דנים ברגרסיה

[ליפט]

דנים ברגרסיה

מעניין איך מאמנים שונים מגדירים רגרסיה בתהליך. כיצד מטפלים בה. כיצד הייתם מתייחסים לרגרסיה כשמדובר במאומן שסיים תהליך אימון בהצלחה וחוזר להתאמן על אותה סוגיה שוב. ובכלל, אשמח לשיתוף בחוויותכם מסוג זה.

 

[מאמנת דורית]

רגרסיה באימון

שלום לך האם את מכנה רגרסיה כתקיעות באימון?

 

[ליפט]

שלום גם לך

זה חלק מהשאלה. אני באופן אישי רואה רגרסיה כחזרה לאוטומטים לאחר שנעשתה כברת דרך קדימה וצבירת נסיון מוצלח בדרך החדשה. לרגרסיה סיבות רבות ומגוונות שמקורן משתנה. אשמח לחוות דעתך ונסיונך בענין.

 

[מאמנת דורית]

רגרסיה באימון

שלום לך, כפי שאני מבינה מהודעתך בעצם קיימת אצל המתאמן שלך רגרסייה שמחזירה אותו לדפוסי התנהגות קודמים והתוצאה היא תקיעות וחזרה אחורה. אני מציעה לך ראשית לבדוק עם המתאמן האם הוא מצליח לראות את המציאות שהוא יוצר בעצמו,מהם הרווחים שיש לו מההתנהגות שלו,לבדוק את מחויבותו לתהליך ולאתגר אותו למצוא פתרונות חדשים או כאלו שעבדו עבורו בעבר. בהצלחה, דורית מאמנת אישית ומאמנת מנהלים

 

[ליפט]

תודה ../images/Emo39.gif

 

[אבי בכר 2005]

מילים ומושגים

את משתמשת במילה רגרסיה שמתוך דברייך אני מבין שאת מתכוונת לנסיגה התנהגותית, כאילו שהיה משהו יותר טוב והתקלקל או אולי הייתה התקדמות או שיפור ועכשיו חוזרים אחורה לדבר שהיה בעבר והוא פחות טוב. ראשית, המתאמן שלך, כך את מספרת עשה כברת דרך קדימה וצבר נסיון מוצלח, מכאן אין דרך חזרה, את מה שהשיג ועשה לא ניתן לבטל, עצם זה שבתודעתו המקום אליו הגיע אפשרי עבורו יאפשר לו להגיע לשם שנית ביתר קלות מאשר בפעם הראשונה ושם טמון מהות השוני בין המצב הנוכחי למצב קודם, לעולם הוא לא יוכל לחזור (לעשות רגרסיה) למצב הקודם שבו אין לו את חווית ההצלחה. דבר שני, כדאי להסתכל על כל סיטואציה כשלעצמה ולו מכיוון שזו הסיטואציה איתה מתמודדים, אין טעם להשוות למצב שאינו קיים כבר, והלא עצם השימוש במונח רגרסיה עושה השוואה כזו, להשוות בין מצבים שונים של אותו אדם ולתת להם ערך טוב או רע זה כמו להשוות בין אנשים שונים ולתת להם ערך טוב או רע, מעשה זה כשלעצמו אינו טוב או רע כי אם חסר משמעות. דבר שלישי, שכדאי לקחת בחשבון, תהליכים טיבעיים ובהם גם שינויים התנהגותיים, ברוב המקרים, בעוד שלאורך זמן יראו מגמת עליה ( או ירידה) בפרקי זמן קצרים בתוך התהליך הארוך יראו מגמות עליה וירידה חוזרות ונשנות, במילים אחרות סוג של טנגו, שניים קדימה אחד אחורה. העיניין הזה הוא תופעה סטטיסטית מוכרת, כמו כל דבר בעולם גם תהליכים כאלו שואפים לאיזון ולהתייצבות "על הממוצע", החוכמה היא לא לשאוף לקצוות על מנת להשאר בקצוות כי אם מתוך שאיפה לעלות את הממוצע. לסיכום, אני מציע לך ראשית לגשת לאימון של אותו מתאמן באמונה אמיתית שהוא אדם מדהים שעשה כברת דרך יפה והוא נמצא בתהליך נורמאלי לגמרי, תראי לו שמה שהשיג קודם היה רק המתאבן ועכשיו למנה העיקרית, המטרות של האימון הנוכחי לא יהיו לשחזר את המצב ה"מוצלח" הקודם כי אם לעלות עליו בהרבה, אל תיצרי אצלו את ההבנה שהוא נכשל כי אם זה שהוא לקח כמה צעדים אחורה על מנת להאריך את מסלול ההמראה, אם קודם הוא "נסע" עד קצה המסלול עכשיו הוא חזר אחורה על המסלול כי הפעם הוא מתכוון גם להמריא. והכי חשוב, תאמיני בכל זה גם את. בהצלחה

