דעה גברית בבקשה../images/Emo9.gif
אני רוצה להציג סיפור למין הגברי, ולקבל דעה גברית לחילוטין. הכרתי מישהו במסגרת העבודה ומהרגע הראשון היה ביננו חיבור. ידעתי שהוא בדיוק יצא מקשר (מעל שנתיים), אבל הוא טרח לציין שהוא כבר לא אוהב את חברה שלו. יצא במקרה שגם אני יצאתי מקשר (קצר, אבל מששמעותי) ככה שהפכנו לחברים ממש אבל ממש טובים והרוב היה ביוזמתו. הוא לא הפסיק להגיד לי כמה כיף לו להיות איתי, ושיש לי קסם אישי, ושאני מדהימה וכו' וכו'. כמובן שהמשיכה המינית ניצחה ואחרי חודש וחצי אינטנסיבים של קשר אפלטוני לחלוטין אבל מאוד מיוחד, היינו ביחד (בהתחלה ביוזמתי). שבוע לאחר מכן הוא חזר לחברה שלו. הפסקנו להיות ידידים ולדבר בכלל. הכעיס אותי העניין שכל החברות שלנו התבטלה, כאילו כל הקרבה והידידות התאדו מהרגע שהוא חזר לחברה שלו. כאילו לא היה לזה ערך. למרות שהוא טען כל הזמן שיש ביננו משהו מאוד אמיתי ומיוחד ושזה לא קשור למשיכה. אני יודעת מה זה בנים שאומרים הכל רק כדי לזיין, גם אני כזו לפעמים,זה לא היה המקרה. מה אתם אומרים? למה הוא היה צריך להפסיק לדבר איתי לחלוטין הרי זה היה ברור שהנוכחות שלי עשתה לא טוב ולא רק במישור הרומנטי.
אני רוצה להציג סיפור למין הגברי, ולקבל דעה גברית לחילוטין. הכרתי מישהו במסגרת העבודה ומהרגע הראשון היה ביננו חיבור. ידעתי שהוא בדיוק יצא מקשר (מעל שנתיים), אבל הוא טרח לציין שהוא כבר לא אוהב את חברה שלו. יצא במקרה שגם אני יצאתי מקשר (קצר, אבל מששמעותי) ככה שהפכנו לחברים ממש אבל ממש טובים והרוב היה ביוזמתו. הוא לא הפסיק להגיד לי כמה כיף לו להיות איתי, ושיש לי קסם אישי, ושאני מדהימה וכו' וכו'. כמובן שהמשיכה המינית ניצחה ואחרי חודש וחצי אינטנסיבים של קשר אפלטוני לחלוטין אבל מאוד מיוחד, היינו ביחד (בהתחלה ביוזמתי). שבוע לאחר מכן הוא חזר לחברה שלו. הפסקנו להיות ידידים ולדבר בכלל. הכעיס אותי העניין שכל החברות שלנו התבטלה, כאילו כל הקרבה והידידות התאדו מהרגע שהוא חזר לחברה שלו. כאילו לא היה לזה ערך. למרות שהוא טען כל הזמן שיש ביננו משהו מאוד אמיתי ומיוחד ושזה לא קשור למשיכה. אני יודעת מה זה בנים שאומרים הכל רק כדי לזיין, גם אני כזו לפעמים,זה לא היה המקרה. מה אתם אומרים? למה הוא היה צריך להפסיק לדבר איתי לחלוטין הרי זה היה ברור שהנוכחות שלי עשתה לא טוב ולא רק במישור הרומנטי.