דמיון מודרך והיפנוזה ?

[yairon]

דמיון מודרך והיפנוזה ?

האם יש קירבה טיפולית ?

 

[dudiw]

דמיון מודרך והיפנוזה - דעה אישית

מכל החומר שקראתי בנושא ההתרשמות שלי היא שהגבול בין היפנוזה לדמיון מודרך "אקטיבי" בו המונחה מדבר הוא ממש אפור. בכל מקרה הספרות כן מבדילה ביניהם. כידוע לכולנו על פי החוק לא ניתן לעסוק בהיפנוזה בארץ ללא הסמכה קרי בחור/ה עם תואר דוקטור שעבר התמחות בנושא. אני ממליץ בחום על הספר "שורשים ושיעורים בזמן" המספר על חוויה של פסיכיאטר שהחליט לטפל בבחורה בשם קתרין בהיפנוזה וניגלה לעולם רחב וחדש עבורו של גילגולים, מומלץ.

 

[מיה נתיב]

גם אני שאלתי את עצמי אותה שאלה

למי שמסתכל מהצד באמת נראה שיש הרבה דימיון...אבל אני חושבת שבהיפנוזה אתה יכול "לשתול" למונחה כל מיני הנחיות שאתה רוצה שהוא יעשה כשהוא יתעורר מההיפנוזה, מבלי שהוא יזכור דבר. בדימיון מודרך לא עושים את זה, ולפחות ממה שאני חוויתי עד כה עם מונחים, המונחה בד"כ זוכר מה היה במהלך הטראנס. תקנו אותי אם אני טועה...

 

[רוח מדבר]

"שתילה".

אכן בתהליכים מסוימים שמשתמשים בהיפנוזה ניתן "לשתול" סוגסיות פוסט היפנוטיות. דמיון מודרך הוא אחד מהתהליכים השונים שמשתמשים בהיפנוזה. הוא לא טכניקה ניפרדת. מיק.

 

[אמיר רטר]

דמיון מודרך והיפנוזה השווה והשונה

השאלה הזאת נשאלת בכל הרצאה. היא מעסיקה הרבה אנשים וחלקם נרתעים מהפנוזה. למעשה עד שלא נחווה את שניהם לא באמת נדע. אוכל כאן לתרום מנסיוני ומהבנתי בעיקר בדמיון מודרך. בשתי השיטות יש שימוש בהרפיה. אולם ההבדלים מהותיים. היפנוזה מאפשרת למהפנט לשלוט על המהופנט. כך קורה למשל שבהופעות של הפנוזה מהופנט יכול להפוך לילד בן 5 והוא שוכח שהוא מבוגר. בדמיון מודרך כשמשחזרים זכרונות אנו מודעים לכך שאנו כמבוגרים נזכרים במשהו מהילדות. יש אנשים שחושבים שהפנוזה יותר עמוקה מדמיון מודרך. מנסיוני מספר מטופלים שעברו טיפול בהפנוזה שלא עזר הגיעו אלי והטיפול בדמיון מודרך כן עזר. אופי הטיפול שונה. בדמיון מודרך העבודה יותר רכה ונעשית עם שיתוף פעולה. השימוש בדמויים מאפשר למונחה להתאים את עצמו ואת חייו לדימוי. בהפנוזה השפה יותר נוקשה ומשתמשת בהוראות. אם תירצו לשמוע עוד על נושא זה אשמח להרחיב.

 

[רוח מדבר]

על ההבדלים...?!?!

