דיסוציאציה

[להדליק את השמש]

דיסוציאציה

היי.
אז החלטתי להתאמן על אנשים. הכרתי כל מיני בחורים בכל מיני מקומות כמו טינדר, צ'אטים, אתרי הכרויות.
ויצאתי איתם. מה גם שגרמתי להם לעלות לדירה.
אבל תמיד שהגענו לשלב של המגע לא הצלחתי.
ואם כן אז נגעלתי מזה או שסבלתי.

נוצר סוג של קשר עם מישהו, שהסברתי לו שלוקח לי זמן להרגיש בנח, בצורה מפתיעה היה לי מאד נוח להיות ערומה מולו.
נפגשנו כמה פעמים בפעם האחרונה באקט שהיה קשור גם למניות הרגשתי תחושת ניתוק, שאני צופה מהצד במתרחש.
חשבתי שזה לא בריא, אז החלטתי לא לפגוש אותו יותר. (כן היה לי כיף בכל המיומנות של שינה משותפת וסתם התכרבלות)
וגם הפסקתי עם הדייטים המפגרים.

למה זה כזה קשוח?

 

[Som30ne]

זה יכול לנבוע מכל מיני דברים

יכול להיות פשוט שלא מצאת מישהו שהבמת עושה לך את זה.
(יכול להיות - ובלי שום כוונה לפגוע או להעליב -
שאת נמצאת איפה שהוא על הספקטרום האוטיסטי - אספרגר קל וכדומה)

אני יכול להעיד על עצמי, שאין לי רצון במגע מ 95 (ואולי אפילו 99) אחוז מהא/נשים בעולם,
ברמה דומה למה שאת תיארת - דחיה, גועל, וכדומה.
ועם זאת - יש את האחוז הקטן הזה שלא גורם לכך, ואחוז קטן עוד יותר, שממש גורם לרצון להתקרב ולגעת.
(לא שאי פעם זה היה מצב הדדי, אבל - התחושה, מצידי, היתה שם)

 

[G1861]

כל שינוי הוא לא קל, גם שינוי חיובי

היי,
כל דבר חדש מרגיש זר ומוזר בהתחלה. כל שינוי הוא מפחיד, ובמיוחד שינוי גדול שכזה. והבדל כל כך מהותי בחוויה בהחלט יכול לגרום לך להרגיש זרה בגוף של עצמך תוך כדי שהכל מרגיש כאילו בסרט. זה פשוט מנגנון הגנה שאומר לך: "אל תדאגי, זה לא אמיתי".
אני חושב שכדאי לך להסביר לבחור שזה משהו חדש בשבחלך ושאתם צריכים לעשות את זה לאט ובהדרגתיות. לדעתי, עם הזמן, ככל שההרגשה תהפוך למוכרת יותר כך היא גם תרגיש לך "אמיתית" יותר ותחושת הניתוק תיעלם.

 

[Berethor]

משום שעשית טעות גדולה, אין דבר כזה "להתאמן" בנושא הזה

ובטח שלא באופן הבעייתי הזה, של להיפגש עם בחורים שאת בקושי מכירה ולהתפשט מולם. הדרך הכי נכונה לעשות את זה, זה עם אדם שאת אוהבת או לפחות מחבבת, ולא ככה, זה נכון שבעתיים באם מדובר בפעם ראשונה שאת עושה את זה, פעם ראשונה אמורה להיות יותר מיוחדת.