דמי כיס

[במזלטוב1]

דמי כיס

עכשיו שאנחנו כבר בכיתה א, אני תוהה אם כבר הגענו לגיל...

יש לקטני ארנק עם קצת כסף שמקבל מכאן ומשם,
אבל פתאום הבנתי שהוא מבואס שהוא לא משתמש בכסף שלו.
אז אתמול כשעברנו ליד חנות של הכל בשקל, הוא קנה דבר ושילם בעצמו, והתרגש מאד

וזה הזכיר לי, את הנושא של דמי כיס.
חשבתי שעכשיו כשהוא כבר ילד גדול שהולך לביה"ס,
אפשר להתחיל לתת לו דמי כיס קטנים.
אבל אני תוהה איך לעשות את זה :
- כמה ?
- כל שבוע או כל חודש ?
- ומה הכללים ? - הוא עושה עם זה מה שבא לו ? מבזבז הכל / חוסך חלק ? ומתי משלם על משהו מהכסף שלו ? ..
אשמח לשמוע מנסיונכן !

תודה ושבת שלום !

 

[אד י]

אצלנו

בהגדרה דמי הכיס הם כמה שקלים בודדים לשבוע.
עד כמה שזכור לי התחלתי בגיל 7 כשהיא התחילה להבין קצת בחיבור וחיסור.
העקרון שלי הוא שבפועל לא חסר לה כלום, כל מה שהיא באמת צריכה וגם דיי הרבה ממה שסתם מתחשק לה, אני קונה לה.
אז זה לא כסף שלה, אלא כסף שלי שאני מקצה לה לשימוש חופשי. מה שאומר שהיא עדיין צריכה אישור כדי לבזבז אותו. ההבדל הוא שהחוקים לגביו יותר גמישים.
לדוגמא, אני לא מסכימה לקנות לה בובות מהסוג שבנות אוספות, אבל מדמי הכיס היא יכולה לקנות אותן, לעומת זאת, ממתקים אני לא מסכימה בשום מקרה.
לגבי חסכון, אני לא הגדרתי שחובה לחסוך, ובשנה הראשונה היא כל שבוע דרשה ללכת להכל בשקל לבזבז את דמי הכיס של אותו שבוע. זה היה מתיש ומתסכל.
בפרספקטיבה של שנים, אני מבינה שזה היה חלק מתהליך התפתחות שהיא הייתה צריכה לעבור, בגיל צעיר הם מתקשים להבין את המשמעות של חסכון. ולאט לאט היא הבינה שיש דברים יותר יקרים שהיא רוצה ולא יכולה לקנות, אבל אם תחסוך קצת תצליח לקנות. זה היה מאוד מאתגר, דחיית סיפוקים זה לא הצד החזק שלה.
היה הרבה בכי מעורב בעניין.
הכל חלק מתהליך הלמידה של התנהלות כלכלית.
עדיף שתבכה בגיל 8 ולא בגיל 38...
&nbsp
מפה לשם חלפו להן השנים, והיום היא חוסכת בלי בעיה ולגמרי ביוזמתה, יש איזה משהו שהיא נורא רוצה, אבל זה מאוד יקר, והיא החליטה שלא שווה לה למרות שהיא חסכה מספיק. אז כל שבועיים שלושה היא בודקת אם המחיר ירד. בינתיים לא ירד מספיק לדעתה. אז היא ממשיכה לחסוך.
&nbsp

 

[שלגיה73]

אצלנו התחיל לקבל בכיתה א

מקבל מסבא שלו 10 שקלים לשבוע
כבר חסך לכמה דברים גדולים (וכשחסך ביקש נניח מתנת יומולדת כסף כדי להגדיל את החסכון). עכשיו כהגדרתו הוא לא חוסך לכלום, ועדיין- אין לו המון אפשרויות לבזבז אז הוא עדיין חוסך
הוא קונה בכספו משחקים מתכלים למשל (בלייבלייד הלהיט התורן, אני קניתי לו 1, הוא קנה עוד כמה), עכשיו חוזר הסופרגול אז גם על זה הוא בטח יבזבז. לא מרשה לקנות ממתקים בכסף שלו (כי אחרת כל הכסף ילך רק על זה).
מניחה שככל שיגדל והתיאבון הדיגיטלי יגדל (רואה אצל הבנדוד שלו שקנה עכבר משוכלל למחשב או אוזניות מגניבות) אז יהיה לו יותר על מה להוציא את הכסף

 

[במזלטוב1]

תודה !

