דעה לא פופולרית לגבי נושא טעון במיוחד
אני פשוט חייבת לפרוק...משהו שמציק לי.
פסיכומטרי הוא מבחן שנועד "לסנן" אנשים. הוא מראה מי יותר טוב ממי (הרי, הציון הוא יחסי) וככה אתה מתקבל או לא מתקבל למוסד הלימודים.
הוא לא בהכרח בודק חוכמה או איי-קיו, אלא יכולות כמו עמידה בלחץ של זמן, יכולת התנסחות טובה ויכולת קריאה והבנה של טקסטים מסובכים.
אז מישהו יכול להסביר לי למה לא כולם נבחנים בתנאים שווים? אני לא מדברת על "הוא קיבל כיסא ושולחן גדול ואני קיבלתי כיסא סטודנט" או על "למי היא נבחנת ברוסית ואני בעברית"..אלא על כאלה עם לקויות למידה שיש להם הקלות.
למה אותו אדם מקבל יותר זמן ממה שאני מקבלת?
אז ברור שכולם יקפצו ויגידו "אבל הרבה יותר קשה לו ממך!"....בדיוק.
יותר קשה לו ממני, אבל הוא קיבל תוספת זמן ועכשיו (לא בהכרח, אלא לצורך השוואה-) יש לנו ציונים שווים.
אז מה קרה פה בעצם? בא מישהו, שהוא פחות טוב בהפגנת היכולות שלו ממני (אני מדברת על היכולות שנבדקות במבחן), ובכל זאת קיבלנו ציונים שווים.
אז...מבחינת מוסדות הלימוד אנחנו שווים עכשיו? איך זה הגיוני?
כן, אני יודעת שגם באוניברסיטאות ובמכללות יש תוספות זמן והקלות...וזה גם נראה לי אבסורדי כשלעצמו.
הוא יקבל הקלות וכך שנינו נשקיע מאמץ שווה ונסיים עם אותה דיפלומה ביד.
כל זה למרות - שהוא הרבה פחות טוב בהפגת היכולות שלו מאשר אני.
גרירת ההקלות האלה נראית לי מיותרת. הרי, בסופו של דבר, אני והאדם עם הלקויות נצא לשוק העבודה.
נגיד, שנינו עובדים באיזשהו משרד וחייבים לתת תפוקת עבודה מסוימת.
כשיופעל עליו לחץ, מה הוא יגיד? "רגע! יש לי לקויות למידה! תנו לי עוד כמה שעות/ימים/חודשים"...נשמע לכם הגיוני? לי לא.
עוד דוגמא -
נגיד שנינו, במסגרת העבודה, חייבים לקרוא כמות גדולה של מלל (מסמכים, מיילים וכו')...מה הוא יגיד? "אה סליחה, יש לי לקויות למידה, אני צריך הקראה" או "אני לא יכול לקרוא את זה, יש לי הפרעות קשב וריכוז" או "תנו לי עוד כמה ימים לקרוא את זה"...וואלה, יצחקו לו בפנים..אין דבר כזה!
מה שאני מנסה להגיד -
למה לא מתחילים את הסינון הזה מראש? לא בבחינת "שכל לקויי הלמידה לא יייתקדמו במעגל העבודה ויעבדו בעבודות שלא דורשות תואר ובשכר מינימום" אלא שאם יש להם יכולות, שיוכיחו אותן בדיוק כמו שאני מוכיחה!
"אבל קשה לו"? אוקיי..אז במבחן קשה---> בעבודה לא יהיה קשה? בטח שיהיה קשה.
יש כאלה שאמרו לי "אבל בעבודה אתה לא נמצא במצב של לחץ ויש לך הרבה יותר זמן לעבוד על דברים"...
ממש לא נכון. יש הרבה מאוד מקומות עבודה שדורשים ריכוז עמוק, התמודדות עם לחץ ועומס, דורשים לקרוא מלל ודורשים לכתוב בצורה רהוטה (וכמובן לעיתים משלבים את כל הקשיים האלו ביחד).
היו גם כאלה שאמרו לי "לקויי למידה מראש לא ילכו למקומות עבודה כאלה"..
באמת? מי אמר? מי מבטיח? אם הם עושים פסיכומטרי ורוצים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה, הם כנראה שואפים להגיע לעבודות שדורשות ממך להשקיע הרבה. מקומות שכן תצטרך לעבוד ולחשוב מהר והרבה ולא יהיו לך שום הקלות.
