דכאון ומצוקה נפשית- האם יש קו תמיכה?

דניאל8989

New member
דכאון ומצוקה נפשית- האם יש קו תמיכה?

מעולם לא דיברתי עם איש על הדיספוריה המגדרית שלי מלבד ברשת, גם כל מה שאני יודע זה מפורומים ברשת. חשבתי שאני אצליח להדחיק ולחיות כמו אישה, בינתיים הדיכאון והיאוש מהחיים מתגברים. לא טוב לי בחיים שלי כאישה, מצד שני אני מפחד ששינוי מין יעלה לי מחיר יקר מדי של בושה, ניתוק מהמשפחה, תפקוד מיני בלתי תקין, בדידות חברתית. אני חייב לדבר עם מישהו מוסמך, וכסף לפסיכולוג אין לי. אשמח לעצות.
 

hatzilonit

Member
מנהל
שלום לך

האם אתה מחפש מישהו לדבר איתו באופן כללי
או
שאתה מחפש ייעוץ מאיש מקצוע שמתמחה בטרנס?
 
יש את הרשימה הזו,

יש כאן המון גופים ואירגונים שנותנים עזרה.
[URL]http://www.tapuz.co.il/general/sos.asp[/URL]
אני כותבת לך בנקבה כי אני חושבת שחשוב שתחשבי עם עצמך טוב לפני מעשה כזה.
לצאת בהכרזה שאבחת את עצמך כבעלת דיספוריה מגדרית זה דבר אחד, אבל שאר ההודעה שלך נשמעת מבולבלת ומדאיגה.
אם לא טוב לך כאישה את צריכה לחשוב כאישה טוב טוב למה לא טוב לך, לנסות לפרק את זה לחלקים קטנים ולחשוב עם עצמך או כאן איתנו מה הסיבות שגורמות לכך. בכל מקרה בשינוי מאישה לגבר הזמן לא פועל לרעתך כי הגוף הנשי נשאר יחסית באותו מצב, בזמן שהפוך בגיל ההתבגרות מתחיל לצמוח שיער על הפנים, והקול נהיה עבה יותר וכל הפנים הופכות גבריות, ובגיל המתקדם מתחילה הקרחת.

את צריכה להבין גם איך הצד השני רואה את מה שאת כותבת, ברור שאם תכתבי בזכר בשביל רוב אוכלוסית הלהט"ב זו תהיה הצהרה ברורה שאת מעוניינת להתחיל שינוי לגבר.
לי נשמע שאת קצת מבולבלת ולא בטוחה בעצמך ושינוי מין הוא החלטה אחת גורלית שתהפוך לך את החיים, לרוב מי שמחליט לעבור תהליך כלכך רדיקלי שכזה מגיע ממקום של כאב עצום לחיות בגוף שלא מתאים לו, ומתוך הבנה והכרה שהעולם הזה לא מושלם ובכל שינוי מין מוצלח ככל שיהיה את לעולם לא תגיעי לגוף של 100% גבר אלא מאוד קרוב לזה. את צריכה להבין את השאלות והמצוקות שיש לך ולנסות לחשוב האם שינוי הגוף או חלקים בגוף בצורה שלא תמיד תהיה מושלמת. האם זה יביא אותך למנוחה ולנחלה?
את תמיד צריכה לחשוב מהיא הנורמה של הצד השני, אם תדברי עם אדם מאוד ליברל יכול להיות שתקבלי עידוד לכיוון השינוי מין, אך אם תדברי עם אדם שמרן הדעות יכולות להיות הפוכות לגמרי, לכן שום אדם אחר, אפילו אם הוא איש מקצוע לא יכול להחליט בשבילך מה טוב לך.
כמו כן את חייבת להבין ולהכיר את הסיכונים, הסיבוכים וההשלכות של התהליך.
שינוי מין מאישה לגבר הוא בלתי הפיך לחלוטין, ויכולות להיות לו השלכות חמורות על מערכת הרביה הנשית, המחזור, מעבר לכך הדגדגן גדל, ומופיע שיעור על הפנים והקול הופך לנמוך, במידה ואת לא שלמה עם עצמך ב100 אחוז את עלולה לגרום לעצמך נזקים בלתי הפיכים.
כמו חוסר יכולת להביא ילדים לעולם, הפסקת מחזור, ציסטות, ולפעמים בעיות שמחייבות התערבות כירורגית כמו הוצאת הרחם או השחלות.

