דניאל סלומון הסיפור המלא

hilape

New member
דניאל סלומון הסיפור המלא

שנה 1973 עיר חיפה בבית קטן וחמים בין צמרות העצים וציוץ ציפורים מולחן במקום שבו הבוקר שם תמיד בלבן לבן = שמיים נקיים מוארים ניגן אדם מנגינה עצובה קולה אינו נשמע צלול אולי מעצם בדידותו של האדם המיתר נותר קרוע וקול כתוב = תויים אבדו את דרכם לשוב ולחבר את סימפוניית החיים הצוהלת שנרדמה בו שמעה שכנה את קולה העצוב של המנגינה והגשם בתוכה אינו נפסק = הדמעות חרטו בה זיכרונות רחוקים שעדיין טמונים ואינם מתגלים אלה היו הסודות של חייה על שפת התהום הפנימית = הגדרה של נפש מיוסרת
 

hilape

New member
בתוך נפשה נשמרו שירים

הגדרה לאישה שהיא גם משוררת אך עצובים היו זיכרונותיה כי ילדיה רחוקים היא הביטה סביב וכל הילדים האחרים שיחקו בחוץ ורק הילדים שלה היו ילדים ששיכים ליקום פרחים שטיפחה אך הם נבלו רק פרח אחד נותר יפה כל כך וצמח לתפארת בתוך הגינה הזו עבר דניאל הקטן קטף את הפרח שתל אותו בערוגת האדמה ואז אמרה האישה דניאל אתה הפרח הכי יפה בתוכם ואתה תשאר כזה ותמשיך לצמוח מה אתם חושבים שאירע מאז נכון דניאל נשאר כזה
 
למעלה