יושב לי ליד המחשב ומזיל דמעות של אושר ...
אני חולה על דני קיי ..
לבוס שלי יצא לפגוש אותו בארה"ב בסוף השישים כשהוא היה שם בהשתלמות כאיש קבע בבסיס לא רחוק מלאס ווגאס
דני קיי היה תורם נלהב לארץ ישראל ותרם למען ילדים נפגעי שיתוק ילדים, שהייתי אחת מהם. המפגש היה בחצר הטכניון משהו בשנות 1956 הייתי ילדה בת 7 בין עוד ילדים. אני בטוחה שדני קיי לא שכח כל חייו שנפגש איתי.....