דיפלומטיה של חירשים - מאמר

a e q u i t a s

New member
דיפלומטיה של חירשים - מאמר../images/Emo18.gif

כתבתי מאמר לפני שבוע וחצי, בבלוג שלי באג לייף על מדיניות החוץ של ישראל. ענף היחסים הבינלאומים הינו חדש ועוסק במגוון רחב של תחומים ונושאים, אחד מהם הוא המחקר בענייני אסטרטגיה, הבנת וניתוח מערכות יחסים בין ארצות והעיסוק האובססבי בפירוש הסביר ביותר למילה "עוצמה" שהיא בעצם הבסיס לחיזוי מדיניות של ארצות ואירגונים באספקטים שונים, הן כלכלית, צבאית, חברתית ופוליטית. על סמך כלים אוביקטיים אלה, ניתן לחזות בדיוק יחסי את מהלכיהם של מדינות שונות ואירגונים, וכל זאת אם לוקחים בחשבון את מכלול הנסיבות והתהליכים בזירה המקומית והעולמית. היום שהדיפלומטיה הפכה לכלי גישור מוסכם בין תרבויות שונות, אפשר ואפילו רצוי לייחס לה משמעות חשובה יותר, שכן העולם הוא בעצם כפר גלובלי אחד קטן בזכות התקשורת העולמית והתפתחות אדירה של קצב העברת המידע לכל פינות תבל. ולכן דעת הקהל הבינלאומית משחקת תפקיד חשוב מאוד. כל הרשום מעלה, הוא בעצם הקדמה לתחום שאני נשאב עליו כבר הרבה מאוד זמן, תחום של הסברה, מחקר והבנה של תהליכים שבעצם משפיעים על כולנו, הן כישראלים וכאזרחי העולם הגדול. ללא ספק ובצדק יש לציין, טוענים מומחים בעלי שם עולמי שיחסים בינלאומיים לא היו יכולים לפרוח במלוא הדרם בתקופת המלחמות הגדולות, אלא רק בעידן החדש שבו אנו חיים היום. בעבר ניסו מנהיגי מדינות להשכין סדר עולמי חדש. נשיא ארה"ב ודרו ווילסון בסיום מלחמת העולם הראשונה הציע את 14 הנקודות, שבהם החשובה ביותר היתה הקץ לדיפלומטיה חשאית. לכאורה סעיף זה נראה נורא דרקוני בעולם של אז, מלא בעריצים ומלכים אכזריים ותאבי שררה , אבל היום לאחר שברית המועצות התפרקה והגוש הקומוניסטי התאדה, אקטביזם עולמי להפסקת פשעים כנגד האנושות והכלכלה העולמית הקפטליזיטית שחודרת לכל בית ושוק, אנו מבינים שבעצם הפכנו בעצם למדינה אחת גדולה בעלת מרקם כמעט אינסופי של תרבויות שונות. הבנת תהליכים עולמיים נותנת למקבלי החלטות במדינות שונות כלים להתמודד עם משברים בצורה האופטימלית ביותר, תוך כדי קבלת יחס אוהד מקהילה הבינלאומית, דבר שכל מדינות המערב וכעת גם במזרח מבינים ומפנימים זאת, אך כתמיד מדינת ישראל נשארת מאחור או לפחות מפגרת בסיבוב אחד שלם במרתון הבנת התהליכים הגאופוליטיים. אבק הפסד גורם למדינה להפסיד נקודות זכות רבות בזירה העולמית ובדיעבד כופה עלינו את רצון העולם, דבר שגורם לתרעומת ומורת רוח בציבור. ברשומות הבאות שלי, ארשום על מספר נושאים שקשורים במישרין לתחום אותו אני מתכוון ללמוד באונבריסטה בשנה הבאה, יחב"ל - יחסים בינלאומיים ובעקיפין אמשיל אותו למצב הקיים בישראל, שכן ישראל יש לומר היא הדוגמא הטובה ביותר למדינה שלא מבינה וגורמת לנזקים תדמיתיים ואסטרטגיים עצומים, דבר שיוצר פער גדול בנינו לבין אומות העולם, אף על פי שלכאורה ישראל אמורה להיות חוד החנית בשל מצבה הפוליטי, שלטונה הדמוקרטי, המו"מ עם הפלסטינים והמלחמה האזורית והעולמית בטרור, השפעתה הגדולה של ישראל על שווקי ההון ועל מדיניות ממשלות העולם. לסיום, כמה ששטחה של מדינת ישראל קטנה ומצומצמת השפעתה בעולם היא אדירה, לא סתם מגזין טיימס אמריקאי הכתיר את ראש הממשלה, אריאל שרון כבין 20 האנשים המשפיעים ביותר בעולם. ישראל היא לא רק חשובה בפרספקטיבה רוחנית-דתית כמקום הולדתהם של היהדות, נצרות ואיסלאם, אלא גם פוליטית, כלכלית וצבאית. ללא ספק דוקטורינת "או"ם שמום" של ראש הממשלה, דויד בן גוריון היא אנכרוניסטית ובסופו של דבר פוגעת באינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל.
אשמח לשמוע את דעתכם
 