 

[אמסטרדם4]

נקודה שלא הוזכרה כאן, ואולי תרצי לחשוב עליה, היא החובות

שבאות יחד עם הזכויות. נכון שהוא עוד קטן, אבל הוא יגדל צ'יק צ'ק, ואם תתחילי להתייחס לזה עכשיו, זה יעזור לך בהמשך. אצלנו הסברתי שזכויות וחובות באים ביחד, ותהיה לו הזכות לקבל דמי כיס אם ייקח על עצמו תפקידים בבית. דנו בעניין ביחד והוא בחר מה הוא יכול לעשות בבית. בכיתה א' אלה היו דברים קטנים, כמו להוריד את הצלחת מהשולחן בסיום האוכל, או לסדר צעצועים. בגילאים מתקדמים יותר בדקתי איתו במה הוא יכול לעזור, ודרשתי תפקידים קצת יותר גדולים. (גם אני הרי מתאמצת בנקיון הבית, וזה לא בית מלון. כשהוא גדול יותר הוא יכול יותר). אם הוא לא מתנהג יפה, אני שוללת את הזכות הזו לאותו שבוע.
אצלי הנער חוסך במרץ וקונה לו דברים בהחלט יקרים, שדורשים חיסכון של חודשים. אני לא מגבילה מה מותר לקנות לו בכסף, כי הכסף שלו, אבל באופן טבעי הוא מבזבז פחות על ממתקים כי חבל לו על הכסף והוא חוסך לדברים שיותר חשובים לו. כך שהרווח כפול. במקביל, אני כן קונה לו כמובן כל מיני דברים, כולל לפעמים ממתקים, וגם מאפשרת לו את הזכות להרוויח עוד כסף אם הוא עושה עבודות שהן יותר קשות, כמו לרחוץ את האוטו, למשל. ועל זה הוא מקבל תשלום קטן. בשלב הנוכחי הוא כבר מציע תפקידים נוספים בעצמו, ומתווכח על גובה התשלום. בהחלט הכנה טובה להתמודדות עם הבוס בעתיד. התמריץ הכלכלי עובד, וטוב לשנינו. בהצלחה.

 

[אד י]

אצלי יש הפרדה

יש את הכמה שקלים שהיא מקבלת בלי קשר לכלום, זה דמי כיס, חלק מההוצאות השוטפות שלי לחינוך ולגידול שלה.
&nbsp
יש אנשי חינוך שאומרים שעל עזרה בבית ילדים לא אמורים לקבל תשלום, מכיוון שזה חלק מהחיים במשפחה. אני כילדה קיבלתי תשלום על עזרה בבית ואני לא חושבת שזה היה מועיל או יעיל.
עם זאת, לבת שלי מאוד קשה לקבל עצמה אחראיות, מאוד קשה לה להתמיד לאורך זמן, היא שוכחת או דוחה ודוחה ודוחה . אז אני משתמשת בחיזוק כלכלי להתנעת תהליכים כאלו, אני מסכמת איתה שהיא מקבלת x כסף על כל פעם שהיא תבצע משימה בחודשיים הקרובים, זה נותן לה מוטיבציה ראשונית. אחרי חודשיים המשימה כבר חלק מההרגלים שלה ואני מפסיקה לשלם עבורה.
לפעמים התשלום לא עוזר והיא לא מבצעת את המשימה, אז אני מייחסת את זה לעובדה שהיא עדיין לא בשלה למשימה מהסוג הזה, ומנסה לחפש יחד איתה משימה אחרת.
&nbsp

 

[במזלטוב1]

מסכימה עם שתיכן..

אני לא מתחברת ללשלם ישירות תמורת עבודה,
והאמת היא שלעתים קרובות הוא עוזר לי בכל מני דברים קטנים בשמחה
(ומעולם לא קישרנו את זה לתמורה).
אבל כן נראה לי הגיוני לקשר יחד את העובדות שהוא כבר בוגר ובכתה א וגם עוזר לי וכו'..
ולכן הוא זכאי לדמי כיס.
מצד שני, אני לא חושבת שאם הוא לא יעזור אבטל את המענק.. אולי אם יהיה ממש נורא ואיום..
תודה !

 

[אמאנחל]

אצלנו

עד גיל 10 קיבלו 5 ש"ח לשבוע, מגיל 10, 10 ש"ח לשבוע. מיועד לצעצועים שאני חושבת שהם מיותרים, והם בכל זאת ממש רוצים. או לתחפושת יקרה בפורים שהיא מעבר לסכום הבסיסי שאני הייתי מוציאה. או לאביזרי אופנה: למשל אני קונה כובע אחד והם רוצים עוד כובעים, או אני קונה מספר מסוים של צמידים והם רוצים יותר צמידים ושרשראות. אני לא מרשה לקנות ממתקים מדמי הכיס. לפעמים הם מקבלים את הכסף במזומן, לרוב אני רושמת אותו אצלי וכשמגיעים לסכום מתאים הם קונים מה שהם רוצים. בהתחלה קשה להם להתאפק ולחסוך, ועם הזמן היכולת לחסוך למטרות גדולות יותר מתעצמת.
&nbsp
החינוך הפיננסי שלהם מתרחש בכל פעם שהולכים לחנות כלשהי, הם רואים איך משווים מחירים, אני מראה להם שמשחקים שהם עכשיו ממש ממש הלהיט החדש, עולים יקר מאוד ואחרי זמן מה המחיר יורד פי שתיים או פי ארבע. הם לומדים איך בגדים דומים מאוד ומשחקים דומים מאוד עולים מחירים שונים בחנויות שונות. כשאנחנו קונים ציוד לבית הספר אנחנו לומדים על מחברות ממותגות מול מחברות רגילות, קלמרים ותיקים ממותגים מול קלמרים במבצע וכו'.
&nbsp
בדרך כלל אני לא קושרת עזרה בבית לדמי כיס. אני בדעה שצריך לעזור בבית כי הם חלק מהמשפחה. למרות שיש מקרים קיצוניים: כאשר הילדה במשך חודשיים שלמים "לא מצאה זמן" לסדר את השולחן שלה החדר שלה הכביסה שלה והבלגן כבר.... אז הבהרתי לה שהיא לא תקבל את הטלפון החדש, שנרכש אמנם מדמי הכיס שלה, עד ש... כי כמו שאני "מצאתי זמן" לקנות לה אותו, כך אני מצפה...

