דמונים - מדברים או מטלפתים?

[חגיתלו]

דמונים - מדברים או מטלפתים?

אז ככה, החלטתי לקרוא שוב את המצפן (לקראת הסרט וגם כהכנה להרצאה בעולמות) ושם במפורש מצוין שהדמונים מדברים עם האנשים. אבל מצד שני, זכור לי איפשהו שקראתי שהם יוצרים קשר עם האנשים בטלפתיה ולא בדיבור ממש. אני חושבת שקראתי את זה באנציקלופדיה של חומריו האפלים - מה שמלמד שלא כדאי לסמוך על אנציקלופדיות... למישהו תרונים? יכול להיות שאני זוכרת לא נכון? יכול להיות שבהמשך פולמן שינה את דעתו והם מטלפתים? תודה חגית

 

[JustRain]

אני חושבת

שנאמר שככה זה בסרט

 

[The Immortal Me]

אני מניחה שמדברים../images/Emo210.gif

אם הם מתקשרים עם אנשים אחרים...

 

[נועה ob1k4]

גם דיבור וגם טלפתיה...

עד כמה שאני זוכרת, הם מדברים כשיש "דיון אקדמי" - ויכוח אם לעשות כך או אחרת, הבעת דעות בנושאים שונים וכ"ו. הקשר הטלפתי הוא בהקשר הרגשי - כשמכאיבים לאדם גם לדמון שלו כואב, פוחדים במשותף וכדומה. כך סלידה מאדם מסוים תעבור בטלפתיה - כולל "התראה" מפניו, שזה די דומה לתפקוד של דיבור ממש.

 

[האבק]

../images/Emo46.gif זה לא כתוב באנציק' - דבר ראשון

דבר שני - כתוב בספרים שהדמונים מדברים על הבעלים שלהם בטלפתיה בד"כ, אך לפעמים הם גם יכולים לדבר עם אנשים אחרים דרך דיבור רגיל. למשל למי שזוכר במצפן הזהוב כשהגיע אחד המרגלים הסוענים גוסס, הדמון שלו דיברה עם פארדר קוראם (אאל"ט) ואומרים שם בפירוש שזה משהו יוצא דופן.

 

[חגיתלו]

אז זהו - שבמצפו בהחלט מדובר על דיבור רגיל

בדרך לחדר ההסבה כתוב שפאן לוחש, למה לו ללחוש אם הוא מטלפת? אח"כ כשליירה מתחבאת בארון בזמן שעזריאל נכנס לחדר ההסבה היא שומעת אותו מדבר עם הדמונית שלו. וזה גם הרושם שנוצר לי אחרי הקריאה הראשונה של הספרים - שהם מדברים ממש. ואני לא זוכרת איפה שמעתי או קראתי שהם בכלל אמורים לטלפת. העברת רגשות ותחושות זה לא ממש טלפתיה...

 

[limilu]

למה העברת רגשות ותחושות זה לא טלפתיה? ../images/Emo12.gif

אם אפשר להעביר מילים דרך טלפתיה, למה לא תחושות ורגשות? מה ההבדל פה? ובמיוחד עם דמונים, אני חושבת שהם דווקא יכולים.

 

[קאיסה]

זה יוצא דופן

כשדמון מדבר עם אדם שהוא לא שלא. לא מצוין שם שהדמונים מטלפתים עם בני האדם שלהם, אני די בטוח!

 

[קאיסה]

נראה לי

שיש קשר הדוק בין האדם לדמון. בסופו של דבר - הם חלק מאותה יישות. די ברור שלרוב ליירה ופאן מדברים ממש, אבל במצבי לחץ כגון הבריחה מבולוונגר מצוין שפאן "הבזיק מחשבה אל ראשה" כך שנראה שהקשר בניהם הוא יותר מסם קשר מילים. הם חולקים את אותן תחושות.

 

[חגיתלו]

ברור שהם חשים אותו דבר - הם יצור אחד

אבל טלפתיה, במובן המקובל היום לדעתי, היא תקשורת ללא מלים, לא רק באמצעות רגשות אלא ממש דיבור ישיר שנשלח במחשבה. אני בטוחה שדמונים מסוגלים לזה, פשוט הפתיע אותי קצת לקרוא במצפן שמתואר שהם ממש משוחחים, כי אני בטוחה שקראתי איפה שהוא שהם מתקשרים רק בטלפתיה. אני פשוט לא זוכרת איפה קראתי את זה וקיוויתי שמישהו כאן בפורום יזכור. לא נורא, זה לא כזה חשוב. לעומת זאת - אם יש לכם מאמרים או הצעות שיעזרו לי לכתוב את ההרצאה, אני מאד אשמח, אודי מתרשל בתפקידו. אני חוששת שאאלץ להשאיר אותו שבת ההרצאה שלי תעסוק בחשיבות המשפחה ובעיקר בדמות ההורה בחייהם של גיבורי ספרי פנטסיה כשמקרה המבחן היא ליירה ואולי גם וויל. אני מתלבטת אם לעשות ספוילרים ליתר הסדרה או לכוון את ההרצאה רק למי שקרא את הספר הראשון. מה דעתכם?

 

[קאיסה]

אני די בטוח שלא מצויין בשום מקום

שהם מתקשרים רק בטלפטיה. אולי בספר השלישי (ממזמן לא קראתי אותו) אבל אני די בטוח שלא.

