דמנציה לאחר ארוע מוחי

אורנה119

New member
דמנציה לאחר ארוע מוחי

שלום לכולם אבי עבר ארוע מוחי לפני כ5 חודשים הוא בן 73 ולפני כשבועיים גמר שיקום ללא הצלחה משותק בכול פלג גופו השמאלי ובעיות בדיבור מאז האירוע הוא מתנהג שונה והיה נראה לא צלול השבוע לקחתי אותו לפסיכו גריאטר שקבע שיש לו דמנציה וסקולרית שהבנתי שזה כמו אלצהיימר אבי נמצא בבית אבות כ7 ימים והוא ממש במצב קשה הוא נהיה אלים ותוקפני לא מצליח לישון כול הזמן רוצה להוריד את הטיטול וכשמצליח משתין על עצמו מקלל כול הזמן לא מזהה אנשים הוא מטופל כ25 יום ברספידולר שלא נראה לי שזה עוזר לו כול הזמן מבקש לחזור הביתה לפני כן הוא ואימי גרו בדירה בקומה ראשונה על עמודים ואי אפשר לחזיר אותו הביתה כי הוא על כסא גלגלים כמו כן אימי לא רוצה אותו בבית כי היא עצמה חולה ולא מסוגלת לטפל בו וגם לא מוכנה להכניס עובד זר שיטפל בו ויגור איתם ועל מטפלת אין בכלל על מה לדבר אימי תחשוב שהוא מתחסק איתה גם היא לא כול כך צלולה אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני מרגישה רגשי אשמה שאבי בבית אבות ולא בבית כמו שהוא מבקש מצד שני כול הרופאים שבדקו וראו אותו אמרו שהוא סיעודי קשה ועם זכרון ירוד מאוד ובעיות קוגנקטיביות שלא מומלץ לטיפול בבית אבל אולי אם אני יחזיר אותו הביתה מצבו ישתפר?? אולי אם יהיה בסביבה מוכרת יהיה יותר רגוע?? מה עושים??
 

zs1957

New member
תגובה לדמנציה לאחר אירוע מוחי

שלום אורנה 119 , ברוכה הבאה לפורום אלצהיימר. לאביך אכן יש דמנציה ווסקולרית, בעיות ההתנהגות שלו מאד מאפיינים את החולים הדמנטיים. שלא יהיו לך יסורי מצפון שהוא בבית אבות, הוא סיעודי קשה ,הרופאים המליצועלטיפול מוסדי. תשאירי אותו שם .הוא יתרגל. כל החולים שמכניסים אותם למוסד בוכים ורוצים לשוב הביתה. עם הזמן הם מתרגלים. אם תחזירי אותו הביתה מצבו לא ישתפר,נהפוך הוא . הוא יהיה אלים יותר ויריב עם אמא שלך, מה גם שהיא חולה, לא צלולה כיצד תוכל לטפל בו. יהי שם מלחמת עולם.את צריכה להעניק לו א הטיפול הטוב, מבלי לפגוע בך ובמשפחתך.האם משהו מטפל באמך?לדעתי יש לדאוג לטיפול באמא,שמצבה לא יתדרדר.כדור טוב שיכול להרגיע את אביך נקרא מירו.כדאי לבקש מהרופא בבית האבות לתת לו את הכדור מירו. זה ירגי אותו. הוא יישן ויהיה שקט שיהיה לך המון כוח לטפל בשני הורייך. האם יש לך איחם שעוזרים לך? כל טוב זהבה שחם/עמותת אלצהיימר
 

