דיני משמורת בישראל - הצעה לרפורמה

דיני משמורת בישראל - הצעה לרפורמה

רציתי להפנות תשומת לבכם להצעת חוק פרטית שניסחתי כך סתם לעצמי לתיקון דיני המשמורת בישראל אשמח לתגובותיכם המחכימות הצעת חוק "חוק הורות שווה, התשס"א- 2001 ============================= 2. סעיפים 24 ו- 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – בטלים. 3. במקומם יבואו סעיפים 24 ו- 25 בנוסחם כדלקמן: 24. (א). היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו ובין שמעולם לא נישאו כלל, ובין שעדיין קיימים – רשאים הם להסכים ביניהם כדלקמן: (1). באילו ימים ובאיזה שעות יימצא הקטין בהחזקתו של כל אחד מהם, בהתחשב בעובדה שהנם גרים בנפרד (להלן: "הסדר החזקה"). הסדר המשחרר את אחד ההורים מהחזקת הקטין באופן גורף (להלן: "הסדר החזקה גורף"), חזקה כי אינו לטובת הקטין. לעניין זה "אופן גורף" משמעו שעל פי ההסדר אין אחד ההורים מחזיק בקטין לפחות 35% מהזמן. (2). האפוטרופסות על הקטין תישאר תמיד משותפת, אולם רשאים ההורים להסכים ביניהם כיצד יופעלו סמכויותיהם כאפוטרופוסים משותפים (להלן: "הסדר אפוטרופסות"), בהתחשב בעובדה שהנם גרים בנפרד, והם רשאים לחלק ביניהם את מקצת תחומי האחריות והסמכות הנובעים מהאפוטרופסות, ולהשאיר תחומים מסוימים במשותף. הסדר המשחרר את אחד ההורים מתחומי אחריות וסמכות באופן גורף (להלן:"הסדר אפוטרופסות גורף"), חזקה כי אינו לטובת הקטין. לעניין זה "באופן גורף" משמעו שאחד ההורים מפסיק להיות בעל סמכויות שיבטיחו מעורבות פעילה ומשמעותית מצדו בחייו, רווחתו, בריאותו, לימודיו, חינוכו של ילדו, וכיוצ"ב. 24. (ב) הסכם שכזה מחייב ותקף מרגע חתימתו, אולם חובה על ההורים להביא את ההסכם לאישור בית המשפט, בתוך 21 יום מחתימתו.משאושר ההסכם דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית משפט. 25. (א) לא באו הצדדים לידי הסכם, רשאי כל אחד מהם לפנות למחלקת הרווחה המקומית, בדרישה כי פק"ס מוסמך יקבע הסדר זמני שיחייב הצדדים, עד להחלטה אחרת של בית המשפט. מי שפנה למחלקת הרווחה מחויב להביא את ההסדר הזמני הנ"ל לאישור בית המשפט, בתוך 21 יום מעת הינתנו. 25. (ב) בין אם פנה מי מההורים לפקידת סעד כאמור לעיל, ובין אם לאו - רשאי כל אחד מהם, לפנות בשם עצמו, לבית המשפט המוסמך, ולבקש כי ביהמ"ש יקבע את הסדרי ההחזקה והאפוטרופסות, כפי שייראה לו לטובת הקטין. בית המשפט ייתן מיידית הסדר החזקה זמני והסדר אפוטרופסות זמני שיבטיחו שמירת קשר משמעותית, ושוויונית כל הניתן, בין הקטין לבין שני הוריו, בהתחשב בטובת הקטין. בשאלת ההסדרים הקבועים ידון בית המשפט בתכוף לאחר מכן. בדונו ובהחליטו בהסדר ההחזקה הקבוע ובהסדר האפוטרופסות הקבוע, יפעל בית המשפט מתוך הנחה שהסדר החזקה או אפוטרופסות גורף, אינו לטובת הקטין, והטוען אחרת, עליו הנטל לשכנע כי הדבר אינו כך . 4. תחילה ותחולה תחילתו של חוק זה ביום _________ (להלן - יום התחילה), והוא יחול גם על _________. 5. סמכות מבחינה בין לאומית. ___ 6. משפט בינלאומי פרטי. ____ 7. בית המשפט המוסמך. הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט יהיו של בית המשפט לעניני משפחה , בכפוף להוראות סעיף 79, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. 8. הוראות מעבר. 9. ביטולים. 10. ביצוע ותקנות שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. כמו כן רשאי שר המשפטים לקבוע בתוספות לתקנות, הסדר החזקה לדוגמה והסדר אפוטרופסות לדוגמה, ולקבוע בדבר האופן שבו האמור בהסדרים לדוגמה אלה, יחול ויחייב את הצדדים, ככל שאינו עומד בסתירה להסכם או הסדר ספציפי שנעשה בין ההורים, או שנקבע ע"י בית המשפט. סעיף 10 - אפשרות ב´: התוספת האמורה תהיה תוספת לחוק זה ולא לתקנות!!! 11. תחילת תוקף חוק זה תחילתו 30 יום אחרי קבלתו בכנסת.
 
