די אין לי כוח יותר

די אין לי כוח יותר

היי. מתנצלת. מראש. שתפוז. לא. נותן רווחים. שבוע 37+++ הריון רביעי. בבית 3. קטנטנים. אני עייפה ישנה. מלא. מלא. את שלושתם. ילדתי בשבוע 38. אין סימנים מקדימים. כאבים חזקים. בפנים. הירכיים. כמו שעושים ספורט. ונתפס. נשרירים... כמובן מתכננת. לידה. טבעית. כמו הקודמים. אבל. השתלטה. עליי דכאונות.... מסך. שחור. בכי. עיייפות. שינה מרובה. התינוק. גדול. לפי. האולטראסונדד. למרות. שזה. הערכה. זהו. גם הההריון הכי. כבד. והכי. גדול. אני ענקית. כן. כולם. יולדות. אין לי עוד. הרבה. מנסה. לשדר. אופטימיות. חיוביות. לשחררר. עשיתי. כמה טיפולי. מגע. ואני כרגע עובדת. עד הצהריים. כדי. לא. לאבד. את. שפיותי. אוף.
 
היאוש הזה של הסוף...

אוביקטיבית לא קל לך וחוץ מזה גם מנסיוני האישי כיולדת וגם מנסיוני כדולה זה אומר שאת כבר קרובה.
גם בלידה עצמה לרב שלב היאוש מגיע ממש לפני שהתינוק יוצא (השלב שבו אנחנו מכריזות שהספיק לנו ואנחנו רוצות הביתה
-אם אנחנו בבי"ח או לבי"ח -אם אנחנו בבית).
אני דווקא חושבת שזה לגיטימי בשלב הזה לא להיות עסוקה במה שיוצא כלפי חוץ. זה בדיוק הזמן להתכנס פנימה בלי לחשוב
מה חושבים עלייך , מותר לקטר זה קשה וכבד אבל תזכרי שהגוף שלך יודע ללדת! וגם אם התינוק יהיה יותר גדול הוא יכול לצאת מהגוף שגידל אותו.
תשתדלי לנוח בכל רגע שניתן, וותרי לעצמך ותעגלי פינות ( אם יש טלויזיה/ מחשב/ קרובי משפחה)זה הזמן להשתמש בהם עם הגדולים.
את יכולה להתחיל בזרוזים הטבעיים הרגילים אם יש לך כח (בשביל סקס לא צריך לצאת מהבית
) וכמובן להמשיך עם טיפולי מגע שיכולים לתחזק
ולשמור על הגוף.
 
למעלה