די נמאס

די נמאס


הבוקר לקחתי את בני בן ה8 לבית הספר ,בדרך סיפר שלמדו בשיעור מדעים איך באים תינוקות לעולם ושאל "מתי כבר יהיה תינוק שאוכל לשחק איתו כדורגל?"..-(באמת מתי???)
אחרי שנפרדנו נסעתי לבדיקות דם בבית החולים (אחרי 14 יום של החזרה ).שאל אותי הרופא נו איך המרגש ,עניתי (משום מה) שאני לא מפתחת ציפיות כי כבר נמאס..התגובה כמובן הייתה שיהיה בסדר בסוף זה חייב להיתפס ...
חזרתי הביתה וניסיתי להשאר צלולה ורגועה..(הרי החזקתי את עצמי 14 יום ללא בדיקה ביתית)אך בשעה 11 הגיעה הבשורה המרה -"סליחה אבל אין לי בשורות טובות " אמר הרופא ..תקבעי פגישה לפרוטוקול נוסף!!
ברור שהדמעות זלגו ותחושת האכזבה פשוט ריסקה אותי ,די מה יהיה ?מה עשיתי שזה מגיע לי?
התחתנתי יחסית מוקדם אבל לא מיהרנו ....מה אלוהים מעניש אותי שבחרתי להתמקד בקריירה ובטחון כלכלי ? למה אי אפשר לשלב ?גם ככה קשה ,כל עם ישראל נמצא לי ברחם ...(אני כבר לא מדברת על המשפחה ).
כולם מסביבי בהריון (שיהיו בריאים) אז מה איתנו ? מתי זה יצליח ?די נמאס לי ?מתחילה לחשוב על ילד וכלב
 
זה בדיוק מה עובר אצלי בראש ..

כמה אפשר ? הבת שלי בת 5 ,
כל העולם סביבי בהריון ואני רצה אחרי הזנב שלי ..
עייפה מהחיים שלי שכבר יותר משנתים עסוקים בפוריות והריון , רוצה לשנות פאזה
ולהיתקל למשהו אחר. מצד שני לא מסוגלת להעניש את הבת שלי על החולשה שלי ..
אין דבר , צריך להמשיך ולהתפלל כל יום שבסוף זה יגיע גם אלינו
 

blueberries

New member
ואני מביאה מזל לסביבה

שיתפתי את גיסתי,ושתי בנות מהעבודה על כך שאני מנסה להרות.כולן,בלי יוצא מן הכלל נכנסו להריון חודש אחרי שדיסקסנו על כמה שזה קשה להכנס להריון.
גם הבת שלי בת 5,והאמת הדבר שהכי קשה לי זה ההצקות של הסביבה כאילו אני מפונקת אחרת למה לילדה שלי אין עדיין אח.זה הדבר הכי נורא,יותר מהטיפולים.
אני לומדת לאט לאט להתמודד עם זה.
 

anguly

New member


אף אחד לא מעניש אותך, לפעמים יש קושי ולוקח זמן לפתור אותו.
זה מתסכל, זה מעצבן , זה שובר ומרסק, אבל זה לא הופך אותך לאשמה במשהו.
חיבוק גדול
 

me too

New member


מכירה כל כך את ההרגשה.
את ייסורי המצפון...
הילד בן 5.5 שיהיה בריא, אחיו היה צריך להיות בן 2.5. מאז היו עוד שני הריונות שנפלו. ואני תוהה, כמוך, למה? מה כבר עשיתי? כולן בהריון וכולן יולדות ולכולם יש אחים ואחיות....
מאחלת לך שזה יגיע במהרה
 
אני עוצרת פה

אחרי שנתיים של נסיונות, אני מיציתי. הילד שלי בן 3, והכי רציתי עוד אחת, אבל זה כנראה לא יקרה עכשיו, אבל אולי בעתיד עם תרומת ביצית.
באמת שנמאס לי מהכל, וכל מה שאני רוצה עכשיו זה לטפל בעצמי, להשיל 12 ק"ג ממשקלי העודף בגלל הטיפולים. זה הזמן לעצמי.
 

me too

New member
כל הכבוד לך

שאת יכולה להגיד מספיק ולהמשיך הלאה.....
הלוואי עלי.
כל חודש אני אומרת מספיק, כל חודש מנסה להנמיך ציפיות, וכל חודש מתבאסת מחדש.
אוף!
מאחלת לך לעמוד במטרות שלך וגם להיכנס להריון תקין
 

anguly

New member


חיבוק גדול, לא קל לקבל החלטה כזו, וטוב שהצלחת להגיע להשלמה.
מאחלת לך שיהיה בהצלחה! שיבוא איזה ספונטני מפתיע, או תרומת ביצית.
והעיקר שיהיה לך טוב והרבה ממנו!
 
תודה אנג'ולי

לא קל בכלל. אבל זה הכרחי. בהזרעות לא הלך, המשכתי לצילום רחם שם נמצאה חסימה משמאל, המשכנו לאיויכייף, ושם נמצאה בעית ביציות, ודי. כשלא הולך בכח אז לא הולך ביותר כח.
 
וכל זה בפרק זמן של שנתיים

שנה וחצי הזרעות וחצי שנה בהפריות, לא המון זמן בהפריות אבל לי זה מספיק.
 
היי בנות


תודה על העידוד ועל התמיכה ,,אנחנו מתדלקות אחת את השנייה במוטיבציה להמשיך ולנסות וקוראת לכן :"אל ייאוש בעולם

אני מתחזקת ומגלה מקורות לכוחות חדשים של ביטחון כי הדבר בסופו יצליח ואוכל להרחיב את משפחתי ב"ה.
מקווה שבסיום הטיפול הבא אוכל לחייך ...
 
למעלה