דוגמה אחת משלי(יש לי בוודאי עוד...)
לפני בערך שנה התחלתי ללמוד הנדסת תוכנה ומחשבים.פעם התעניינתי מאוד במחשבים וכשרציתי לפני שנה לעשות את השינוי שלי בחיים-זה הכיוון בו בחרתי בתור התחלה,או חלק מהתחלה(כי היו גם נושאים אחרים).החזקתי שם מעמד שני סימסטרים,הציונים היו סבירים פלוס אבל תוך כדי הלימודים פשוט הבנתי שזה לא בשבילי,ובהחלטה מאוד קשה שהיתה לי הפסקתי את הלימודים. התחושה שלי אז היתה מאוד קשה,קודם כל כי חשבתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים ואז התברר לי שלא,ושנית-הוצאתי הרבה כסף,וגם הזמן שעבר בהשקעה בלימודים כבר לא יחזור,וזה הכניס אותי לדאון די עמוק.טוב,לפחות בהתחלה. זו היתה תקופה שכבר התחלתי לפתח סוג של מודעות עצמית,ולכן התעורר בי הרצון לצאת מהמצב רוח הזה.עשיתי את הדברים הרגילים כדי לצאת מזה,לפעמים זה עזר לפעמים לא. אבל העניין שלשמו כתבתי את זה הוא שבעקבות הפסקת הלימודים התפנה לי זמן. את הזמן הזה ניצלתי לפתח לי תחביבים חדשים.בין השאר התחלתי לעשות טאי צ'י.בינתיים כבר "הספקתי" להפסיק עם זה,אבל בזמנו די קרוב לסיום שלי שם יצא לי לדבר עם מישהי שתרגלה את זה ביחד איתי.תוך כדי השיחה עלה גם נושא הלימודים שאמרתי לה שאני מעוניין ללמוד בעתיד-עבודה עם ילדים אבל ללא מיקוד אמיתי על איזה תחום והיכן.היא סיפרה לי על המקום בו למדה(היא גם עובדת עם ילדים),זה דבר שלפני כן בכלל לא שמעתי עליו. למחרת היום התחלתי לקרוא עליו באינטרנט,קראתי וקראתי ופשוט נשביתי בעניין ובתחום הספציפי הזה.היום אני בשלבים אחרונים של הכנות ללימודים שיתחילו בעוד כמה חודשים.היום אני גם רואה את זה כיעוד שלי בחיים.לא יודע האם זה יישאר ככה גם בשנה הבאה ובאלו שאחריה,אבל יודע בוודאות כמעט מוחלטת שלא הייתי מגיע לשם אילולא הייתי מפסיק את הלימודי מחשבים. אז הדלת של המחשבים נסגרה בפניי(או נכון יותר אני סגרתי אותה) אבל בכך זה איפשר לי לפתוח את הדלת הנפלאה של החינוך הספציפי הזה,ושל עבודה עם ילדים בכלל בשבילי. מיותר כמעט לציין שאני לא מתחרט כמובן על כל מה שקרה,ההפך הגמור! אני כל כך שמח שזה נכנס לחיים שלי שעכשיו קשה לי לדמיין אותם בלעדי זה.זה ממלא אותי באושר,בשמחת חיים,באופטימיות ובהמון תקוות גם לגביי,וגם בכלל לחיים.אז הנה דלת אחת שנסגרה שפתחה בפניי דלת אחרת,דלת חדשה. כמו שאמרתי,זו לא הדוגמא היחידה שקרתה לי בחיים,ובמיוחד בשנה האחרונה, שמתארת את המשפט הזה,אבל היא הבולטת ביותר כנראה ולכן ישר קפצה לי לראש.