צדקה ממני
בס"ד ערב טוב לך ותודה על הערתך! ראשית צדקת ואכן ישנה מחלוקת בהוראת הלשון "יסף" בין רש"י לנכדו הרשב"ם ולתרגום אונקלוס. דיעה זו לא הובאה כי לא העניין של כל הדיעות עמד אז על הפרק! אגב, ניסוח ש"אני מנסה להצדיק" ו"אני מסתבך בתשובתי" לא הולמת לענ"ד את הרמה של הדיון. אינני לוקח אישית כמובן את הדברים. אך , אינני חושב שה"תלונות" אמורות להיות כלפי, משום שאני מביא מקורות לדברי ואם כי ,כהודאתי, יש גם דיעות אחרות מכל מקום ברור הוא שלא את דעתי אני מביע! ולכל היותר ההערה צריכה להיות במגמה שאכן הייתי אמור להביא את כל הדיעות ולא רק אחת מהן. לגופן של דברים: 1)ברור הדבר שמתן תורה היה לאחר תקופת האבות כולל מעשה יהודה ותמר והגיוני שלמי שחי לפני כן לא היו מחוייביות של המצוות. 2)מבואר מדברי חז"ל ולפחות לכמה ראשונים רש"י המאירי ועוד שהאבות בכל זאת קיימו את התורה עוד לפני שניתנה (ולא ניכנס כעת מניין ידעו אותה). 3)כמו-כן ברור, שדינם היה "כאינו מצווה ועושה" להבדיל ממנו, החיים לאחר מתן תורה, שהננו מצווים ועושים! אם נראה כיום שמעשה ביאה כזו הוא אסור אכן נכון הדבר אבל בל נשכח שהבל נשא אחותו וקין נשא אחותו ומה איתם? וכי כל העולם ממזרים בני ממזרים??? 4)מי שאמר(=הקב"ה) שבן הנולד מאח ואחות הינו ממזר לאחר מתן תורה, אמר שלפני מתן תורה (לדעת הגמ' לפחות בסוטה) אינו אסור, מה קשה כאן?? הדיעה שסוברת שאכן היה הדבר אסור הוא לאור ההבנה שאם האבות קיימו את התורה מן הסתם יקפידו, וולנטרית, גם על מצווה זו!! ולכן מייד לאחר שנעשה המעשה עם תמר(שהיה מכוון מלמעלה) לא היה מקום להמשיך ולא בגלל האיסור שלהם אלא בגלל מה שעתיד היה להיות אסור לנו, לאחר מתן תורה!!! נקיטת העמדה שיהודה חטא בכלתו היא הרי גם כן רק לפי דיעה אחת! ומי זה מחליט מהי הדיעה הנכונה ? אני לא טענתי כך! ציינתי דיעה אחת ושגגתי אמנם, שלא הבאתי את הדיעה המקבילה הנוספת כי, שוב, לא היה אז הדיון בנושא זה ספיציפית (עייני לעיל)