דכאון יום ראשון

פרוזק

New member
דכאון יום ראשון

אם יש דבר אחד שירשתי משרותי הצבאי זה את דכאון יום ראשון, עזבו לרגע את זה שעצלי הוא כבר מזמן הפך לדכאון כוללני של כל ימות השבוע אבל יום שבת זה משהו מיוחד טס הייתי פרודוקטיבית היום וציירתי סמיילי על כיסא עץ ישן שהיה לי בחדר ודיי עשה לי ג`יפה בנשמה כך שבפעם הבאה שאני יזרוק אותו על מישהו זה יהיה כמו לומר שאני אוהבת ולתת סטירה ביחד מעבר לזה נראה לי שהשכנים שלי כבר התיאשו סופית הם אפסיקו להתלונן על המוזיקה או כמו שהם מגדירים את זה הרעש הבילתי פוסק של מקסחת דשא ומתחנת בשר (וזה היה אביב גפן) אבל למה שרק אני יסבול? אז זהו מחר מתחיל עוד שבוע של דכאון אתומי וקמויות של דברים שצריך לעשות אבל לא ממש רוצה ואני כבר לא יודעת עוד כמה זמן אני ימשיך לסבול את זה ומתיי יהיה טוב או יגמר כבר
 
פרוזאק -כמה מוכר

יום ראשון, חוזרים לשיגרה, לבעיות של החיים, שבסוף שבוע קל יותר להדחיק אותם. קמים עם הקפה של בוקר בקושי פותחים עיניים אוףףףףף אבל אחרי מקלחת טובה, יוצאים לחצר רואים את השמש, אור, אופטימיות, ציפורים מציצות, פותחים את התריסים והחלונות והאויר הנעים של הבוקר נכנס ואומרים וואו איזה כיף שבוע חדש, שיבוא איתו תקווה. זה עובד עלי לפעמים, להתחיל ככה שבוע טוב עם חיוך, תנסי אולי זה קצת יתן הרגשה שונה למרות כל הכאב והנאחס. בברכת שבוע נפלא רחל-נשמה
 

פרוזק

New member
תמיד הייתי ילדת

האפך אני רואה את השמש וישר נהייה לי חרא בלב אני צריכה גשם ורעמים וברקים וקור כדיי להיות ממש מאושרת אבל אני מוכנה להתפשר גם על רק עננים קבדים עם הרבה רוח
 

m_katzmann

New member
תתחילי לעשות מה שאת אוהבת

הגיע הזמן שתתחיל לעשות דברים אותם את אוהבת לעשות ומהם את נהנית, כמובן בנוסף למה שאת חייבת לעשות. לפני שאת הולכת היום לישון עצמי את עינייך ותחשבי איפה את רוצה להיות מחר, עם מי ונסי לדמיין לך את המקום, את הקולות,את הריחות וכל פעם שאת נכנסת לדיכאון נסי לחזור לאותו המקום. זה תמיד עוזר.בנוסף לכל את זקוקה לעזרה או לפחות לשיחות,אפילו בפורום. עכשיו בתקופת הקייץ אם את גרה במקום שקרוב לים - תלכי אל הים בזמן השקיעה ותעשי כמה תרגילי הרפייה . בתקווה שיהיה ללך טוב כבר היום מאיה
 
למעלה