דיספוריה ותחושת שייכות בכללי

[lily kane]

דיספוריה ותחושת שייכות בכללי

זוכר שהרבה מהטענות כלפי היו שבני אדם מחולקים רק לגברים ונשים, שאין אמצע
ואני זוכר שהייתי די בסדר עם זה , כי לא הרגשתי "בן אדם".
בכלל עד איזה גיל 11 טיפסתי על עצים בטענה שהם יותר חכמים מבני אדם
וגם במקומות אחרים בחיי, בית ספר,צבא, אפילו בחלק מהעבודות , חלק מהניסיונות החברתיים
הרגשתי פשוט לא שייך

ותהייתי כמה מכם מרגשים ככה
והאם אתם חושבים שיש קשר לדיספוריה
סוג של עוד שאלה היא בערך הביצה והתרנגלות
אם אתם חושבים שיש קשר מה לדעתכם הקדים את מה , הדיספוריה או תחושת החוסר שייכות?
אני שואל את השאלות האלו בעיקר כי אין לי תשובה

 

[הקוסמת הורודה2]

לפי מה שאתה מתאר

התחושת חוסר שייכות לא קשורה.
כי ההיפך דווקא בזכות ההגדרה שלך את עצמך כלא אדם לא הוטרדת מהגדרות אנושיות
וחברתיות

אני חושבת שה"דיספוריה"( לא בדיוק דיספוריה אבל דומה?), שלי הייתה אולי ניתוק מהגוף שלי ומנשיות.
כי הייתי ועודני מרגישה ילדה אני חושבת שבעבר ההפרדה הזו הייתה יותר חריפה.
היום פחות היום הלכתי לדיקור בחצאית ( וקפאתי מקור כי הם הורידו לי את יסוד האש

),
והרגשתי די נשית יחסית.
עדיין לא מרגישה נוח כל כך בסיטואציות חברתיות אבל חושבת שמרגישה קצת יותר שייכת לעולם.
לגבי עצים הרבה ראיתי בקרב בני האדם שסוברים שאין כמו חוכמת עצים. או חוכמת הטבע אז אתה לא היחיד

 

[הקוסמת הורודה2]

שכחתי לענות אני חושבת שאולי?

התחושת חוסר שייכות צמחה אצלי גם כי התבודדתי קצת בכוח ודחיתי מעלי
ניסיונות של אנשים להתחבר אלי ולגרום לי לחוש שייכת. בהתחלה היה בזה משהו כייף פינה משלי
אבל בהמשך היה בזה משהו מעיק כי לפעמים כייף להיות עם אנשים ולחוות איתם משהו.
היה חסר קצת איזון אני מניחה שגם המצב בבית תרם כי היה לי קשה להתמודד כשכל כך הרבה אנרגיות
התבזבזו על רגשות קשים ועל לשרוד בבית.
מה קדם למה? לא יודעת אני חושבת שבאיזשהו מקום ההתפתחות שלי נעצרה ולכן גם נוצר הפער
בין הגוף לנפש?
אבל מרגישה שהפער קצת הצטמצם.
עדיין קשהלי עם עולם העשייה והחיבור לקרקע ולגוף אבל אולי גם זה יבוא