דין וחשבון בינעירוני
דין וחשבון בינעירוני. או: מדריך מזורז לגידול חיות היא ישבה לידי באוטובוס 405 שעשה את דרכו מירושלים לתל-אביב. אפילו המדים לא הצליחו לעמעם את יופיה ואת תווי פניה העדינים. שנה במישמר-הגבול. לפני עוד שנה אחת של שירות חובה, ואז עוד שנה של שירות קבע במשכורת של 3,500 ש"ח. התנאים אינם קלים כלל וכלל. עובדים מישמרת של 12 שעות, אחר-כך מנוחה של שמונה שעות, שוב מישמרת של 12 שעות, וחוזר חלילה. יוצאים הביתה פעם בשבועיים, מיום שישי ועד מוצאי-שבת. -"אז איך זה שאת נוסעת באמצע השבוע?". "היו לי שלוש תפיסות, אז קיבלתי צ'ופר". -"תפיסות?". "של ערבים דרושי חקירה, במחסומים". -"חקירות של השב"כ?". "לפעמים יש גם מקרים פליליים, כמו אלימות במשפחה, אבל בדרך-כלל זה משהו בטחוני". -"ורק ערבים?". "כמובן". -"איך הם מתנהגים?". "מי שלא מתנהג יפה, מקבל מכות". -"אגרופים?". "מה פתאום, בשביל זה יש אלות". -"תני לי דוגמה". "אתמול עצרנו ערבי במחסום, ראינו במסוף שיש לו רישום. שאלנו אותו מה הוא עשה, אז הוא אמר שהרביץ למג"בניק. כמובן שהוא חטף על זה". -"רק מי שמתחצף מקבל מכות?". "לפעמים הפרצוף שלו לא מוצא חן בעיני". -"ואז?". "ואז גם הוא חוטף. זה עוזר להעביר את הזמן". -"סתם ככה, מכות?". "יש לו את המספר האישי שלי, כך שהוא יכול להתלונן במחלקה לחקירת שוטרים". -"והיו עלייך תלונות כאלה?". "ארבע פעמים". -"ומה היה?". "שלוש פעמים לא היה כלום, אבל בפעם האחרונה כמעט הסתבכתי". -"למה?". "הבחור איבד את ההכרה". -"ואיך יצאת מזה?". "עשיתי קומבינות עם הקצינים" -"קומבינות?". "עבדתי עוד שתי מישמרות". -"לא סקס, אני מקווה". "חס ושלום. אם מישהו ייגע בי באצבע אחת, אני אולי אשב בכלא, אבל הוא ימות". -"ומה עם הבחור?". "איזה בחור?" -"זה שאיבד את ההכרה". "האמת? אין לי מושג". --- אמנון בירמן, "כל העיר", 16.1.2004
דין וחשבון בינעירוני. או: מדריך מזורז לגידול חיות היא ישבה לידי באוטובוס 405 שעשה את דרכו מירושלים לתל-אביב. אפילו המדים לא הצליחו לעמעם את יופיה ואת תווי פניה העדינים. שנה במישמר-הגבול. לפני עוד שנה אחת של שירות חובה, ואז עוד שנה של שירות קבע במשכורת של 3,500 ש"ח. התנאים אינם קלים כלל וכלל. עובדים מישמרת של 12 שעות, אחר-כך מנוחה של שמונה שעות, שוב מישמרת של 12 שעות, וחוזר חלילה. יוצאים הביתה פעם בשבועיים, מיום שישי ועד מוצאי-שבת. -"אז איך זה שאת נוסעת באמצע השבוע?". "היו לי שלוש תפיסות, אז קיבלתי צ'ופר". -"תפיסות?". "של ערבים דרושי חקירה, במחסומים". -"חקירות של השב"כ?". "לפעמים יש גם מקרים פליליים, כמו אלימות במשפחה, אבל בדרך-כלל זה משהו בטחוני". -"ורק ערבים?". "כמובן". -"איך הם מתנהגים?". "מי שלא מתנהג יפה, מקבל מכות". -"אגרופים?". "מה פתאום, בשביל זה יש אלות". -"תני לי דוגמה". "אתמול עצרנו ערבי במחסום, ראינו במסוף שיש לו רישום. שאלנו אותו מה הוא עשה, אז הוא אמר שהרביץ למג"בניק. כמובן שהוא חטף על זה". -"רק מי שמתחצף מקבל מכות?". "לפעמים הפרצוף שלו לא מוצא חן בעיני". -"ואז?". "ואז גם הוא חוטף. זה עוזר להעביר את הזמן". -"סתם ככה, מכות?". "יש לו את המספר האישי שלי, כך שהוא יכול להתלונן במחלקה לחקירת שוטרים". -"והיו עלייך תלונות כאלה?". "ארבע פעמים". -"ומה היה?". "שלוש פעמים לא היה כלום, אבל בפעם האחרונה כמעט הסתבכתי". -"למה?". "הבחור איבד את ההכרה". -"ואיך יצאת מזה?". "עשיתי קומבינות עם הקצינים" -"קומבינות?". "עבדתי עוד שתי מישמרות". -"לא סקס, אני מקווה". "חס ושלום. אם מישהו ייגע בי באצבע אחת, אני אולי אשב בכלא, אבל הוא ימות". -"ומה עם הבחור?". "איזה בחור?" -"זה שאיבד את ההכרה". "האמת? אין לי מושג". --- אמנון בירמן, "כל העיר", 16.1.2004
). 2. קשה מאוד מאוד שלא להגרר בסיטואציות אלימות, כשאתה משתייך לצד האלים. שוחרי שלם רבים מוצאים את עצמם משתתפים בסיטואציות אלימות בלי שברור להם איך הם הגיעו לשם ולמה הם התנהגו ככה. כבר עשו על זה ניסויים, כמו הניסוי על הסטודנטים שהתחלקו לאסירים וסוהרים או הניסוי עם החישמול. 3. גם ככה חלק גדול מהחיילים הם שמאלנים יפי נפש. מה שמאפשר לצבא לשמור על תדמית של צבא רחום ועדין. אולי שאף שמאלני לא ילך לצבא ואז ייחשף פרצופו האלים של הצבא.