אמיר שלומות ""... היפנוזה מאפשרת למהפנט לשלוט על המהופנט. כך קורה למשל שבהופעות של הפנוזה מהופנט יכול להפוך לילד בן 5 והוא שוכח שהוא מבוגר."" המהפנט אינו שולט על המהופנט, יותר מהאופן שבו שולט המטפל בדמיון מודרך על המטופל. הסברה שהמהפנט "שולט" באה מעולם היפנוזת הבמה. ויהיה זה פשוט עיוות הדין להסיק על היפנוזה טיפולית מסקנות לפי היפנוזת במה. "" בדמיון מודרך כשמשחזרים זכרונות אנו מודעים לכך שאנו כמבוגרים נזכרים במשהו מהילדות."" גם בתהליכי ההיפנוטראפיה המטופל זוכר, המטופל לא יזכור רק במידה ויש אצלו הדחקה או אם הוא מקבל סוגסטיה מפורשת, אותו הכנ"ל יקרה בטיפול בדמיון מודרך, באם יתבצע תהליך ספציפי של הסטת מחשבות המטופל בשלב כל שהוא של הטיפול, הוא לא יזכור. ""יש אנשים שחושבים שהפנוזה יותר עמוקה מדמיון מודרך. מנסיוני מספר מטופלים שעברו טיפול בהפנוזה שלא עזר הגיעו אלי והטיפול בדמיון מודרך כן עזר."" גם להיפנוזה וגם לדמיון המודרך אין עומק יותר או פחות. העומק היחידי הוא עומק ההרפיה/הטראנס שהמטופל מגיע אליה, ובשתי הדרכים (אף על פי שאני טוען שהן לא שתי טכניקות נפרדות אלה שדמיון מודרך זה סוג של היפנוזה) ניתן לקחת את המטופל לעומקי הרפיה שונים. מצד שני באם כוונתך במילים "יותר עמוקה." היא מטאפורית, אם כך זה לא משנה באם השתמשת בדימיון מודרך או בהפנוזה - זה תלוי במטפל באם הטיפול עזר למטופל!! ולא בדרך. ""אופי הטיפול שונה. בדמיון מודרך העבודה יותר רכה ונעשית עם שיתוף פעולה."" באם אין שיתוף פעולה בהיפנוזה, אזי לא יווצר מצב היפנוטי! כל היפנוזה היא היפנוזה עצמית! ""השימוש בדמויים מאפשר למונחה להתאים את עצמו ואת חייו לדימוי. בהפנוזה השפה יותר נוקשה ומשתמשת בהוראות."" כן ולא, תלוי במטפל, ולאיזו אסכולה הוא שייך. האסכולה הישנה בהחלט משתמשת בהוראות. אך גם בדמיון המודרך ישנם הוראות! כאשר אתה בוחן את השפה שאתה משתמש בשביל להכניס למצב ההרפיה, תוכל למצוא שם די הרבה הוראות. באנגלית הדבר הרבה יותר בולט מכיוון שבאנגלית האיטונציה קובעת ברוב המקרים באם המשפט יהיה הוראה או לא. לדוגמה בשאלה "can you feel now a relaxing sensation spreading in your body?" לכאורה המשפט הוא משפט שאלה, וכך הוא נשמע כאשר משתמשים באינטונציה עולה. אך כאשר משתמשים באינטונציה יורדת, כל המשפט מהמילה feel ועד הסוף הוא משפט ציווי מוסווה. בעברית ניתן לעשות את זה אך ורק בלשון עתיד. מיק.

 

[רוח מדבר]

דמיון מודרך והפנוזה.

שלום כולם. כיום ישנה בורות כללית לגבי נושא ההיפנוזה. כעיקרון לפי הגדרה, אדם אשר נמצא במצב הכרתי שונה מהמצב ההכרתי הרגיל שלו הוא נמצא תחת היפנוזה. דמיון מודרך, שיטת סילבה, מדיטציה, טראנס ובכלל זה גם כלולים צ´יזבטים, סיפורים וסרטי מתח, מוזיקה.. וכל דבר אשר מסיט את ההכרה שלנו ומרכז אותה. ישנם מספר סימנים שנקבעו בעבר אשר אמורים להראות אם אדם נמצא תחת היפנוזה: 1. Positive hellusination - הזיה חיובית = לראות משהו שלא ממש קיים. 2. Negative Hellusination - הזיה שלילית = לא לראות משהו שנמצא מתחת לעיניים. 3. Selective deafness - חרשות ספציפית = אי שמיעה של דבר ספציפי שקורה מסביב אותו אדם. 4. catalepsy - קטלפסיה = "קפיאה" של איבר כל שהוא בגוף בתנוחה קבועה אחת לאורך זמן. היו עוד כמה סממנים, שאני לא זוכר כרגע.. כעיקרון , כל אחד מהסממנים הללו איננו זר לנו ביום יום, הזיה חיובית - האם אתם מסוגלים לדמיין פרח בתוך עציץ? מה צבעו? אם ראיתם צבע, בזה הרגע עשיתם הזיה חיובית - אתם בהיפנוזה. הזיה שלילית - כמה פעמים יצא לכם שחיפשתם את המפתחות על השולחן שוב ושוב, רק כדי למצוא אותם שעתיים אחרי זה, על השולחן? הזיה שלילית - אתם בהיפנוזה . האם פעם נתקלם במצב שהייתם מרוכזים במשהו שלא שמעתם אדם או רדיו שהיה לידכם? וקפיאה של איברים... תשימו לב לאנשים שעומדים בבר ומחזיקים כוס בירה, היד קפואה במקום - נכון, כאן יש מקום לויכוח, אשמח להרחיב על התופעה יותר בעתיד. בכל אופן, המצב ההיפנוטי אינו זר לנו כלל וכלל.. וכפי שאמרתי כל מצב שהוא שבו ההכרה שלנו נמצאת במצב שונה מהמצב הרגיל שלה, אנו במצב היפנוטי זה או אחר. לגבי עניין היפנוזת הבמה: יש להבדיל בין היפנוזת במה לבין היפנוזה טיפולית! בהיפנוזת במה, האנשים אשר עולים לבמה רוצים להשתטות!! מכירים את המצב שאנשים נהיים שיכורים משתיה של כוס יין אחת, או בירה אחת, והם צוחקים ומשתטים והסביבה רק נותנת להם חיזוקים להתנהגות הזו ע"י צחוק, פירגון ובדיחות הדעת "כי הם שיכורים!" מבחינה כימית/ביולוגית הם לא באמת שיכורים, מבחינה נפשית הם שיכורים לחלוטין. אותו האפקט בדיוק קורה על הבמה. המהפנט רוצה לעלות על הבמה את האנשים שהכי רוצים להיות עליה, הוא עושה מעיין מבחן עם הקהל לפני שהוא מתחיל ובוחר את האנשים שמגיבים הכי בשואו ל"פקודות" שלו האנשים שהכי רוצים להיות על הבמה יהיו אלו שהכי "מושפעים" מ"פקודותיו" של המהפנט, ויש להם את התנועות הכי גדולות - הם אלו שגם יתנו את השואו הכי טוב. המהפנט פול מק´אנה אומר שברוב המקרים הוא אפילו לא נאלץ לעשות עליהם שום טכניקה של היפנוט, הם מגיעים לבמה הוא רק אומר להם לעצום את העינים, ו"פוף" הם "מהופנטים".. היפנוזת הבמה שונה בתחליט מהיפנוטראפיה! חבל שכל מה שאנשים יודעים על היפנוזה זה מה שהם רואים על הבמה. אבל האמת היא שאי אפשר לגרום לאף אדם לעשות משהו שהוא בניגוד לרצונו ו/או לטבעו! בהיפנוזה טיפולית המטופל נמצא בדיוק באותו הטראנס/הרפיה שהוא נמצא בזמן דמיון מודרך! (ד"א רק בשביל לסבר את האוזן, את הדברים הללו למדתי עם פול מק´אנה שהוא במקרה אחד ממהפנטי הבמה הגדולים בעולם.

