4. אמביד
החלטתי לשים פחות דגש על כשירות בשלבים הכי גבוהים ולתהקד בעיקר בכדורסל, לכן אמביד-שיי לא היווה התלבטות ומאותה הסיבה הטופ שלוש חולק בהתאם.
תחת מאמן חדש אמביד שיחק עם הפנים לסל ונפתחו לו הצ'אקרות. קרא יפה את העזרה ולא פחות חשוב, הסתגל ואף ניצל את הניגוד בין מקסי להארדן (בבחינת המהירות) לכדי טו-מן-גיים נהדר שהצליח להעצים את חוסר האונים של היריבה. שיחק כל כך טוב שמצאתי את עצמי אומר "אה יש לו רק 22 במחצית? יפה שומרים עליו טוב."
שיחק יפה בפלייאוף לשם שינוי. תכננתי פוסט ארוך לגבי הפציעות, רק שהקייס של נירו ונועם פחות שם דגש על זה. בקיצור, לדעתי לשחק פצוע לעיתים חושף את רף הסקיל והבנת המשחק שלך, במילים אחרות כמה "שומן" יש בו. שחקנים חכמים ידעו איך להישען על הסקיל אף יותר על מנת לחלק כוחות ולשנות את הקצב בהתאם למגבלות הפיזיות. ידעו איך לנצל שאננות נקודתית אצל שומר שחושב שהם גמורים ולאלתר/לשלוף שלל טריקים נוספים. ידעו להרים את האחרים סביבם ואיך לנצל פרצות טקטיות בהרכבים הגנתיים מנגד, איך למנף חוזקות של הפלייבוק וכו'.
אמביד עדיין מנסה לקחת על עצמו המון בשביל לזכות בתארים אישיים וזה שם אותו בבעיה מובנית - העונה ארוכה לו מדי והפלייאוף עבודת פרך. לפתע קבוצה שהתרגלה לקבל ממנו תקופה אדירה צריכה ללמוד להסתדר לבד, מבלי שהוא יסייע להרים אותה, מכיוון שמדובר בסקיל שהוא פחות ניחן בו, הוא פשוט מזניח. את זה ואת הקבלות בפלייאוף השארתי לו להוכיח לפני שיתקדם חצי טיר נוסף.
________
חצי טיר בינם לבין השלישייה שלטעמי נמצאת (בערך) בתחרות על תואר השחקן הטוב בעולם
3. לוקה
דה דון קיבל עזרה דה דון דליברד. אחדמ המוסרים הטובים שידע המשחק עם גוף גדול ושילוב של קואורדינציה/טאץ' עילאי אשר מקשה על היריבות לשבץ לו שומר עם פרופיל פיזי הולם. עדיין מזייף בהגנה, עדיין מאבד קצת את הראש ולא מפסיק לחפור לשופטים, ובמידה והיה מגיע בכושר אופטימלי כנראה היה חוסך מעצמו משחקי פציעה חלשים. תן לו סקורר והוא פחות יתברבר עם הכדור, שים לידו לוב ת'רת אתלטיים שיוצאים במעבר ותראה אותו אפילו מאיץ את הקצב כשצריך.
לאף אחד אחר בליגה אין את היכולת לסגור משחק פלייאוף מול יריבה חזקה תוך רבע וקצת. הוא מסוגל להוציא את הרוח לקבוצה ואשכרה לנצל את השוק באולם העוין לטובתו.
בגדול מקום 3-2 הכי צמודים אצלי ואולי אפשר לדייק ולומר שתכלס שניהם מקום 3 מבחינתי. הם בתחרות לטופ ספוט רק ששניהם במרחק לא מבוטל מדני.
למה יאניס בכל זאת עקף? כי לדעתי הגענו למחוזות השעמום הלברוני אצלו, הוא ישפר מספרים כל שנה, יחדד עוד משהו במשחק ולאף אחד לא אכפת, כי כבר התרגלנו. מקבל ביטוי חזק בדחיקה שלו במירוץ ל-MVP בצל המאבק שהתשקורת מנהלת בין יוק לאמביד.