trigotrigo

New member
דעתי

דבר ראשון, העובדה שישראל מפגרת בהבנת התהליכים הגיאופוליטיים נובעת, לדעתי, מגילה הצעיר יחסית של מדינתנו (אם תסתכל, יש את אותה הבעיה בלא מעט מדינות צעירות, סוריה, למשל), אף על פי שיש כמה מדינות ותיקות שגם להן לא תזיק רפורמה קלה. הדוקטרינה של בן-גוריון המנוח מוצדקת במידת מה, מאחר שהאו"ם הוא גוף שהרכבו ועוצמתו קשים לכפייה מול מידה מסוימת של התנגדות. עם זאת, מצבה המשתפר של ישראל ביחס מהאו"ם (בין השאר, מינוי של גילרמן לסגן נשיא העצרת הכללית והעברת ההצעה על יום הזיכרון הבינלאומי לשואה) יוביל, לדעתי, להרגשת ביטחון יותר גדולה של הישראלים באו"ם.
 

a e q u i t a s

New member
קשה להשוות את סוריה לישראל

קשה מאוד להשוות את סוריה לישראל וזאת מהרבה מאוד סיבות, הבולטת העיקרית והחשובה ביותר היא היותה של ישראל מדינה דמוקרטית שמתנהלת על פי פרוקטולים מאוד מסודרים של ערכי חירות, צדק ודמוקרטיה. נכון שהא"ום ברבות השנים היה גוף שלא תאם את הציפיות שלנו כישראלים, ולעיתים אף נקט בעמדות מאוד לא מאוזנת כלפי ישראל, אך אם הנקודת מוצא של ישראל הוא "או"ם שמום" אז אין פלא שגם הם מתייחסים אלינו כך. ישראל זקוקה לאהדת הקהילה הבינלאומית, במיוחד בתקופות כאלה של טרור פלסטיני ומשברים מדיניים. דוקטורינה של "כל העולם יכול לקפוץ לי" היא באמת מזיקה. יש לי הרגשה שאם ישראל בתקופת העבר היתה מתאמצת דיפלומטית טיפה יותר מאו"ם שמום של דוד בן גוריון, יכול להיות ומצבנו היא נראה טיפה יותר טוב.
 
הבעיה המרכזית היא הבעיה הפלשתינית

הבעיה היחידה כיום שעומדת בין ישראל לאו"ם היא, איך לא, הבעיה הפלשתינית. כל עוד הסכסוך הישראלי-פלשתיני ממשיך, תמשיך גם השנאה הערבית לישראל. כל עוד נמשכת השנאה הערבית לישראל, ישראל תמשיך להרגיש מותקפת כנגד חבר המדינות הבלתי מזדהות לשעבר, העולם השלישי שעומד יחד עם הערבים ונותן בלוק אנטי-ישראלי בהצבעות. לדעתי ברגע שהמצב יפתר עם הפלשתינים, אפשר יהיה לפתוח ביחסים עם מדינות ערב, המפרץ ואיזור המגרב. לדעתי גם מדינות ערב 'יאפשרו' לישראל לשמור על רמת גולן (על חמת כעסם של הסורים).
 

a e q u i t a s

New member
כל הנושא הזה הוא דיי דינמי

אני חושב שכל הנושא הזה הוא דיי דינמי, ומאוד קשה לחזות תהליכים בעולם הערבי, אם זאת תהליכים כן מתגבשים אך בשל אופי המשטר, הסביבה האסטרטגית וכל הנסיבות בשטח - כל אלה מקשים מאוד לנתח או ולחזות תהליכים כאלה מראש. אני חושב שהסכסוך הפלסטיני הוא מקור כל הבעיה עם העולם הערבי, אך הוא לא הבעיה העיקרית. אידאלוגיה היא ברובה מה שמניעה תהליכים, ואנשים האלה לא רוצים אותנו שם. הם מפנמים את העובדה שאנו לא זזים, אבל עדיין לא משנה הרבה. בעניין רמת הגולן, תלוי מה יהיה אופי המשטר שיגיע אחרי ג'וניור והיחס שלו כלפי המערב, חיזבאללה, לבנון וכמובן גם ישראל. זה אזור מאוד שתהליכים משתנים במהירות האור, כל ניתוח מלומד עד כמה שיהיה באזור הפכפך זה משול לנביא שקר. לדעתי לפחות.
 
למעלה