 

[ישליציפור קטנה בלב]

לגבי עבודות בית.

הבן שלי התחיל לבקש כסף על עזרה בבית, אבל בצורה מתוחכמת, למשל לשאוב אבק עם שואב אבק בחדר שלו ובסלון הוא לא יבקש כסף, כי הוא משתמש ומשחק ב-2 החדרים האלו, אבל שביקשתי ממנו לשאוב אבק בחדר שלי, הוא ביקש תשלום

.

 

[במזלטוב1]

תודה !

 

[ישליציפור קטנה בלב]

דמי כיס

הבן שלי בן 7 והתחלתי לתת בגיל 6. כרגע הוא מקבל לפי הגיל, כלומר בגיל 6 קיבל פעם בשבוע 6 שקלים, עכשיו הוא מקבל 7 שקלים. אני משערת שבגיל יותר מבוגר הסכום השבועי יגדל הרבה יותר מהגיל... אולי כפולה של הגיל...
לא מרשה להוציא את הכסף על ממתקים ועד עכשיו הוא בעיקר חסך, וחלק מזה פשוט רשום אצלי. הוא יכול לקנות מה שהוא רוצה אבל יש דברים שאני לא מרשה. למשל סקייטבורד, משיקולי בטיחות.
למרות שהוא אימפולסיבי, הוא דווקא דיי טוב בעניין של דחיית סיפוקים הקשורים להוצאות כלכליות. יש לו חשיבה מופשטת דיי טובה אזי מגיל צעיר הוא מבין את הנושא של זול, יקר, וחסכון. עוד מעט הוא גם ידע לחשב מחיר לאחר הנחה של אחוזים

.

 

[במזלטוב1]

תודה

 

[dbee70]

אצלנו דמי כיס חודשיים

התחיל לקבל מגיל 7 או 8, לפני כן הרגשתי שהוא לא מבין עדיין את משמעות המונח ואין לו מספיק הכרה בערך של הכסף. הוא מאוד חסכוני ומתכוון לחסוך לרכישת פלייסטיישן (או לפחות להגיע למחצית הסכום ואז אשלים לו). מקבל כל סוף חודש 20 ש"ח.
אחותו בת 7 עוד לא מקבלת, אבל אם הם נרתמים לשטיפת המכונית הם מצ'ופרים בסכום סמלי.

 

[jiminit2]

אצלנו

תאומים בני שבע - אין עדיין ממש דמי כיס בהגדרה. דיברנו על זה כי הבת ביקשה ואמרתי שאתן 5 ש"ח בשבוע לכל אחד אבל יש סייגים. למשל אם לא מתנהלים בצורה אחראית בבית, אני שומרת את הכסף אצלי (עזרה מינימלית במטלות הבית או עבודה עצמאית בכל מה שקשור בבית הספר. אני לא מאמינה בלשלם להם כדי לעזור לי במטלות הבית. הם שותפים מלאים למגורים ויש להם חובות) . לגבי הבת זה עובד מצוין. לגבי הבן - הוא כנראה עדיין לא הפנים משמעות של כסף כי בכלל לא רוצה אותו כשאני נותנת וכל פעם טורח להגיד לי שרוצה מתנה (צעצוע) ולא כסף.. היה גם שלב שנתן את הכסף שלו לאחותו למשמר

אז כעקרון אני שומרת אצלי..
אני מסכימה שהם הגיעו לגיל שאוהבים לקנות משהו מכספם . הבת מאוד אוהבת לבזבז מכספה על צעצועים בשקל ולזכותה יאמר שהיא תמיד קונה גם לאחיה או לחברה הטובה (ב 2 ש"ח ) ויודעת גם לחסוך כשרוצה משהו גדול יותר.

 

[אמבי]

איזו חמודה שקונה לאחיה או לחברה!

 

[במזלטוב1]

תודה. חמודים !