 

[ליפט]

תפקידה של הרגרסיה

ראשית, מאוד נהנית לקרוא את תגובתך אכן מדובר במאומנת שלקחה 100% אחריות על האימון שלה וגם שומרת על הישגיה. היא מאמינה בעצמה וכך גם אני. אהבתי את מטאפורת ההמראה ואשתמש בה. אופן ההסתכלות שהצגת ממוקדת בחוזקות שלה ואין לי ספק שזה מה שחשוב כאן. רוצה להוסיף, באחד המאמרים או הספרים שקראתי התייחסו לרגרסיה כאל מרכיב חיוני בתהליך ויחסו לה תפקיד ממשי בתהליך. הרעיון הוא שהחזרה אחורה נועדה להזכיר לך איפה היית. מעין דה-ז'וו למי שהיית כדי להבחין לך את ההבדל. יתכן שהדה-ז'וו הזה יצר אצלה חרדה ומכאן שחת הטלפון הבהולה לפגישה בהקדם. הפחד לחזור אחורה. יש שלב בתהליך השינוי שבו אתה בעל מסוגלות לביצוע ואינך נדרש למודעות, זה כבר הפך להיות אוטומט חלק ממי שאתה. זהו בעצם השלב הסופי של תהליך השינוי (כשהפכת את ההתנהגות החדשה לחלק מהאוטומט שלך). עכשיו אני נזכרת שלפני זמן מה היא סיפרה בשיחה אקראית שהיא רוצה להתקדם הלאה. אם היא תתייחס לנקודת הנוכחית כנקודת התחלה חדשה, נוספת - שדורשת רמת מודעות חדשה ורמת מסוגלות חדשה (שלב ראשון בדינמיקה של תהליך שינוי). אין בזה כדי לבטל את הישגיה עד כה, ההיפך, בלעדיהם לא היתה מגיעה לנקודת הפתיחה החדשה שתקפיץ אותה עוד שלב. שוב תודה. עזרת לי לסדר את המחשבות, גם אם הן לא פורטו דיין בתגובה זו.

 

[ענתוצאות]

אין הרבה להוסיף

רוצה רק להדגיש את חשיבות הרגרסיה וההתבוננות בה כחלק מתהליך האימון. התקדמות ליניארית בדר"כ דורשת מאמץ מעשי ותודעתי. קורה לא פעם שהמאמץ מסתיים בעייפות סופית ובנסיגה או דעיכה. כדי שזה לא יקרה, הגוף (באימון פיזי) וגם הנפש או הראש (באימונים שלנו) לוקחים מנוחה, מרפים, נסוגים מעט ואז תופסים תאוצה ומאפשרים התקדמות מחודשת כוחות חזרה למקום ההישג או אפילו 2 או 3 צעדים קדימה (בבחינת ריקוד הגוף והמוח של "1 אחורנית - 2 קדימה" ). באימוני ספורט זה מוכר וברור תפקידו של המאמן בשלב כזה הוא לאפשר מנוחה מסויימת אבל להיות שם, בצד או מאחור - כדי לתמוך, לעודד ולשמר קו מינימום. בשלב מסויים יודעים המאמן והמתאמן שהגיע הזמן לקום, למתוח שוב שרירים ולצאת לאימון בכוחות מחודשים (לפעמים בקצב איטי יותר ולפעמים - בקצב מואץ. תלוי במוסיקה של המתאמן..) אני מלמדת את המתאמנים שלי להוקיר את הרגרסיה, לא להיבהל ממנה, להבין שהיא זמנית ונחוצה לאפשר לעצמם לנוח מעט ואז להיאחז בידיות שיצרנו במהלך האימון ולהמשיך הלאה. היה לי מתאמן שהגיע להישגים נפלאים ואז נסוג באותו זמן, שמע ממני את המלים המעודדות וקיבל את החירות לנוח זמן מה מאוחר יותר - לאחר התקדמות נוספת, שוב התעייף אבל הפעם - ידע להתמודד עם הנסיגה בעצמו, באמצעות הידיות ששמע ממני בפעם הראשונה. בשלב מסויים אמר: "לנסיגה הראשונה היה תפקיד: ללמד אותי את הכלים להתמודדות עם הנסיגה השניה.... לנסיגה השניה היה תפקיד אחר: להראות לי שאני יכול לבד... וכששאלתי - מה יהיה תפקיד הנסיגה השלישית? ענה - למנוע ממני את חטא הגאווה.... " בהצלחה ענת

