דיספרקסיה- הגדרה
הדיספרקסיה היא הפרעה ביכולת לתכנן תנועות וביכולת לקשר בין מקטעים של מערכי תנועות. איירס (1985) מגדירה דיספרקסיה, כהפרעה ברכישה של אסטרטגית תגובה לתנועתיות חדשה. הקושי מתבטא בעיצוב תכנית הפעולה ולא רק בביצוע התנועה עצמה. לפי גרסתה, הפרקסיס הוא יותר מתכנון תנועות, משום שהוא מערב את בניית כל המהלך הביצועי, את ארגון ההתנהגות ואת פיתוח שיטות הפעולה, כלומר את הידיעה מה לעשות ולא רק כיצד לעשות. הדיספרקסיה הינה בעיה מולדת, כאשר לרוב, הקוגניציה תהיה תקינה ולא נראה סימנים נוירולוגיים אצל המטופל. הגדרה נוירולוגית של דיספרקסיה: הפרעה של התהליכים הקליפתיים הגבוהים השולטים בתכנון ובביצוע של תנועות נלמדות, רצוניות ובעלות מטרה, כאשר הרפלקסים, הכוח הפיזי, מתח השרירים, הקואורדינציה והתחושה תקינים (מילר, 1986). ביבליוגרפיה: Ayres, A. J. (1985). Developmental dyspraxia and adult onset apraxia. Torrance CA: Sensory Integration International. Miller, N. (1986). Dyspraxia and its management. London: Croom Helm.
