דכאונות בגיל ההתבגרות
למזלי אני הרבה אחרי הן, אבל היום ממרומי שנותיי (30) אני יכולה להגיד לכם שזה ממש טבעי, גם אני חשבתי שאני איפואשהו דפוקה, שלא אוהבים אותי או מעריכים אותי מספיק, שאין לי מספיק חברות, שההורים שלי מלחיצים אותי, שבית הספר לא מתאים לי ושבא לי למות ואיך שאני אמצא איך עושים את זה בכי פחות כאב אני יתאבד! פשוט ההורמונים משתוללים בגוף ואחרי הלידה של הבת שלי נזכרתי בזה כשכמות ההורמונים ירדה לי בבת אחת והרגשתי זוועה. החיים פשוט נהים לכם יותר קשים בתקופת ההתבגרות ואין בררה אלא להתמודד איתם, פתאום גם ההורים פוחדים מתהחלת קשר מיני ראשון שלכם, מחזרה מבילויים מאוחר מכישלון במבחני הבגרות וגם הם לא מוסיפים לכם, אלא להיפך. להגיד לכם שזה עובר, זה קל, אבל לא משכנע הכי חשוב זה שתהנו בכל ההתנדנדות הזאת ותנצלו אותה. וזה אומר לעשות כל מיני שטויות (בגדר הטעם הטוב והחוק) שאח"כ תאשימו את הגיל הזה ואת ההורמונים, תבלו, תסעו, תצאו מהשיגרה, תשתוללו ותתפרקו. הייתי מתחלפת איתכם עכשיו! תעשו חיים!
למזלי אני הרבה אחרי הן, אבל היום ממרומי שנותיי (30) אני יכולה להגיד לכם שזה ממש טבעי, גם אני חשבתי שאני איפואשהו דפוקה, שלא אוהבים אותי או מעריכים אותי מספיק, שאין לי מספיק חברות, שההורים שלי מלחיצים אותי, שבית הספר לא מתאים לי ושבא לי למות ואיך שאני אמצא איך עושים את זה בכי פחות כאב אני יתאבד! פשוט ההורמונים משתוללים בגוף ואחרי הלידה של הבת שלי נזכרתי בזה כשכמות ההורמונים ירדה לי בבת אחת והרגשתי זוועה. החיים פשוט נהים לכם יותר קשים בתקופת ההתבגרות ואין בררה אלא להתמודד איתם, פתאום גם ההורים פוחדים מתהחלת קשר מיני ראשון שלכם, מחזרה מבילויים מאוחר מכישלון במבחני הבגרות וגם הם לא מוסיפים לכם, אלא להיפך. להגיד לכם שזה עובר, זה קל, אבל לא משכנע הכי חשוב זה שתהנו בכל ההתנדנדות הזאת ותנצלו אותה. וזה אומר לעשות כל מיני שטויות (בגדר הטעם הטוב והחוק) שאח"כ תאשימו את הגיל הזה ואת ההורמונים, תבלו, תסעו, תצאו מהשיגרה, תשתוללו ותתפרקו. הייתי מתחלפת איתכם עכשיו! תעשו חיים!