קיימת היום מודעות הולכת וגוברת לאנשים קווירים, או נזילים מבחינה מגדרית, אם לשים את היד על הלב, חלק מהאנשים שנמצאים במצב הזה הגיעו לשם כי הם באמת כאלו, אך יש גם לא מעט שנשאבים לשם מבריחה, חוסר החלטה ודיכאון, ומתעוררים בשלב מאוחר יותר בחיים ועושים שינוי, וזה מצב שאת צריכה לשים אליו לב.

אולי יש להודעה הזו טון קצת נוקשה ולא נעים, אך אני מרגישה שזו חובתי לתת לך את הבסיס האמיתי של מהות התהליך, ולחשוף בפנייך גם את הצדדים הלא הכי נעימים שלו.

אשמח לשמוע מה את חושבת.
 

דניאל8989

New member
למה את פונה אלי בלשון נקבה?

אני נכנס לפורום ומספר שקשה לי, שהדיספוריה המגדרית שלי גורמת לי לדכאונות ולמחשבות אבדניות, ובמקום היחיד בעולם שאמורים להבין אותי, אני מקבל תגובה שלמה בלשון נקבה, ועוד במודע, אחרי שדיברתי על עצמי בלשון זכר. כל החיים שלי אני יודע שאני גבר, כבר כמה שנים שאני יודע שיש אפשרות לעבור שינוי מין ומאז אני מתכנן את היום בו אני אעשה את זה. הבעיה היחידה שלי היא ההורים והסביבה הדתיים, מה שאומר שאני אשאר לבד. מצד שני,להישאר אישה לא בא בחשבון. לפעמים נדמה לי שהאפשרות הטובה ביותר היא למות. לכתוב: "לאבחן את עצמך בדיספוריה מגדרית" בזלזול כזה זה פשוט פוגע וכואב. מעולם לא חוויתי כזאת מחיקת זהות בפורום שאמור להיות טרנספרינדלי.
 
הסיבה שכתבתי בנקבה היא

כי קיבלתי רושם של בלבול וחוסר וודאות, לכן לא מיהרתי להוציא אותך מהארון בכוח, אלא לתת נקודה מאזנת בשיח, ולפנות אליך בצורה שבה אתה מדבר ביום יום.

בנוסף כתבת שאין לך כסף לפסיכולוג, אז ניסיתי ליצור נקודה מעט שונה להוציא אותך מנקודת הנוחות שאליה ציפית שכתבת כאן, הרי זה היה מתבקש מעצם המקום הזה שאכתוב בזכר.

אבל שים לב מה קרה בעקבות זה, הפגנת מצוקה אדירה עד כדי אובדנות, וזיקקת את ההודעה שלך, ואת רמת ההחלטיות שלך, מאדם שלא בטוח אם השינוי זה בשבילו, כתבת משפט שבעיניי אומר המון "כל החיים שלי אני יודע שאני גבר".

קח את זה בפרופורציות הנכונות. אחת מהדרכים להבין אם עצמך הוא להתעמת עם המגדר הבילוגי שלך, ולהבין מאיפה המצוקה נובעת.

וכמו שזה משתמע מהודעה שלך עכשיו, נראה שאתה מגיע ממקום שלם מאוד, אך הסביבה שלך היא זו שמונעת ממך את האושר. אך אל תאמר נואש, דווקא בקהילה הדתית שינוי מאישה לגבר מתקבל בהבנה רבה יותר מאשר גבר לאישה, וזה מאוד חשוב איך מציגים את זה למשפחה, חשוב להבין שהם נמצאים במצב של סטרס, לכן לדוש בזה יותר מידי כל יום רק מוסיף לאווירה הנפיצה.

ההורים והסביבה מחפשים נורמטיביות, ולא רק בפאן המגדרי, לכן חשוב שתראה שאתה אדם פעיל בצורה נורמטיבית, כלומר צא לעבוד, תראה נחישות ורצינות כלפי עצמך והתהליך, אם יש לכם הרבה חיכוכים תנסה לשהות פחות במחיצתם, יציאה לעבודה מקטינה משמעותית את השהות בבית ותתן לך כסף למימון התהליך.
לעניין עזיבת הבית, אני יודעת שבוער לך בעצמות לצאת משם, אך החיים בחוץ הם לא דבש ולא שושנים, לגור בשכירות היום זה אלפי שקלים בחודש, ולגור במקומות כמו פרוייקט גילה זה גם לא פיקניק, זה פתרון זמני שאחריו אתה תצתרך לשכור דירה.