אז אם הוא אומר את זה, מי אני שאשבור לו את הפרצוף??? .. סליחה את המילה. "

)) היפנוזה מתחלקת גם כן לשני בתי ספר עיקריים. בית הספר הישן/האסקולה הישנה אשר להם יש תמונה מאוד מאוד מקובעת על איך היפנוזה אמורה להיות ואיך אמורים ליצור אותה. ובית הספר/ האסקולה המודרנים יותר, אשר הגישה שלהם הרבה יותר גמישה, לפי הגישה הזו כל אדם ניתן להיפנוט שכן אנו חווים במשך היום מצבי היפנוט לא מעט פעמים. לדוגמה הרגע שבו אנו מתעוררים (באם אנו לא קופצים מהמיטה) והרגע שבו אנו נרדמים, הינם שני רגעים קלאסים של מצב היפנוטי. אם קרה לכם פעם שנסעתם מהבית לעבודה או בחזרה (מסלול שאתם עושים יום יום באופן שגרתי) והגעתם לעבודה ופתאום שמתם לב שאתם לא זוכרים בכלל את הדרך, או אם עצרתם או לא עצרתם ברמזורים ... הייתם מהופנטים. אם קרה לכם שראיתם תכנית בטלוויזיה ומישהו לידכם דיבר איתכם במשך כמה דקות ואתם בכלל לא שמתם לב שהוא מדבר, או שהוא שם בכלל.. הייתם מהופנטים.. וכו´ וכו´ וכו´.. מיקי ברקל

 

[m_katzmann]

מודע - לא מודע

היי יאיר, לדעתי ואני חייבת לאמר שאני מכירה רק צד אחד של המתרס, ההבדל בין דמיון מודרך להיפנוזה הוא שבדמיון מודרך, למרות שאתה שולף סיטואצציה (ממשית או דמיונית) מן העבר אתה כל הזמן נמצא במצב של ערנות מוחלטת וזו הבחירה שלך עד כמה אתה מוכן לחשוף את עצמך בפניך (מבלי אפילו לשתף את המטפל) ובכל שלב יש לך את ההזדמנות לשגת ולתחמן את המטרה. במצב של היפנוזה אתה לא מודע לתהליך. אתה נחקר על ידי המטפל שמנסה לכוון אותך לפי דפוס חשיבתו. בדמיון מודרך מטפל טוב יקשיב למטופל וינסה להנחות אותו דרך דמיונו כאשר המטופל יקח מה שמתאים לו וימשיך איתו הלאה. הבחירה היא בידי המטופל. מאיה