דמיינו לכן מצב

[אמא לה3]

דמיינו לכן מצב

שאיגוד ההתעמלות, פונה לכל קב' ההתעמלות בארץ, גם לחוגים מתנ"סיים, מרכזים קהילתיים וכו', ומציע להם ככה, כל קב' שתסכים להתחרות בהתעמלות מכשירים תחרותית, תזכה לסיוע כספי ותמיכה ברכישת ציוד מתאים בתנאי שהקב' מחוייבת להתחרות בשלוש תחרויות בשנה (או יותר), בתשלום סימלי (לדוג' 50 ש"ח לילדה בדרגות הנמוכות ו25 ש"ח לילדה ברגות גבוהות וחינם לג'וניור/סניור). הייתן הולכות על רעיון כזה?

 

[Tammie]

אני כן

אבל הבעייה היא לפעמים לא בציוד, אלא בתחזוקת הציוד. לא שאפשר להשוות את הציוד שלנו לציוד מקצועי כמו שצריך, אבל בכל זאת. סיפרתי לכן שיש לנו נזילה באולם. זה ככה כבר משהו כמו 6 שנים והמתנ"ס לא עושה כלום. לא מפריע לו שזה הורס את המזרונים, הארגזים וכל ציוד אחר שעומד בדרכו. אם הם מתייחסים ככה, איך אפשר לקנות ציוד מקצועי יותר? אני חושבת שצריך לפתח יותר מרכזי התעמלות אזוריים. לחלק את הארץ לאזורים כלליים ובכל אזור להקים מועדון התעמלות מקצועי אחד. הדבר יקדם מאוד את הספורט והתחרות בין המרכזים תהייה טובה גם היא. ניתן יהיה לעשות מפגשים בין שני מועדונים ללא תחרות ארצית, מאין תחרויות פנימיות קטנות שיעניקו למתעמלות הרבה נסיון וחוויות. הבעייה כמובן היא החוסר בכסף ובמאמנים באזורים האלו. אבל אני כבר אגיד- אם יפתחו מועדון בירושלים, אני מסכימה לאמן בו (אני רק אצטרך לעשות הסבה להתעמלות מכשירים, אבל אני מתכננת לעשות את זה בכל מקרה...)

 

[נעממהה]

ברור!!!

יש אצלנו הרבה בנות שאני פשוט לא מבינה מה הם עושות אצלנו!!!!! כל כך הרבה כישרון שממש כואב להסתכל עליהם... גמישות חזקות קטנות וכו' וכו'... לא שיש לי בעיה עם האימונים אצלנו!! ממש לא!! אנחננו סבבה לגמרה, אבל עדיין-יש הבדל בין מסלול תחרותי למסלול עממי...

 

[נעממהה]

הוספה

חשבתי אולי לא הסברתי את עצמי נכון- ברגע שנוכל, באופן התיאורתי כמובן, להתחרות במסגרת תחרותית- הבנות האלה לא "יתבזבזו"... במצב כרגע (והוא לא ישתנה בזמן הקרוב)- חבל עליהם.

 

[chuch1]

בלי לחשוב פעמיים

חבל שזה בגדר דמיון....

 

[אמא לה3]

נכון...לפעמים חלומות מתגשמים...

לכי תדעי, אולי פעם זה יקרה...

 

[נועה חורש]

לא הייתי הולכת על זה

הסיבה שאני, את ועוד הרבה מאמנים ואגודות אחרות לא עוסקים בהתעמלות תחרותית אינה הציוד. הציוד בעיניי הוא אחת הבעיות הקלות יותר להתמודדות וקלות יותר לפתרון.

 

[אמא לה3]

דוקא אצלי, זה בעיקר הציוד

אם היה לי את הציוד המתאים, תמיד אני אוכל לבקש עוד שעות אולם (אם היה לי אולם ולא סטודיו...). תמיד אפשר לשכור מאמנת לא דתייה כדי ללוות את הבנות בתחרויות. תמיד אפשר ללחוץ קצת (וכבר עשיתי את זה בעבר) שהתחרויות יהיו בשבת או יום שיש לטובת המתעמלות הדתיות. אם באמת מאוד רוצים, אפשר לחשוב ולמצוא פיתרון. לדעתי לציוד יש משמעות גדולה אם לצאת לתחרותי או לא.

 

[נועה חורש]

באמת?

אם את מקבלת עכשיו סיוע כספי לציוד (ובואי לא ניסחף, את לא תקבלי אולם מאובזר מלא, את תקבלי כמה אלפי שקלים), את באמת חושבת שתצליחי להשיג *אולם*, לשכנע את המתעמלות שלך לשלם מאות שקלים בחודש על 20-30 שעות אימון שבועיות, להתפרנס בעצמך משכר מינימלי, להשקיע בכך שעות רבות של עבודה, להיעדר מהבית שלך ומהילדים בכל יום להרבה שעות עד שעות הערב המאוחרות שלא לדבר על החוזק הדרוש כדי להתמודד עם הפוליטיקה של הענף?? אם כן, מדוע את לא פותחת קבוצה תחרותית באיזה שהוא אולם מאובזר באיזור מגורייך? מדוע את לא עושה קבוצה תחרותית באקרובטיקה (לא דרוש כ"כ הרבה ציוד), או קבוצת הופעות רצינית?