צוואר הבקבוק
New member
"דירה להשכיר"- קצת ארוך, אבל
שווה לקרוא עד הסוף עם מוסר ההשכל... דירה להשכיר / ואריאציה עכשווית לא יודע מי כתב, זה מסתובב במיל. בילוי נעים בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת > > עוֹמֵד מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת. > > בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה > > לודמילה הַשְׁמֵנָּה > > עָלְתָה מֵאוּקְרָאִינָה לִפְנֵי שָׁנָה. > > פִּיהָ מַלֵּא שִׁנֵּי זָהָב > > וְסָבָהּ, כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת, הָיָה בְּרוּסְיָה רַב. > > בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה > > מִשְׁפָּחָה תֵּימָנִיָּה. > > הוֹרִים וַעֲשָׂרָה יְלָדִים מְטֻפָּחִים > > לָאַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק דּוּכַן פִּצּוּחִים. > > בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ > > אביעד,עִם הַכִּפָּה עַל הָרֹאשׁ > > לוֹ כִּפָּה וְלָה מִטְפַּחַת > > אֶת חמשת יַלְדֵיהֶם מְגַדְּלִים הֵם בְּנַחַת. > > בקומה הרביעית > > גר זוג צעיר > > היא גננת, הוא מלצר > > עלו מאתיופיה, שכחתי לומר. > > בקומה מספר חמש > > גרה משפחת חרמש > > אך לפני שבוע > > ארזו מזוודות ועזבו. > > איש אינו יודע לאן ומדוע. > > סגרו השכנים הדלת > > ותלו בחוץ שלט: > > ``דירה להשכיר`` > > בא תום משיינקין עגול משקפים > > ארבעה עגילים לו בשתי האזנים > > עומד בחוץ וקורא את השלט > > עולה במדרגות ופותח הדלת. > > באים מכל הדירות השכנים > > עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: > > "הנאה המטבח בעיניך?`` > > נאה. > > הנאים החדרים בעיניך? > > נאים > > הנאה המסדרון בעיניך? > > נאה. > > אם כן, שב אתנו, תום! > > לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני! > > איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם > > עם מתנחל שידיו מגואלות בדם? > > ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח > > לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח! > > שלום לכולם, שלום עכשיו > > הלך לו תום, ואביעד נעלב > > הלך תום, בא קלמן. > > עומד בחוץ וקורא את השלט, > > עולה במדרגות, פותח הדלת. > > באים מכל הדירות השכנים, > > עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: > > הנאה המטבח בעיניך? > > נאה > > הנאים החדרים בעיניך? > > נאים > > הנאה המסדרון בעיניך? > > נאה > > אם כן, שב, קלמן, אתנו! > > לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני! > > איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור > > ליד אישה פרוצה לגור? > > היא מכסה טפח ומגלה טפחיים > > ומה יהיה על קדושת העינים? > > נעלבה לודמילה, > > וקלמן הלך לו. > > הלך קלמן, בא דוקטור גל. > > עמד בחוץ, קרא את השלט, > > עלה במדרגות, פתח את הדלת > > באים מכל הדירות השכנים > > עומדים מסביבו מאירים לו פנים > > הנאים החדרים בעיניך? > > נאים > > הנאה המטבח > > נאה > > הנאה המסדרון? > > נאה. > > אם כן, שב אתנו דוקטור גל! > > לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני - > > איך אשב אני, המחונן, הגאון > > עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?! > > הבוז לבערות, יחי המשכל! > > נעלב התימני, והלך דוקטור גל. > > הלך דר` גל, בא איליה. > > עולה... > > פותח.. > > באים... > > הנאים החדרים... > > לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. > > איך אגור אני, לטבי בהיר עור > > בכפיפה אחת עם אתיופי שחור? > > לא נאה לי ולא יאה לי! > > לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה, > > צעקו השכנים פה אחד, > > רק לודמילה שתקה בצד. > הלך איליה, בא אבו-עמאר. > > עולה... > > פותח... > > באים מכל הדירות השכנים, > > עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים( > > הנאה המטבח? > > לא מספיק מרווח > > הנאים החדרים? > > אח, הם קטנים וצרים. > > וואלה, דירה כל כך קטנה > > לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה! > אם כן, לא תשב עמנו כאן? > > שאלו כשנימת רווחה בקולם > > אשב ואשב, בחפץ לב! > > הרי מי שיש לו שכל במוח > > ימהר מכאן לברוח > > ומי שישאר כאן בדירה > > מתוך בחירה או מחוסר ברירה > > אני לא אגרש, אני בן תרבות! > > אני אחכה עד שהוא ימות > > וזה יקרה תוך זמן קצר, > > תסמכו על מילה של אבו עמאר! > > ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין! > > לי ולחמולה - הם יותר ממניין!! > > אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות > > חשף אבו עמאר שיניים מפחידות. > > ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות > > עומד מגדל בן חמש קומות > > גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר, > > כל היום הם שרים אללה הוא אכבר.
