דירוג הפורום: מקומות 9-10

[Rapgamer]

שלי:

10. אנת'וני דיוויס- שחקן הגנה אולי הטוב בליגה אבל התקפית הוא לפחות רמה אחת מתחת לשאר דיירי הטופ 10. החוקיות של משחק גדול-משחק חלש לסירוגין לא עומדת בציפיות וכל עוד הוא לא כוכב התקפי מהשורה הראשונה יש לו תקרה די קשיחה בדירוג. הכשירות הבעייתית שלו יכולה לעלות לו בעוד כמה מקומות בדירוג אבל הפעם החלקתי לו את זה בזכות ריצת הפלייאוף המוצלחת.

======כאן אני מעביר קו נוסף במעבר מטייר 2ב' לטייר 2א'- סופרסטארים מעט יותר עקביים/איכותיים. אם קוואי היה בריא הוא היה מדורג איפשהו בדבוקה מטה.

9. דוראנט- שחקן קצת מבלבל. בכל עונה רגילה הוא נראה טופ 3 או טופ 5 ואז מגיע הפלייאוף והתמונה משתנה. זה לא שהוא היה מאוד חלש האבל כן ראינו ירידה משמעותית באחוזים, נטייה מוגברת לאיבודים והיותו כינור שני ברור לבוקר. יחד עם סדרת הנפל מול בוסטון בפלייאוף 2022 זה מוביל אותי לדירוג היחסית נמוך הזה. מדהים שהליגה כל כך איכותית שKD עדיין לא רחוק מהפריים מדורג 9.

 

[fatnoam]

10. אנטוני דייויס - הגבוה השברירי שוב נכנס לטופ 10. אין מה לעשות, הבנאדם חבילה מושלמת של כדורסל. עם השנים ראינו איפה הפוטנציאל מתממש ואיפה הוא נעשה חור ב״משחק״ שלו, ובכוונה המרכאות כי אני חושב שעיקר הבעיה איתו היא מנטלית. לא ממש מנהיג, לא ממש נראה שהוא לוקח אחריות. לא ממש reliable, מן גרסא ממש ממש ממש טובה של קארל טאונס, כי כשמנקים את העניינים האלה, הבנאדם מכונת כדורסל שבאמת רק ספצימנים מופלאים משחקים בלבל גבוה ממנה. כמו יוקיץ׳ השנה, שבאחד הסלים בסטפ בק ת׳רי על דייויס, קיבל מדייויס כזה מבט של come on... וכן, דייויס עשה הכל נכון אבל יש סיבה למה יוקיץ לא היה מודח גם אם המשחק היה נמשך עד מינוס 1234982109. בגל מקרה, אני מסכים עם יובל שדייויס הוא בדיוק נקודת התפר בין בני האדם, לסופר נובות הבאות בתור.

9. לברון ג׳יימס - חושב שזה הדירוג הכי נמוך ששמתי את לברון מרגע שהתחלנו לדרג, ובאמת השנה זו הפעם הראשונה שרוב הזמן אתה מרגיש שלברון הוא אולסטאר רגיל, ולא סופרסטאר מטורף. חושב שבניגוד לדייויס, וזה למה את לברון בנוחות מעליו, זה שכל המנטליות, הכבוד, ראיית המשחק, היכולת להתחבר לשחקנים ולהוציא מהם את המיטב, זה מה שמשאיר את לברון בלבל שבני אדם ״רגילים״ לא מגיעים אליו. אני חושב שלברון עדיין חלק מהקצפת, כבר לא הדובדבן, אבל בסופו של יום נשאר מנהיג מדהים, סקורר מעולה, מייצר מצבים לכולם, והחור בהגנהכל הזמן גדל, אבל הוא עדיין מספק מהלכים הגנתיים שיכולים לשנות משחק. דייויס הוא רובה מאוד משוכלל, אבל בסופו של יום, לברון הוא זה שלוחץ על ההדק, ולכן לפניו.

למה שניהם לפני ג׳ימי באטלר?
משהו שנעדר מהדיון הקודם, זה שלא הסברתי למה סרבתי להסתנוור מריצת הפלייאוף המטורפת של באטלר, זה כי שני דברים:
א. הרבה עשו דברים מטורפים בפלייאוף הזה. לבוקר היתה סדרה כמעט אותו דבר בקונפרנס השני. סטף וטייטום שברו יום אחרי יום את שיא הנקודות למשחק 7. כל השיאים נשברים, ולכן אני מסתנוור פחות.
ב. בסופו של יום ג׳ימי היה השחקן הכי טוב בקבוצה שהגיעה עד לבאר ומעולם לא שתתה ממנה. לברון שתיין גדול, והוא עזר לדייויס לשתות גם בבאבל, על חשבון ג׳ימי, לכן זה מסתדר לי.