מעניין.

בינתיים רק שתי שאלות: מה קורה אם ההורים כן מגיעים להסדר אפוטרופסות אבל לא יביאו אותה לאישור? אתה לא חושב שעדיף שלהסדר יהיה תוקף רק מרגע אישורו ? ושאלה נוספת; למה בסעיף 25(ב) מדובר דווקא על פקידת סעד ?
 
תגובה

הכונה לפק"ס מכל מיגדר שלא יהיה. חשוב שלהסדר יהיה תוקף מיידי, אבל זה לא הענייו הכי חשוב בקשר להצעת החוק הזו. אם לא מגישים לאישור אז התוקף יפוג
 
למה 35 %?

כיומיים תמימים בשבוע? ואם לא זה לרעת הקטין? צא ולמד - אם הקטין בן שנתיים, פעוט שעדיין יש חשיבות למקום מגורים קבוע, הרי שינה יומים בשובע מחוץ לבית נחשבת כפוגעת בו. אם תגיד - שיהיה ארבעה ימים עם ההורה, וכל הלילות עם ההורה השני, איזה קשר יהיה לו אם ההורה אצלו הוא ישן? קביעה גורפת כזו ללא התיחסות לגיל, היא פוגעת בילד. וזה ללא קשר כלל לכך שאני חושבת שטובת הילד שאביו ואמו יטפלו בו, ידאגו לצרכיו, ואי אפשר להפקיע מהורה (בד"כ האב) את זכויותיו כמו את חובותיו. ומה קורה אם הילד מחווה דעה ברורה למי הוא רוצה ללכת? האם ההסכם גובר או דעת הילד גוברת? ומאיזה גיל מתחשבים בדעתו?
 
ועוד שאלה לעו"ד גלעד.

לא מצאתי בניסוח של ההצעה את ההוראה שלפיה ההסכם בטל אם הוא לא מוגש לאישור. אז לא כדאי להכניס את זה?
 
תגובות לעו"ד צפורה גנן

35% זה אפילו יומיים וחצי בשבוע. להערכתי ניתן יהיה להסתפק ב 28% (שזה אכן 48 שעות בשבוע) בסופו של דבר, אך כשהולכים לכנסת צריך להשאירה שוליים לפשרה. אם זה לרעת הקטין, צריך מי מהצדדים הטוען כך, לטעון כך במפורש ולנמק, כולל פק"ס הסבור כך יצטרך לנמק, וכך גם השופט המכריע בסופו של הדיון, יצטרך לנמק מדוע ינותק הילד מאחד מהורין ליותר מ 65% אחוז (או 72% במתכונת האחרת) מהורהו הביולוגי !!!!!! לגבי תינוק בן שנתיים - הטענה שהוא זקוק למקום קבוע לישון כלח לילה באותו חדר אינה אלא מיתוס (שקר) שטופח והושרש עשרות שנים, עד כי גם את מאטמינמה בו בלא היסוס. מחקרים מורים כי החשוב לילד הוא שני דברים: חום, אהבה, מחזוריות, וקשר מאסיבי עם הוריו. סטביליות במובן הג"ג (חדר קבוע) אינו פקטור בהתפתחות הילד. לגבי גיל בו הילד מחווה דעה (10-11) מתחשבים בדעתו כנהוג כיום. אין כל סתירה.
 
אני לא בקיאה בתאוריות

התורניות בעולם חינוך הילד. גם לא כל תאוריה מקובלת על דעתי. אני למשל סבורה שהתיזה של שעות איכות כלכלית במיוחד לפסיכולוגים, ואולי לכן הם המציאו אותה. על ילדי אני רואה, שעקירת ממקום מושבם בגילאים מסוימים, והפיכת היומיום שלהם למסכת אין סופית של אי קביעות לא במיוחד מועילה להם. וד"א יש לי ילד בן שמונה, שאם אגיד לו יומים בשבוע לשון מחוץ לבית, הוא יאבד את הצפון. אני מבינה שאתה מאוד דואג לזכויותיו של האב הגרוש לנהל מערכת יחסים בריאה ונכונה עם ילדיו, וחושב שזכות זו נפגעה. ואולם, לא כל תאוריה שמופרחת ועולה באויר, יש סיבה להתלות עליה ולחוקק עליה חוק. דווקא הגמישות הקיימת היום, בכך שכל מקרה נדון לגופו, מועילה לדעתי, לילדים שהם מושא הענין (ולצערינו לעיתים מושא הסכסוך). ועל מנת שתדע שאני מאוד לא משוחדת, אגיד לך שבמשפחתי ישנו אדם הקרוב לליבי מאוד, שהוא גבר גרוש, שילדיו אינם גדלים איתו, והוא רואה אותם פעמיים בשבוע, ואחת לשבועיים לשבת, וליבו שבור. אבל כאשר אני שמה את ליבו על כף מאזנים אחד, ואת טובתם של ילדיו על כף מאזנים אחרת, מה לעשות הילדים גוברים. אני מקווה שכאשר ילדיו יגדלו, הם יעמדו על דעתם שהם רוצים לראות אותו יותר.
 