אירילה

New member
ברוכה הבאה לפורום אורנה ../images/Emo140.gif

שבת שלום לך אורנה ,אמנם אין לי למזלי נסיון בבתי אבות ,אולם עד כמה שידוע לי והספקתי ללמוד הרבה על מחלת האלצהיימר ,רצוי ואף חייבים במידה ומגיעים לרגע האמת של אישפוז מחוץ לבית ,הרי שבית האבות חייב להיות לתשושי נפש ולא במסגרת הרגילה של בית אבות . הסיבה שלשם נשלחים תשושי נפש היא המקצועיות של הצוות המטפל ,שיקום רגיל אינו מתאים לחולה הסובל מאלצהיימר או מדמנציה וסקולרית ( זה היינו הך), הטיפול הוא שונה מנטלית ופיזית ,לכן אני מייעץ לך לברר טוב את הנושא ,במידה ואכן אביך נמצא במוסד לתשושי נפש הרי עשיתם טוב ,אולם באם לא יש לשקול העברתו למוסד מתאים ולברר בכל מוסד את רמת ההסמכה אשר יש להם. בקישורי הפורום תוכלי למצוא קישור על מוסדות מתאימים ובכלל טוב תעשי כשתקראי את הקישורים בדבר המחלה אשר מאפיינים גם את הסובלים מדמציה וסקולרית. כאן בפורום תוכלי לקבל את מיטב העצות והתמיכה מבני משפחה בעלי נסיון רב בטיפול בבני משפחה חולים ואשר עברו ועדיין עוברים את אשר את לצערי הרב עוברת ,כולנו באותה סירה. שיהיה לכם רק טוב גרשון/מנהל הפורום
 

ronnyw

New member
ועוד כמה מילים לאורנה

אורנה, ליבי ליבי איתך. לא פשוט, לא קל ואין פתרונות מושלמים. אנחנו מנסים תמיד למצוא את הפיתרון הפחות גרוע. במקרה שלך, לפי מה שהבנתי מהכתוב, החזרת אביך הביתה תהיה גרועה הרבה יותר. זה יפגע קשות באימך, ביתר המשפחה, והעיקר - באביך עצמו. יש מצבים שבהם סידור מוסדי הוא הטוב ביותר (או הפחות גרוע), וזה נראה כמו אחד המקרים האלה. אני חושבת שחוות דעת של רופאים או עובדים סוציאלים, שהם מקצועיים, אוביקטיבים, ראו עשרות ומאות מקרים כאלה, ולא נתונים למניפולציות רגשיות, היא זו שצריכה לקבוע. אנחנו, בני המשפחה, רואים את התמונה הצרה שלנו, מתייסרים ברגשות אשמה כאלה ואחרים, ועשויים להחליט לא נכון (קרי, לא לטובת החולה) כדי להרגיש "אנחנו בסדר, אנחנו ילדים טובים, אנחנו משפחה דואגת". אנא, אל תתייסרי, את עושה את הדבר המתבקש והנכון.
 

ענתי44

New member
אורנה יקרה!

בכל פעם שאני לא יכולה להכנס לפורום ליום יומיים אני מתפללת שאמצא אותו כמו שעזבתי ושלא יצטרף חבר חדש למשפוחה. ובכל פעם שאני רואה שכן אני מקווה שיהיה אחרון. אז ברוכה הבאה אלינו. קראתי שוב ושוב את דבריך הכואבים, את תגובת החברים ואת תשובותיך. וכמי שמתעקשת לשמש לאמא שלי עובדת פיליפינית, וכמי שחווה את הקשיים בטיפול בהורה סיעודי אני יכולה לומר לך בלב שלם. את והאחים שלכם עשיתם את הדבר הכי טוב לאבא.חלק מהקושי במחלה הארורה הזו זה להחליט החלטות שהן לטובת יקירנו אך בניגוד לרצונו. אבא שלך לא יכול לדעת מה הכי טוב עבורו, את ואחייך כן. ולמרות כאב הלב שבהשארתו בבית אבות, עשיתם את הדבר הכי טוב.מצבו של אביך קשה מאוד ( אצלינו קודם אמא אובחנה כחולת אלצהיימר ואחרי כמה חודשים חטפה אירוע מוחי שדירדר אותה) אמא שלי יותר רגועה ומשתפת פעולה וזה קשה. בטח אבא שלך שמשתולל. ולכם יש גם את אמא שמצבה לא טוב. את בהחלט יכולה להיות רגועה. אנחנו כאן בשבילך מתי שתרצי.
 
למעלה