לפני שנתחיל- חזרה לסיבוב הקודם. אני ער למחאות שהופיעו בעקבות הדירוג של ג'יילן בראון ומאמין בממשלה רחבה ובפשרות. לא מתאים לי עכשיו חסימת כבישים ואיומי סרבנות.
אז האמת היא שמשהו בgut feeling גם לא לגמרי הסתדר לי עם הדירוג הזה של בראון, היה לי קשה להכריע אז הלכתי עם מספרים ולא בדיוק עם הבטן. לסיכומו של דבר אני מושך בחזרה את הדירוג של בראון ואשים כאן את מקומות 26-23 שלי המתוקנים.
26 (סיבוב קודם). סאבוניס- שווה טופ 20 על סמך העונה הרגילה אלא שבפלייאוף די אכזב. גולדן אמרו- נהפוך אותך מפליימייקר לסקורר, הוא לא הצליח להעניש את לוני בעקביות. אני חושב שהוא בכל זאת הfocal point של הקינגס, טיפה יותר מאשר פוקס. יש מצב שהם שווים עוד 2-3 מקומות, עונה נוספת של יתרון ביתיות תעזור להם לבסס את המעמד.
25. ג'ארן ג'קסון- טל יכול לנשום לרווחה. דיברנו עליו המון, שני אלמנטים שמשכו אותו אצלי עד לכאן היו: 1. תחושה שאני מעדיף אותו על פני סאבוניס. 2. הדימיון המסוים לאדבאיו שעוד לא נמצא אצלי על הכוונת.
טריפל J שחקן הגנה מהטופ, שחקן התקפה שמסוגל לקלוע בהרבה דרכים ונותן גמישות בסגל גם מבחינת עמדה (בPF/C) וגם מבחינת איזור המחיה שלו על המגרש שמשתנה בהתאם לסגל שסביבו.
24. ג'יילן בראון- אמרנו פשרה נכון? כתבתי עליו בסיבוב הקודם, הקושי שלו בכדרור ומסירה מעלים אצלי חששות ממשיים לגבי היכולת שלו להוביל התקפה וכאמור המספרים המתקדמים לא מחמיאים לו. דוקא הדיון על הליבורטון שכנע אותי שסאבוניס וטריפל J לא הוכיחו את עצמם מספיק כדי להרוויח את המקום מעליו, הבא בתור דוקא כן.
23. הולידיי- אכזב בפלייאוף לא רק מבחינת המספרים ויכולת הסקורינג אלא גם במה שאמור להיות הלחם והחמאה שלו- הגנת הפרימטר. לא מנע מבאטלר להיראות כמו הבן האובד של MJ. ובכל זאת הפלייאוף החלש הזה לא מבטל את ההיסטוריה שהוא שחקן שכן מתעלה במעמדים גדולים. העונה הרגילה שלו הייתה אולי הטובה בקריירה. הוא סקורר פחות איכותי מג'יילן אבל משפיע על המשחק ביותר דרכים ממנו, גם הchampionship pedigree שלו מוסיף עוד כמה נקודות.
אז האמת היא שמשהו בgut feeling גם לא לגמרי הסתדר לי עם הדירוג הזה של בראון, היה לי קשה להכריע אז הלכתי עם מספרים ולא בדיוק עם הבטן. לסיכומו של דבר אני מושך בחזרה את הדירוג של בראון ואשים כאן את מקומות 26-23 שלי המתוקנים.
26 (סיבוב קודם). סאבוניס- שווה טופ 20 על סמך העונה הרגילה אלא שבפלייאוף די אכזב. גולדן אמרו- נהפוך אותך מפליימייקר לסקורר, הוא לא הצליח להעניש את לוני בעקביות. אני חושב שהוא בכל זאת הfocal point של הקינגס, טיפה יותר מאשר פוקס. יש מצב שהם שווים עוד 2-3 מקומות, עונה נוספת של יתרון ביתיות תעזור להם לבסס את המעמד.
25. ג'ארן ג'קסון- טל יכול לנשום לרווחה. דיברנו עליו המון, שני אלמנטים שמשכו אותו אצלי עד לכאן היו: 1. תחושה שאני מעדיף אותו על פני סאבוניס. 2. הדימיון המסוים לאדבאיו שעוד לא נמצא אצלי על הכוונת.
טריפל J שחקן הגנה מהטופ, שחקן התקפה שמסוגל לקלוע בהרבה דרכים ונותן גמישות בסגל גם מבחינת עמדה (בPF/C) וגם מבחינת איזור המחיה שלו על המגרש שמשתנה בהתאם לסגל שסביבו.
24. ג'יילן בראון- אמרנו פשרה נכון? כתבתי עליו בסיבוב הקודם, הקושי שלו בכדרור ומסירה מעלים אצלי חששות ממשיים לגבי היכולת שלו להוביל התקפה וכאמור המספרים המתקדמים לא מחמיאים לו. דוקא הדיון על הליבורטון שכנע אותי שסאבוניס וטריפל J לא הוכיחו את עצמם מספיק כדי להרוויח את המקום מעליו, הבא בתור דוקא כן.
23. הולידיי- אכזב בפלייאוף לא רק מבחינת המספרים ויכולת הסקורינג אלא גם במה שאמור להיות הלחם והחמאה שלו- הגנת הפרימטר. לא מנע מבאטלר להיראות כמו הבן האובד של MJ. ובכל זאת הפלייאוף החלש הזה לא מבטל את ההיסטוריה שהוא שחקן שכן מתעלה במעמדים גדולים. העונה הרגילה שלו הייתה אולי הטובה בקריירה. הוא סקורר פחות איכותי מג'יילן אבל משפיע על המשחק ביותר דרכים ממנו, גם הchampionship pedigree שלו מוסיף עוד כמה נקודות.