לכן עצה שלי, נסה להחזיק בבית של ההורים כמה שאתה רק יכול, ותמצא עבודה, כסף יעזור לך להניע את התהליך, והדבר האחרון שאתה צריך זה לזרוק אלפי שקלים לשכירות מדי חודש.
מה גם, שבזמן שאתה בבית ההורים יבינו לאט לאט שזה מה יש, ועם כל הזעם, המהומות והקושי, הם יקבלו אותך הרבה יותר מהר מאשר תרים ידיים ותצא מהבית, כי אז לא רק שיש את הלחץ של התהליך, גם נוצר ניתוק וברוגז שלפעמים רק לגשר עליו יכול לקחת שנים.
 

דניאל8989

New member
אני חושב שפשוט היה פה חוסר הבנה

לגבי השינוי עצמו אני שלם, כתבתי אפילו כמה רשומות לפני זמן רב בפרופיל שלי פה,זה לא דבר חדש. ההתלבטות היחידה היא כאמור לגבי החברה והמשפחה, אני יודע שזה תהליך מורכב וקשה נפשית ואני לא יודע אם אשרוד אותו לבד. אם הייתה לי סביבה תומכת הייתי כבר עושה את השינוי לפני 4 שנים, ברגע שזה נהיה אפשרי (גיל 16). אין לי שום התלבטות לגבי המגדר שלי, רק לגבי הבעיות שיתלוו אליו. בכל אופן תודה על היעוץ.
 
קראתי עכשיו בבלוג שלך בתפוז.

ונראה שאתה איתן בדעתך, אבל אתה כל הזמן חוזר ואומר אם הסביבה היתה תומכת. ומדבר על הסביבה ושוכח את עצמך והמטרה שלך.
אתה חייב להבין גם עוד 10 שנים לא אמא שלך ולא אבא שלך ידחפו לך מזרק עם טוסטסטרון בטוסיק.
והם לא ילכו איתך יד ביד לאנדוקרינולוג. אז מספיק עם הרחמים העצמיים.
אתה בן 21, זה לפחות מה שכתוב בפרופיל, בגיל הזה אתה מסוגל לעלות על אוטובוס וללכת לפסיכולוג ולקבל אחרי כמה פגישות נייר שמאשר שאתה סובל מדספוריה מגדרית.
עם הנייר הזה אתה יכול ללכת לאנדוקרינולוג ולהתחיל את התהליך ההרמונלי.
קופת חולים ממנת את הרוב. בשלב הזה אתה צריך לדאוג לכמה מאות שקלים בחודש כדי להתחיל את התהליך, ובגיל 21 אתה בגיר בזכות עצמך, אתה יכול לגור אצל ההורים, אבל אתה לא חייב לשתף אותם בכלום, וההורמונים לא משפיעים תוך 10 דקות, לוקח להם כמה חודשים רק להתחיל להראות סימנים שמשהו קורה. כך שלפחות בחצי שנה הקרובה החזות החיצונית שלך לא תשתנה כמעט כלל, לכן תתמקד בעצמך ולא בסביבה.
המטרה העיקרית שלך כרגע היא לצאת לעבוד ולהרוויח כסף.
 

AnnaMTF

New member
היי דניאל

אתה יכול לנסות את ארגון מעברים או פרוייקט גילה. אתר של מעברים: http://www.maavarim.org/#!about/c1d94
אתר של פרוייקט גילה:http://www.gila-project.com/?page_id=154
הם יוכלו לעזור לך גם מבחינה נפשית וגם מבחינה חברתית, ואם תצטרך מקום לגור בו אני מאמינה שגם את זה עם יוכלו לארגן. יש היום דירה א/נשים טרנס במרכז הארץ שאין להם קורת גג, אני מקווה שהכל הסתדר לך במהרה,
ובכל מקרה אם תרצה מישהו לדבר איתו תרגיש חופשי לשלוח לי הודעה
 

AnnaMTF

New member
דניאל אל תתן לשאלות האלו

מה המשפחה תחשוב? מה החברים יגידו? לעכב אותך, התהליך הזה הוא בשבילך לא בשבילם אתה עושה מה שהכי טוב לך לא להם אתה לא יכול לתת להם לנהל לך את החיים!
אני גם הייתי כמוך ואולי אפילו במצב יותר גרוע, כל החלטה קטנה חשבתי מה הסביבה תגיד מה אם ינדו אותי, אפילו דבר אחד טוב לא יצא לי מזה ורק שקעתי לאחור עד היום אני סוחבת איתי בעיות נפשיות שקשורות לזה, אתה צריך לנהל את החיים שלך לפי נקודת המבט שלך.
ולגבי המשפחה שלך אני מאמינה שהם כן יקבלו אותך גם אם זה יקח זמן בסוף זה יקרה.
אתה יכול לשלוח את המשפחה שלך לקבוצת תמיכה בשם תהילה אתר:http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=496
 
למעלה