 

[Rapgamer]

למה שניהם לפני ג׳ימי באטלר?
משהו שנעדר מהדיון הקודם, זה שלא הסברתי למה סרבתי להסתנוור מריצת הפלייאוף המטורפת של באטלר, זה כי שני דברים:
א. הרבה עשו דברים מטורפים בפלייאוף הזה. לבוקר היתה סדרה כמעט אותו דבר בקונפרנס השני. סטף וטייטום שברו יום אחרי יום את שיא הנקודות למשחק 7. כל השיאים נשברים, ולכן אני מסתנוור פחות.
ב. בסופו של יום ג׳ימי היה השחקן הכי טוב בקבוצה שהגיעה עד לבאר ומעולם לא שתתה ממנה. לברון שתיין גדול, והוא עזר לדייויס לשתות גם בבאבל, על חשבון ג׳ימי, לכן זה מסתדר לי.

א. אז שאני אבין- אתה נותן דוגמאות ל3 שחקנים שהיו אדירים בפלייאוף האחרון בנוסף לג'ימי, שלושתם נכנסו לטופ 8 שלנו, ובגלל זה ג'ימי צריך להיות מדורג 11?
ב. הבאבל קרה מזמן. לברון של הבאבל הוא לא התשיעי וגם לא החמישי הכי טוב בליגה. לחזור 4 עונות אחורה בקונטקסט של שחקן בן 38 זה על סף הלא רלוונטי.
אבל אפילו אם נכניס את הבאבל למשוואה שלנו, מה דעתך על החשבון הבא- ב4 העונות האחרונות ג'ימי הגיע לפלייאוף בכל שנה וניצח 8 סדרות פלייאוף. לברון+דיוויס, שמשחקים ביחד בואו לא נשכח, הגיעו לפלייאוף 3 פעמים וניצחו 6 סדרות בסך הכל.
איך בדיוק זה מסתדר עם "דברים מטורפים" שקרו השנה? באטלר אובר-אצ'יבינג בכל עונה מחדש. אתה לוקח את המקבץ של הצלף הכי טוב במחלקה ומנסה להסביר איך באופן אקראי הכדורים שלו נופלים כל פעם באותו מקום. זה לא מחזיק מים.

 

[Krit123]

10. ג'ימי באטלר
לא היה שם לתמוך בקיילב מרטין ברגעים החשובים, לא מבין את הטררם של יובל. אוברייטד, דווין בוקר טוב ממנו בכדורסל.













סתם.


10. לברון ג'יימס
הבהרה: דווין בוקר לא טוב ממנו בכדורסל. יש בערך 2-3 שחקנים בליגה שלברון לא מסוגל "לקחת" מהם סדרה בכשירות מלאה, לדעתי. רק שהסיפור עם לברון הוא אחר, הוא עשה קרוב ל180 בקריירה. בעבר הוא היהשחקן שמסוגל לסחוב קבוצת כדורגל חופים למינימום 55 ניצחונות, מעין כוח טבע כזה שפשוט לא ניתן לשאת בקצב של העונה הרגילה, ודאי ללא הכנה מוקדמת והנדבך המנטלי, וכן, גם בהעדר אור הזרקורים והמעמד שלא תמיד הוציאו ממנו את המיטב. כיום הוא כמעט ההפך המוחלט - הוא משחק נטו בשביל הפלייאוף. משתמש בעונה הרגילה כסוג של אודישן מתגלגל לחבריו לקבוצה, ובשאר הזמן פשוט מגלגל עיניים למנהל המקצועי בהמתנה למקצה שיפורים. התפקוד שלו הוא לפעמים מחאתי, כמעט אפתי, מהגנה אפשר לשכוח. כבר אין בו את היכולת לסחוף קבוצה אקראית לפלייאוף "סתם ככה", כי מבחינתו אין צורך במרכאות, או שמתחרים על אליפות או שאין טעם. בסטרצ'ים בהם המוטיבציה עולה, הגוף לא תמיד יהיה מסונכרן.

