי

את מה שכתבת, רועי. הצעת לסבסטיאן - במילים אחרות - לאמן את ההמיספרה הימנית, לעשות דברים באופן ספונטאני, לא מסודר ושמתוך הבלגן אחר כך יצא משהו שאתה יכול ליהנות ממנו או בכלל לזהות אותו כ"משהו". סבסטיאן מבקש 'אימון שמאלי'. משנה סדורה, כיאה למישהו שככה רגיל ללמוד דברים חדשים, וכמי שמכיר את עצמו מספיק זמן כדי לדעת שהוא יכול להביט על משהו די הרבה זמן בלי לזהות אותו. הטיפול באנשים עם קשיים וזואליים, סבסטיאן, הוא בדיוק מה שאתה למדת לעשות לבד ובכוחות עצמך. האינטליגנציה שלך היא שעזרה לך למצוא שיטות להיעזר בזיכרון מילולי, בזיכרון לוגי ודומיו כדי לקדד גירוי ויזואלי ולהכניסו לזיכרון כך שסיכוייך לשלוף אותו יהיו גדולים יותר. אם תמשיך כך ועוד תוסיף על מה שאתה כבר עושה עשייה שיותר מעודדת פעילות "ימנית" או "fuzzy - (עמומה)" יכול להיות שתוכל לשפר את המגבלה שאתה חש. פעילות ימנית יכולה להיות כל דבר כמו דמיון מודרך, הרפייה, ציור, כיור ואולי אפילו צילום.

 

[sebastian85]

אני מפנה אותך למה שכתבתי לרועי...

 

[sebastian85]

אממ הבנתי אותכם פחות או יותר אבל

סתם שאלה: אין דברים שהם מולדים - דברים אורגנים במוח... כמו הסיבה לכך שהייו לי מלא שגיאות כתיב ושהיה קשה לי לקרוא, או לכך שקשה לי לתרגם אותיות וצורות לצלילים (קשה לי לקרוא ניקוד עד היום...), או כל מיני דברים שאני לא מצליח כמו להבדיל בין זכר ונקבה בעברית, או לראות לוח שחמט בראש (אחרי ששחקתי המון שנים - ואני אינטילגנטי ככה שזה לא מסתדר...) . יכול להיות שזה פשוט משהו שאני לא יכול לשנות?

 

[יעל ניסן]

אכן

מדובר על משהו מולד - ויותר נכון מדובר על איך שהמוח שלך נולד והתפתח. מכיוון שאתה כבר בוגר, אין לך את היתרון של ילד קטן שעוד מתפתח. אצל אנשים בוגרים ניתן להשיג אי אילו שינויים - מאוד באיטיות ולא שינויים דרמטיים. לפני יותר מעשור שנים האמינו שתאי מוח לא משתנים לאורך השנים, וכי אם יש איזה פגם מולד, או פגם נרכש - זהו! אותו אדם נדון להישאר באותה רמת תפקוד ללא שינוי. מחקרים כיום מראים שגם מוח של אדם מבוגר, גם אם מדובר בפגיעה מולדת וגם אם מדובר בפגיעה נרכשת, ממשיך להתפתח ולעשות קשרים חדשים - אם כי אין שום אפשרות לנבא את היקף ההתפתחות. בכלל בכל מה שקשור למוח בפרט ולנוירולוגיה בכלל אי אפשר לנבא תוצאות - לכן תמיד ממליצים להמשיך להתאמץ ולהתמודד עם הקשיים בתקווה שישתפר. מבחינתך אתה - יבוא יום שתצטרך להחליט בינך לבינך היכן אתה משקיע את האנרגיות שלך: בשיפור בשימור או בפיצוי.