shaio

New member
כלל ההכרעה של ביהמ"ש

לא ברור לי מהו הקריטריון שעל פיו אמור בית-המשפט להכריע בדבר ההסדר הקבוע. כמו כן, בדבר ההסדר הזמני, ס´ 25(ב) המוצע קובע היררכיה מוזרה, לפיה הקריטריון המוביל הוא "שמירת קשר משמעותית" (משמעותית למי?), "שוויוניות" בין ההורים, ואילו טובת הילד נדחקת למעמד של "התחשבות". זה נשמע כאילו הסדר המשמורת הוא חלוקת שלל בין ההורים. אם כוונתך גם להסדיר את סוגית הסכמי המשמורת, כדאי לתת את הדעת לשאלות נוספות, כגון האם הקטין כבול להסכם, האם ההסכם סופי, והאם הקטין זכאי לייצוג. (הערה משנית: סעיף 7, אגב, מיותר, מהיותו של החוק תיקון לחוק קיים -- סעיפי הסמכות הכלליים ימשיכו לחול על העניין.)
 
עוד שאלה שעלתה לי בראש

מה קורה אםם יש הורה שאינו רוצה בקשר עם ילדו. לפי חוק זה הוא מחויב בקשר. (אני מסכימה שכך צריך להיות הדבר עובדתית). הבה ונניח שהוא ממש לא מעונין, ואז מתחילים הצדדים לריב על הנושא בביה"ד. אלו השלכות יהיו לנפשו של הילד ביודעו שאביו או אמו אינם מעונינים לראותו עד כדי כך שיריבו על זה בבי"ד? כלומר האם החובה המוסרית של ההורה כלפי ילדו, רצוי לאוכפה בביה"ד?
 

igalgolan

New member
מה קורה עם הורה הנמצא בחו"ל?

מה קורה אם אחד ההורים בטבריה והשני באילת? איך תתבצע העברת הילד? בדואר חבילות? הנסיון לכפות בחוק הסדרי ראיה על ידי מי שלא מעונין בהם לא יצלח, או שמא יש כוונה גם לסנקציות עונשיות? האם המזונות הממוצעים אמורים לרדת? אם הילד יוחזק 50% ע"י כל אחד מההורים האם יש הצדקה לתשלום מזונות? יש כמובן שאלות רבות נוספות שאין להן מענה בהצעה. יגאל גולן
 
הורה שלא רוצה לקיים קשר עם ילדו

לא מקובלת עלי הטענה שאין להכריח הורה להיות בקשר עם ילדו. מי שמביא ילד לעולם חייב לטפחו לדאוג לבריאותו, הנפשית והפיזית, לכלכלתו ללימודיו, לשלומו ולרווחתו, ואין מילוי החובות תלוי ברצונו הטוב של ההורה. בעת פרוד או גירושין, לא חל שום שינוי בחובה האמורה. הסדרי ראייה הנם זכות של הילד וחובה של האב. וכבר נאמר לא פעם כי להורים אין זכויות אלא חובות בלבד כךפי ילדיהם. מדוע הסדרי הראייה יהיו חריג לכלל הזה? במדינות רבות בעולם קיימים חוקים האוכפים הסדרי ראייה ביד קשה.
 

igalgolan

New member
חובות ההורים

חובות ההורים אינן תלויות בנושא גירושין ומשמורת. אם ההצעה היא לעגן את חובות ההורים בחוק (כולל כמה זמן הורה חייב להיות עם ילדו כל יום, שבוע וכדומה), זה נושא שונה לגמרי. לא מתקבל על הדעת שהחוק יתייחס אחרת לאב גרוש (החייב להיות עם ילדו) ולאב שאינו גרוש (שאין עליו חובה דומה). בוודאי אין הכוונה שזוגות ימשיכו להיות נשואים על מנת לעקוף חובות כלפי ילדיהם. יגאל גולן
 

מ.ה.

New member
פס"ד בענין חובות הורה כלפי ילדיו

בית המשפט העליון קבע כי קיימת חובה של הורה כלפי ילדו בענין הסדרי ראיה. ראה ע"א 2034/98 אמין נגד אמין ניתן ביום 4.10.99 נית ןלהורדה באתר בית המשפט העליון
 

igalgolan

New member
פסק דין ומשמעותו

פסק הדין בו מדובר הוא מקרה חריג בעובדותיו (עד כדי כך שהשופט אנגלרד מציין שזהו מקרה כנראה ראשון בעולם. איני חושב שניתן להסיק מפסק הדין שישנה חובה שבדין להסדרי ראיה. יגאל גולן
 
למעלה