 

[ליפט]

מקסים../images/Emo42.gif

אכן, מכירה לרגרסיה גם את התפקיד הזה. יש מי שמאוד פוחדים מה"מנוחה" הזאת. אהבתי מאוד את הלמידה של המאומן שלך. מקסים. ותודה

 

[אבי בכר 2005]

בשימחה רבה

ואולי עוד דבר אחד, חשוב לשים לב כאשר משתמשים במושגים כגון רגרסיה הבאים לתאר מצבים לא לפול לפח השיפוטים, שכן מושג הוא סוג של שיפוט, ברגע שהחלטנו שמצב מסויים הוא רגרסיה (לצורך הדוגמא) אנו נוטים לזנוח את ההתבוננות במציאות העומדת מולנו כפי שהיא ומעתה נתייחס, נגיב ונפעל כלפיה כפי שכתוב "במדריך למשתמש" של הרגרסיה ולא כפי שהיא מופיעה מולנו. הלקוחות שלנו כמו כל בני האדם מגיעים לאימון עם השיפוטים שלהם על עולמם ומשם הרי מגיעים כל האי אפשר, הלא יכול והמסוכן,התפקיד שלנו בין השאר הוא למקד אותם בעובדות העומדות מולם, כמובן לא לאמץ את השיפוטים שלהם וודאי לא להוסיף להם את השיפוטים שלנו. בעיני השפה באימון ובכלל כדאי שתהיה פשוטה ברורה ועובדתית ככל הניתן, ולהמעיט בשימוש במונחים "מקצועיים", אפילו בשיחה בין אנשי מקצוע, כמו שאנו יודעים הכל עיניין של הרגל, וגם שיחות אלו הופכות להרגל עבורינו ומרוב הרגל לשימוש במושג אנו חדלים להביט במציאות. הנה ציטוט של רוברט הינלין (סופר מדע בדיוני) שאני מאוד אוהב שמתאר את העיניין יפה. "מה הן העובדות? שוב ושוב ושוב - מה הן העובדות? התרחק ממשאלות הלב, התעלם מ"הארה אלוהית", שכח ש"הכוכבים יגידו", הימנע מדעה, אל תשים לב למה שחושבים השכנים, אל תתחשב ב"גזר הדין של ההיסטוריה" שלא ניתן לנחש אותו - מה הן העובדות, ועד איזו ספרה אחרי הנקודה? אתה מנווט תמיד אל עתיד לא ידוע; העובדות הן הרמז היחיד שלך. תשיג את העובדות!"

 

[ליפט]

אהבתי וקניתי

אתה כ"כ צודק. כמה קל היה לי לתחום את המצב למילה אחת שמעוררת כל-כך הרבה קונוטציות, ואז מצאתי עצמי במקום של לשנות עבור עצמי ועבור המאומנת שלי את הפרשנות לכך, כהכנה למפגש.

 

[Rוני]

