אני ממשיך עם טייר 4- סופר רול פליירס
45. ואן פליט- שחקן שאני אוהב גם מבחינת הסקילסט (שילוב של קליעה-מסירה-הגנה ברמה טובה) וגם מבחינת הגמישות בתפקיד. הוא יכול להיות אופציה שנייה סבירה בהתקפה או לזוז הצידה בקלות ועדיין לתרום כמעט מבלי לגעת בכדור. הקושי שלו לייצר seperation מול הגנות פלייאוף מוריד אותו לtier הנוכחי.
44. מרכוס סמארט- קצת דעך בהגנה בהשוואה לשנים קודמות והיה קצת פחות טוב מוויט לאורך העונה הרגילה. אלא שאני חושב שסמארט מביא איתו הרבה intangibles- מנהיגות, winning plays, פוזשנים של פוסט אפ פה ושם. הוא מופיע במשחקים גדולים וחילץ את בוסטון מצרה בשני הניצחונות הכי קשים שלהם בפלייאוף (גיים 6 בפילדלפיה בפיגור 3-2, גיים 6 במיאמי בפיגור 3-2). יהיה מעניין לראות האם הוא מצליח להביא את ההשפעה החיובית שלו גם לממפיס.
טייר 3ב- קליבר אולסטאר. הטייר הזה סופר צפוף והחלק הכי קשה בדירוג.
43. זאק לאבין- סקורר טוב מאוד ותו לא. מודה שקצת נשבר לי ממנו, חיפשנו בנרות שיפור מינורי אצלו כמוסר אבל זה פשוט לא קורה. כשהידית מאופסת קשה לעצור אותו, בשאר הזמן הוא לא תורם בשום פרמטר. העובדה שהסקורינג שלו כן יעיל, ושהיו לו לאחרונה עונות בקליבר אולסטאר, גורמות לי לדרג אותו מעל הרול פליירס שתופסים את רוב המקומות ב44-50.
42. לאמלו בול- ניפח מספרים בקבוצה שהייתה לא תחרותית בעליל השנה. אין ספק שהוא טוב גם בסקורינג וגם בפליימייקינג אבל אני חושב שהיוסאג' שלו התחיל לעבור את גבול הטעם הטוב. בנוסף לכך קשה להדגיש עד כמה הוא היה גרוע בהגנה העונה. יש לו את הכישרון להיות כוכב אבל הוא צריך לשחק בקבוצה יותר בוגרת ועם מנהיג, שני דברים שחסרים בהורנטס.
41. ג'וליוס רנדל- ב3 השנים האחרונות נבחר פעמיים לאחת מחמישיות העונה ועדיין יש לי הרגשה שחלקכם תדרגו אותו נמוך מ41. יש לו יכולת כדרור וקליעה מרשימים לשחקן עם הנתונים הפיזיים שלו. שתי הבעיות העיקריות הן קבלת החלטות (בבחירת זריקות ובנטייה להחזיק יותר מדי בכדור) וdrop off משוגע מהעונה הרגילה לפלייאוף. אני לא חושב שהמשחק שלו בהכרח קורס מול הגנות פוסטסיזן כמו שיש שם בעיה מנטלית שהוא לא מצליח להשתחרר ממנה.
45. ואן פליט- שחקן שאני אוהב גם מבחינת הסקילסט (שילוב של קליעה-מסירה-הגנה ברמה טובה) וגם מבחינת הגמישות בתפקיד. הוא יכול להיות אופציה שנייה סבירה בהתקפה או לזוז הצידה בקלות ועדיין לתרום כמעט מבלי לגעת בכדור. הקושי שלו לייצר seperation מול הגנות פלייאוף מוריד אותו לtier הנוכחי.
44. מרכוס סמארט- קצת דעך בהגנה בהשוואה לשנים קודמות והיה קצת פחות טוב מוויט לאורך העונה הרגילה. אלא שאני חושב שסמארט מביא איתו הרבה intangibles- מנהיגות, winning plays, פוזשנים של פוסט אפ פה ושם. הוא מופיע במשחקים גדולים וחילץ את בוסטון מצרה בשני הניצחונות הכי קשים שלהם בפלייאוף (גיים 6 בפילדלפיה בפיגור 3-2, גיים 6 במיאמי בפיגור 3-2). יהיה מעניין לראות האם הוא מצליח להביא את ההשפעה החיובית שלו גם לממפיס.
טייר 3ב- קליבר אולסטאר. הטייר הזה סופר צפוף והחלק הכי קשה בדירוג.
43. זאק לאבין- סקורר טוב מאוד ותו לא. מודה שקצת נשבר לי ממנו, חיפשנו בנרות שיפור מינורי אצלו כמוסר אבל זה פשוט לא קורה. כשהידית מאופסת קשה לעצור אותו, בשאר הזמן הוא לא תורם בשום פרמטר. העובדה שהסקורינג שלו כן יעיל, ושהיו לו לאחרונה עונות בקליבר אולסטאר, גורמות לי לדרג אותו מעל הרול פליירס שתופסים את רוב המקומות ב44-50.
42. לאמלו בול- ניפח מספרים בקבוצה שהייתה לא תחרותית בעליל השנה. אין ספק שהוא טוב גם בסקורינג וגם בפליימייקינג אבל אני חושב שהיוסאג' שלו התחיל לעבור את גבול הטעם הטוב. בנוסף לכך קשה להדגיש עד כמה הוא היה גרוע בהגנה העונה. יש לו את הכישרון להיות כוכב אבל הוא צריך לשחק בקבוצה יותר בוגרת ועם מנהיג, שני דברים שחסרים בהורנטס.
41. ג'וליוס רנדל- ב3 השנים האחרונות נבחר פעמיים לאחת מחמישיות העונה ועדיין יש לי הרגשה שחלקכם תדרגו אותו נמוך מ41. יש לו יכולת כדרור וקליעה מרשימים לשחקן עם הנתונים הפיזיים שלו. שתי הבעיות העיקריות הן קבלת החלטות (בבחירת זריקות ובנטייה להחזיק יותר מדי בכדור) וdrop off משוגע מהעונה הרגילה לפלייאוף. אני לא חושב שהמשחק שלו בהכרח קורס מול הגנות פוסטסיזן כמו שיש שם בעיה מנטלית שהוא לא מצליח להשתחרר ממנה.