black ross
New member
דמעות צורחות
והדמעות שלי כל כך שקטות והן צורחות...... כן שוב אני בוכה בשקט בשקט מבלי לשים לב אפילו איך זה התחיל ... ההרגשה הזו אורבת לי בפינות חשוכות, בדקות דומיה, בשנייה אחת של שקט מוחלט ..... ואני בשלי מתעלמת כליל מעצם היותך לידי, מתעלמת ושלא בכוונה..... ואתה אינך מסוגל להבין שהדמעות הן לא בגללך ..... וזה מעציב אותך והעצב שלך רק מוסיף לדמעות שלי ואני מתוך הדמעות צורחת לך ..... "למה אתה לא שומע כשאני מדברת בלב? " "אני שומע אבל לא מבין...." ואתה נעלב ומתעצב מחוסר היכולת שלך להיות שם בשבילי... אני מושיטה לך יד, האינך רואה? ואתה קם מסרב להפנות מבטך לעברי ולא בגלל שפשעתי לך אלא בגלל שבמחשבתך אתה פשעת לי ..... וכל כך עצוב לי שאינך רואה את היד שמושטת אלייך ... " די תפסיקי כבר הוא סובל בגללך, את לא רואה? " " אני רואה ולא יכולה לעשות דבר בנידון..." הזהרתי אותך מראש ..... אמרתי לך שיהיה לך רע ... אמרתי לך לברוח ואתה בשלך, הושטת לי יד, הוצאת אותי אל מחוץ לדירה ושאלת בקול שקט "מה עושה אותך מאושרת? " עדיין המומה מהשלווה הזו שלך אני שואלת בתגובה "מה עושה אותך מאושר?" אתה מביט כאילו מתעקש לקבל תשובה לפני שתתן את שלך ואני עונה..... "אתה מרגיש? זה מה שעושה אותי מאושרת, הרוח שמלטפת את פני שמנקה אותי מבפנים.... הרוח" אתה אוחז בי ... טובע אל תוך עיני ... רוצה לסקור היטב את התגובה שתהיה לי ואז אתה עונה..... את רוצה לדעת מה גורם לי להיות מאושר? את..... אני מפנה מבט אל האופק לא בטוחה איך להגיב ואתה ממשיך..... "אני לא מצפה ממך שתגידי כלום".... כאילו קראת את מחשבותיי..... והדמעות שלי כל כך שקטות והן צורחות ...אתה שומע ?
והדמעות שלי כל כך שקטות והן צורחות...... כן שוב אני בוכה בשקט בשקט מבלי לשים לב אפילו איך זה התחיל ... ההרגשה הזו אורבת לי בפינות חשוכות, בדקות דומיה, בשנייה אחת של שקט מוחלט ..... ואני בשלי מתעלמת כליל מעצם היותך לידי, מתעלמת ושלא בכוונה..... ואתה אינך מסוגל להבין שהדמעות הן לא בגללך ..... וזה מעציב אותך והעצב שלך רק מוסיף לדמעות שלי ואני מתוך הדמעות צורחת לך ..... "למה אתה לא שומע כשאני מדברת בלב? " "אני שומע אבל לא מבין...." ואתה נעלב ומתעצב מחוסר היכולת שלך להיות שם בשבילי... אני מושיטה לך יד, האינך רואה? ואתה קם מסרב להפנות מבטך לעברי ולא בגלל שפשעתי לך אלא בגלל שבמחשבתך אתה פשעת לי ..... וכל כך עצוב לי שאינך רואה את היד שמושטת אלייך ... " די תפסיקי כבר הוא סובל בגללך, את לא רואה? " " אני רואה ולא יכולה לעשות דבר בנידון..." הזהרתי אותך מראש ..... אמרתי לך שיהיה לך רע ... אמרתי לך לברוח ואתה בשלך, הושטת לי יד, הוצאת אותי אל מחוץ לדירה ושאלת בקול שקט "מה עושה אותך מאושרת? " עדיין המומה מהשלווה הזו שלך אני שואלת בתגובה "מה עושה אותך מאושר?" אתה מביט כאילו מתעקש לקבל תשובה לפני שתתן את שלך ואני עונה..... "אתה מרגיש? זה מה שעושה אותי מאושרת, הרוח שמלטפת את פני שמנקה אותי מבפנים.... הרוח" אתה אוחז בי ... טובע אל תוך עיני ... רוצה לסקור היטב את התגובה שתהיה לי ואז אתה עונה..... את רוצה לדעת מה גורם לי להיות מאושר? את..... אני מפנה מבט אל האופק לא בטוחה איך להגיב ואתה ממשיך..... "אני לא מצפה ממך שתגידי כלום".... כאילו קראת את מחשבותיי..... והדמעות שלי כל כך שקטות והן צורחות ...אתה שומע ?