9. קווין דוראנט
הבהרה: דווין בוקר לא טוב ממנו בכדורסל. לפחות עד שנראה המשכיות מסוימת ליכולת השיא. הסיפור עם דוראנט הוא אחר (והוא בעיקר נוגע לכשירות, רק שצריך להיצמד לקונספט). אני לא מחזיק ממנו רעל בחדר ההלבשה או מנהיג מהפיכות. להיפך, אני מחזיק ממנו טיפוס נגרר. לצורך העניין אם דריימונד הוא tough guy, אז עכשיו גם הוא ג'ה מוראנט. אם קיירי ציפור חופשייה שלא מאמינה במאמנים, אז הוא יגיע להנהלה בגישת "זה אנחנו או הוא". אין בו מספיק מנהיגות משלו או לפחות יציבות באופי. היכולת תמיד גבוהה, אך בסטרצ'ים בהם הקבוצה מסונכרנת, הגוף לא תמיד ישתף פעולה.
זה מתווסף להיבטים מקצועיים - איך הסבר שיניח את הדעת לפער התהומי בין הקלות הבלתי נסבלת בעונה הרגילה (בכל הנוגע לסקורינג והגעה לאזורים שלו ביעילות), לקושי הנערם בפלייאוף בשתי העונות האחרונות. על אחת כמה וכמה אם לוקחים בחשבון את הסדרות המופתיות שלו מול ג'רו הולידיי בשתי מקרים שונים. אותו השחקן פשוט מתקשה לשמור על הכדרור מול הגנות לוחצות פתאום.
אפשר להוסיף שהוא פחות חד מבעבר בהגנה, הופקד בעמדת עזרה על קלעי חלש מול הנאגטס ולא מעט פעמים איחר להגיע והשתהה בקריאת המצבים.

 

[Rapgamer]

מופתע לטובה שגם דירגת את KD תשיעי.
קצת חולק עליך לגבי היכולת של לברון "לקחת" סדרה. דוקא העונה היו לו הרבה הזדמנויות להשתלט על משחקי פלייאוף ברבע הרביעי וזה לא קרה כמעט באף מקרה (ד"ש ללוני ווקר). ואם צריך לחזור אחורה לפעם האחרונה שזה כן קרה מגיעים עד הבאבל.
אני חושב שבוקר flat out יותר טוב ממנו, כן. הרמה הטכנית שהוא הגיע אליה כסקורר מכל נקודה על המגרש, עם הכדרור, עם עבודת הרגליים, עם הקשיחות המנטלית, עם יכולת המסירה הטובה והאחראית- אני באמת חושב שאקבל ממנו יותר מאשר לברון, גם לאורך עונה שלמה וגם במשחק נתון. יש בו הרבה מן הקובי בראיינט.

דוראנט בגרסה הטובה שלו הוא באמת תפלץ אבל אנחנו חולקים את אותה השקפה לגביו. לא יכול לומר אם בוקר טוב ממנו בואקום, יכול לומר שבניסוי האמפירי שראינו העונה הוא היה טוב ממנו בקלות.
נחכה לסיבוב הבא, אם הדירוג שלך ממשיך להיות כל כך דומה לשלי יש מצב שנראה עוד הבהרות שבוקר לא יותר טוב מX בכדורסל.

 

[Krit123]

לדרג את בוקר מעל שניהם היה החלק הכי מעצבן בדירוג ביי פאר.
אני לא יודע כמה שחקנים היו עולים לשחק עם הפציעה של לברון, שבגילו עלולה בעקיפין לסיים את שאריות הprime, אולי אפילו לסיים קריירה. והוא עלה לשחק 47:56 כשהיה צריך, אז אני מקבל בהבנה יכולת ירודה יחסית.
אני חושב שלברון מתעלה עליו ברוב הפרמטרים, כבר לא חושב שהוא מסוגל להביא אותם לידי ביטוי בעקביות לאורך עונה. אני מסכים עם ההערה לגבי הקשיחות של בוקר overall, רק שחשוב להוסיף הסתייגות קלה - כבר שנתיים שהקבוצה מקבלת בראש במשחק הדחה (בלשון המעטה), באולם הביתי, בלי שמץ של קרב. אני עדיין לא מבין איך הם קיבלו מקמרון פיין 20 נקודות על למחצית ולא הצליחו לרדת אליה בפחות מ30 הפרש.

 

[Rapgamer]

בעונה שעברה נגד דאלאס אני מסכים איתך, זה היה fail רציני. העונה נגד דנבר זה היה משחק נפילה מהרגליים אחרי ששיחק בgod mode לתקופה ארוכה רק כדי להביא אותם למצב הזה.

 

[Krit123]

אני לא מתייחס לשורה הסטטיסטית, זה מובן. מה עם לספוג עבירה טכנית, קצת מכות, קצת כיסאות כתר באוויר? ברצינות עכשיו, הפריעה לי האדישות שלו שנה שנייה ברציפות. והיה להם קטליסט בדמותו של פיין כאמור.

 

[fatnoam]

בוקר שיחק בפלייאוף כמו בראיינט, לברון בגיל הזה לא בלבל הזה.