לפני שעניתי קראתי את כל התשובות

המדהימות והמעמיקות ואין לי הרבה מה להוסיף, אבל אולי כמה נקודות (זוכרת שלפני שבוע שאלתי משהו דומה על מצב אחר ואנחנו עדיין בתהליך החזרה למסלול) אנשים רגילים כל חייהם לעשות דברים בצורה מסויימת, כשהם הם באים אלינו יש להם X שנות נסיון חיים ואולי 10-20 מפגשים איתנו. גם כשנדמה לנו שהצלחנו לטעת צורת חשיבה מסויימת ותהליכי עבודה מסויימים, עדיין הדברים צריכים להיות מעובדים על ידי האמונות, התרבות והחינוך של המאומן, שמטבע הדברים יהיו שונים מאלו שלנו, אלא אם אנחנו תאומים זהים שכל זמננו עובר ביחד . כלומר: הם משתנים מעט בין פגישת האימון לבין תהליך ההטמעה שהמאומן עובר, ובמפגש הבא בינינו אנחנו חושבים על דבר אחד אבל לא בטוחים מה בדיוק ולאיזו רמה הגיעה הטמעת ההתנהגות/חשיבה. תהליך הנסיגה הוא צעד אחורה כדי לקחת שני צעדים קדימה. אני תמיד מביטה על הדברים כעל קו בתהליך נסיקה, שמה את המטרה איפה שהוא הרבה למעלה, אבל שמה מטרות ביניים לאורך הקו. צעד אחורה עושה שני דברים: 1. מחזיר את המאומן לאזורי הנוחות שלו על מנת לנוח, להרפות 2. מאפשר זוית ראייה רחבה יותר על מנת לראות איך להמשיך את הדרך. מזכיר לי ספר מצוייר שראיתי לפני שנתיים, צריכה לחפש את שמו ולהביא את הספור, אנסה לעשות זאת השבוע. מוסר ההשכל שלו היה: כאשר יש מחסום או מחיצה לפנינו והיא נראית גבוהה מאיתנו, הליכה אחורה תאפשר לנו לראות את הגודל של המחסום בהשוואה לסביבה ותאפשר לנו למצוא דרך לעקוף אותו. ועוד דבר אחד, אולי זה הזמן לעשות (לפחות) שני דברים: 1. להצביע על הדרך שנעשתה עד עכשיו כהצלחה שאי אפשר לבטלה ולתת את המשקל היחסי של ההליכה אחורה, ובשום פנים לא לראות בה כשלון אלא חלק מההתקדמות. 2. לעבוד לפי המודל של אפקט פיגמליון (אם נחוץ הסבר אשמח להרחיב) - במשך כל שנות עבודתי לא נתקלתי במקרה שהוא לא עבד. אני שמחה ומודה על שאלתך. הרי גם אני מתלבטת בחשיבה הזו לגבי אחד המאומנים שלי, כתיבה על זה מסדרת גם לי את המחשבות. ובתור "כמה נקודות" כתבתי די הרבה

 

[ליפט]

הי רוני

ראשית, תודה על השיתוף שמרחיב ומחזק שנית, תזכירי לי בבקשה מהו אפקט פיגמליון - מוכר לי לאללה.

 

[Rוני]

אפקט פיגמליון - הנעה דרך הבעת

אמון ותמיכה אתן דוגמא פשטנית ממשהו אחר - תעבירי את זה למערכת שלך, כדי שיהיה תפור על המקרה הספציפי: נאמר שבא מישהו חדש לעבודה. לא הצליח במקום אחר או כן הצליח במקום הקודם בכלל לא משנה (רק יותר מאתגר אם נכלש במקום אחר). את אומרת לו שאת מאמינה ביכולות שלו ובידע שלו ואת תתני לו תמיכה היכן שיצטרך. את מגדירה איתו את התפקיד ואת משימות ואומרת שיש לו את הליווי שלך. העובד מתחיל לעבוד - טועה. את אומרת: לא נורא, בוא ונראה איך לא לחזור על הטעות הזו. מה אתה צריך כדי למלא את המשימה? האם אתה יכול להשיג בעצמך או צריך את עזרתי? עושה מה שצריך כדי שהוא יוכל למלא את המשימה (במקרה הזה - נתינת כלים או אמצעים להצלחת המשימה). תוך כדי שיחה מעודדת ומדברת על ההישג עד עכשיו ומדגישה את הצדדים החיוביים. עוקבת אחר התוצאות החיוביות ומתגמלת מילולית על ההישגים. מה קורה? אדם שאוהב את ההצלחה ורוצה להראות התקדמות, יעשה את כל המאמץ כדי להצליח וכשירגיש חולשה יבוא להתייעץ/לבקש עזרה על מנת לא ליפול וגם כדי לא "לאכזב" אותך. בדרך זו מגדילים את המטרות ואת גובהן והאדם ינסה להגיע אליהן. הוא מונע בכוח האמונה והתמיכה שלך ובכוח הרצון והשמחה שלו על הצלחות. לעומת זאת אם נאמר למישהו: לא מאמינה שתצליח לעשות את זה, גדול עליך, שמעתי עליך דברים לא טובים וזה צ'אנס אחרון וכו' (לא חסרים משפטי הלקאה) הוא בדרך הבטוחה לכישלון. המודל הזה נקרא על שם הסיפור פיגמליון, בו פסל הפך לאישה אמיתית בזכות אהבת האמן-המגלף אליה (נו, טוב, הייתה שם התערבות של אלים, אבל אנחנו לא יכולים לייחס לעצמנו כאלו תכונות

) אם מה שכתבתי פשטני מדי אוכל לחשוב איתך ביחד על יישום ספציפי. אם תרצי אתן לך את הטלפון שלי במסר. אשמח אם תספרי לאחר מעשה מה עשית ומה היתה התוצאה.