 

[אליה94]

לגבי הדמון של לי סקרוסבי ("הסטר") רשום שהם

לא מדברים הרבה ,ורק אם יש צורך. נא לא לענות בשבת-אם תענו זה די יחשב שאני גרמתי לכם לחלל שבת. מקווה שתבינו (די פשוט), אליה 94.

 

[DHallow]

אודי לא מתרשל!!!

זו אני שהשתלטתי עליו עם הסדרה "חומריו העתיקים" וגזלתי את כל זמנו... חשיבות המשפחה זה נושא מרתק לכתוב עליו, אבל תצטרכי להתמקד. על אילו יצירות חשבת? הארי פוטר לבד מפרנס מאמר, אבל אם את הולכת על מאמר רוחב אז יהיה מעניין לדבר על דמות האם בשלוש יצירות, נאמר גב' קולטר ב"חומריו", נוביניה ב"קול למתים" ונרקיסה מאלפוי ב"הארי פוטר". אפשרות אחרת- על הורים שנטשו ילדים- גב' קולטר ומירופי גונט- רידל, וההשלכות. בקיצור, עליך להתמקד...

 

[חגיתלו]

אני חשבתי יותר בכיוון של קלאסיקות

ויסלחו לי חובבי ה"פ אבל הוא עדיין לא קלאסיקה הקוסם מארץ עוץ, קורליין של גיימן (נכון, לא ממש קלאסיקה אבל זה גיימן), נרניה, ספרי ילדים לא-ז'אנריים כמו ספר בריטי על ילדה צועניה שאיזה ג'נטלמן אנגלי מאמץ אותה (שכחתי את שם הספר), אי הילדים. האמת - משהזכרת את קול למתים, יהיה מעניין להשוות בין פנטסיה ובין מד"ב, אבל אם כבר אני אלך על ילד מלחמה של קארין לאוויצ'י.

 

[נועה ob1k4]

אי הילדים?!

הורים וילדים דוקא לא נראה לי מאפיין עיקרי של הספר הזה.יש המון קלאסיקות שעוסקות בנושא הרחב של יחסי הורים וילדים : מטילדה או "דני אלוף העולם" של רואלד דאל, מרי פופינס, פינוקיו, האי ברחוב הציפורים, פיטר פן או המון מאגדות האחים גרים (שלגיה, סינדרלה, והנזל וגרטל אם לציין רק כמה). ואלו רק הספרים שעולים במחשבה ראשונית ולא מעמיקה... לא זוכרת ספר על ילדה צועניה שמאומצת ע"י ג'נטלמן אנגלי, אבל יש ספר המתאים לפרטים עם ילדה לא צועניה (עד כמה שזכור לי): אבא ארך רגליים של ג'ין וובסטר. לדעתי כדאי לך למקד בהיבט אחד של היחסים, למשל : נטישה ע"י ההורים, או היפוך תפקידים - ילד שלוקח על עצמו את תפקיד ההורה / מציל את ההורה, או כל רעיון מצמצם אחר. ואם את צריכה עזרה ביבליוגרפית של ספרים מחוץ לחומריו- אשמח לעזור (המקצוע מחייב...)

 

[חגיתלו]

וואו, יופי של ספרים

ואליהם מצטרף כמובן גם "מומו". אי הילדים נראה לי רלבנטי כי הם מוצאים עצמם לבד ומקימים תא משפחתי. מה שאני רוצה לבחון זה מה קורה לילד ברגע שההורה נעלם, כיצד הוא מתפקד בעולם החדש שהוא נקלע אליו ומה קורה כשההורה חוזר. עד כמה שזכור לי, בדני אלוף העולם האבא נוכח מרבית הזמן. אבא ארך רגליים הוא אחד החביבים עלי (מומלץ מאד למי שלא קרא) אבל ג'ודי היא מבוגרת מידי. בתחילת הסיפור היא כבר בת 17 או משהו ורוב הסיפור מתרחש כשהיא בקולג'. חזרה למצפן - מעניין אותי לבחון את הדברים הבאים: 1. איזה תא משפחתי ליירה בונה לעצמה? 2. מה התפקיד שלה עצמה בתא? האם היא משמשת כהורה למישהו אחר? האם היא בת (או בת חסות) של מישהו? 3. מה קורה כשההורה האמיתי נכנס לתמונה? 4. מה התפקיד של הסוענים בתור משפחה? אשמח לשמוע רעיונות נוספים רק חסר ליח שאודי לא ישיג לי סלוט בעולמות...

 

[האבק]

די, בנות. לא לריב עלי ../images/Emo98.gif

יש מספיק אודי בשביל כולם

 

[חגיתלו]

טוראי מירון, אתה תדבר כשיפנו אליך!

 

[האבק]

../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif

 

[dahoe]

מדברים, לדעתי.

זה עוד חלק מההרגשה של הדמונים שאתה לא לבד ואתה מסוגל להתיעץ איתם. כל הקטעים שליירה מדברת עם פנטליימון ומתייעצת איתו לא נראים לי הגיוניים ברעיון שכל זה נעשה בטלפתיה. ליירה אומרת לפאן שהיא מפחדת, או שואלת אותו שאלות ללא מענה, זה לא הגיוני שזה נעשה בטלפתיה. למרות הכל, אני משוכנע שהם חולקים רגשות ושהדמון מסוגל לחוש ברגשות של הבעלים שלו (אני אומר "בעלים" בהעדר מילה טובה יותר) ולפעול בהתאם.