שווה לקרוא עד הסוף עם מוסר ההשכל... דירה להשכיר / ואריאציה עכשווית לא יודע מי כתב, זה מסתובב במיל. בילוי נעים בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת > > עוֹמֵד מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת. > > בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה > > לודמילה הַשְׁמֵנָּה > > עָלְתָה מֵאוּקְרָאִינָה לִפְנֵי שָׁנָה. > > פִּיהָ מַלֵּא שִׁנֵּי זָהָב > > וְסָבָהּ, כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת, הָיָה בְּרוּסְיָה רַב. > > בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה > > מִשְׁפָּחָה תֵּימָנִיָּה. > > הוֹרִים וַעֲשָׂרָה יְלָדִים מְטֻפָּחִים > > לָאַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק דּוּכַן פִּצּוּחִים. > > בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ > > אביעד,עִם הַכִּפָּה עַל הָרֹאשׁ > > לוֹ כִּפָּה וְלָה מִטְפַּחַת > > אֶת חמשת יַלְדֵיהֶם מְגַדְּלִים הֵם בְּנַחַת. > > בקומה הרביעית > > גר זוג צעיר > > היא גננת, הוא מלצר > > עלו מאתיופיה, שכחתי לומר. > > בקומה מספר חמש > > גרה משפחת חרמש > > אך לפני שבוע > > ארזו מזוודות ועזבו. > > איש אינו יודע לאן ומדוע. > > סגרו השכנים הדלת > > ותלו בחוץ שלט: > > ``דירה להשכיר`` > > בא תום משיינקין עגול משקפים > > ארבעה עגילים לו בשתי האזנים > > עומד בחוץ וקורא את השלט > > עולה במדרגות ופותח הדלת. > > באים מכל הדירות השכנים > > עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: > > "הנאה המטבח בעיניך?`` > > נאה. > > הנאים החדרים בעיניך? > > נאים > > הנאה המסדרון בעיניך? > > נאה. > > אם כן, שב אתנו, תום! > > לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני! > > איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם > > עם מתנחל שידיו מגואלות בדם? > > ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח > > לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח! > > שלום לכולם, שלום עכשיו > > הלך לו תום, ואביעד נעלב > > הלך תום, בא קלמן. > > עומד בחוץ וקורא את השלט, > > עולה במדרגות, פותח הדלת. > > באים מכל הדירות השכנים, > > עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: > > הנאה המטבח בעיניך? > > נאה > > הנאים החדרים בעיניך? > > נאים > > הנאה המסדרון בעיניך? > > נאה > > אם כן, שב, קלמן, אתנו! > > לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני! > > איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור > > ליד אישה פרוצה לגור? > > היא מכסה טפח ומגלה טפחיים > > ומה יהיה על קדושת העינים? > > נעלבה לודמילה, > > וקלמן הלך לו. > > הלך קלמן, בא דוקטור גל. > > עמד בחוץ, קרא את השלט, > > עלה במדרגות, פתח את הדלת > > באים מכל הדירות השכנים > > עומדים מסביבו מאירים לו פנים > > הנאים החדרים בעיניך? > > נאים > > הנאה המטבח > > נאה > > הנאה המסדרון? > > נאה. > > אם כן, שב אתנו דוקטור גל! > > לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני - > > איך אשב אני, המחונן, הגאון > > עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?! > > הבוז לבערות, יחי המשכל! > > נעלב התימני, והלך דוקטור גל. > > הלך דר` גל, בא איליה. > > עולה... > > פותח.. > > באים... > > הנאים החדרים... > > לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. > > איך אגור אני, לטבי בהיר עור > > בכפיפה אחת עם אתיופי שחור? > > לא נאה לי ולא יאה לי! > > לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה, > > צעקו השכנים פה אחד, > > רק לודמילה שתקה בצד. > הלך איליה, בא אבו-עמאר. > > עולה... > > פותח... > > באים מכל הדירות השכנים, > > עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים( > > הנאה המטבח? > > לא מספיק מרווח > > הנאים החדרים? > > אח, הם קטנים וצרים. > > וואלה, דירה כל כך קטנה > > לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה! > אם כן, לא תשב עמנו כאן? > > שאלו כשנימת רווחה בקולם > > אשב ואשב, בחפץ לב! > > הרי מי שיש לו שכל במוח > > ימהר מכאן לברוח > > ומי שישאר כאן בדירה > > מתוך בחירה או מחוסר ברירה > > אני לא אגרש, אני בן תרבות! > > אני אחכה עד שהוא ימות > > וזה יקרה תוך זמן קצר, > > תסמכו על מילה של אבו עמאר! > > ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין! > > לי ולחמולה - הם יותר ממניין!! > > אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות > > חשף אבו עמאר שיניים מפחידות. > > ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות > > עומד מגדל בן חמש קומות > > גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר, > > כל היום הם שרים אללה הוא אכבר.