אני כן חושבת שלהקלות יש יתרונות.
לדעתי הן חשובות (ואפילו הכרחיות) לאורך בין הספר, כשהתלמיד רוכש את הידע הבסיסי שלו ואת הכלים להצליח.
אבל כשהוא צריך להוכיח את ההצלחה שלו? פה זה כבר סיפור אחר, במיוחד במקומות שזה בא על חשבון הצלחה של אחרים.
רק עוד דבר קטן -
החבר הכי טוב שלי ואח שלי הם שני מקרים, לדעתי בין החמורים ביותר, של לקויות למידה. יש להם גם דיסלקציה וגם הפרעות קשב וריכוז. שניהם עברו ריטלין וקונצרטה (בלי להיכנס לדיון הטעון על ההשפעה שלהם) והיו להם תוספות זמן, הקראות ומה לא. שניהם סיימו תיכון עם תעודת בגרות וסביר להניח שללא ההקלות הם לא היו מסיימים עם תעודת בגרות, אפילו לא קרובים לזה.
החבר הכי טוב שלי עושה פסיכומטרי. וגם אני עושה. במקרה יצא במקביל (לא באותו מכון). אני רואה כמה הקלות הוא קיבל ואני לא יודעת אם בא לי לצחוק או לבכות. יש הרבה דברים שהוא פשוט יכול לוותר עליהם בלמידה כמו עמידה בזמנים (כי יש תוספת זמן) ושיפור הקריאה (כי יש הקראה)...ואלו שני הדברים העיקריים הנדרשים להצלחה במבחן. אני מרגישה שזה פשוט לא פייר.
מעניין אותי לדעת מה אתם חושבים. סליחה אם פגעתי במישהו.
אני פשוט חייבת לפרוק...משהו שמציק לי.
פסיכומטרי הוא מבחן שנועד "לסנן" אנשים. הוא מראה מי יותר טוב ממי (הרי, הציון הוא יחסי) וככה אתה מתקבל או לא מתקבל למוסד הלימודים.
הוא לא בהכרח בודק חוכמה או איי-קיו, אלא יכולות כמו עמידה בלחץ של זמן, יכולת התנסחות טובה ויכולת קריאה והבנה של טקסטים מסובכים.
אז מישהו יכול להסביר לי למה לא כולם נבחנים בתנאים שווים? אני לא מדברת על "הוא קיבל כיסא ושולחן גדול ואני קיבלתי כיסא סטודנט" או על "למי היא נבחנת ברוסית ואני בעברית"..אלא על כאלה עם לקויות למידה שיש להם הקלות.
למה אותו אדם מקבל יותר זמן ממה שאני מקבלת?
אז ברור שכולם יקפצו ויגידו "אבל הרבה יותר קשה לו ממך!"....בדיוק.
יותר קשה לו ממני, אבל הוא קיבל תוספת זמן ועכשיו (לא בהכרח, אלא לצורך השוואה-) יש לנו ציונים שווים.
אז מה קרה פה בעצם? בא מישהו, שהוא פחות טוב בהפגנת היכולות שלו ממני (אני מדברת על היכולות שנבדקות במבחן), ובכל זאת קיבלנו ציונים שווים.
אז...מבחינת מוסדות הלימוד אנחנו שווים עכשיו? איך זה הגיוני?
כן, אני יודעת שגם באוניברסיטאות ובמכללות יש תוספות זמן והקלות...וזה גם נראה לי אבסורדי כשלעצמו.
הוא יקבל הקלות וכך שנינו נשקיע מאמץ שווה ונסיים עם אותה דיפלומה ביד.
כל זה למרות - שהוא הרבה פחות טוב בהפגת היכולות שלו מאשר אני.
גרירת ההקלות האלה נראית לי מיותרת. הרי, בסופו של דבר, אני והאדם עם הלקויות נצא לשוק העבודה.
נגיד, שנינו עובדים באיזשהו משרד וחייבים לתת תפוקת עבודה מסוימת.
כשיופעל עליו לחץ, מה הוא יגיד? "רגע! יש לי לקויות למידה! תנו לי עוד כמה שעות/ימים/חודשים"...נשמע לכם הגיוני? לי לא.
עוד דוגמא -
נגיד שנינו, במסגרת העבודה, חייבים לקרוא כמות גדולה של מלל (מסמכים, מיילים וכו')...מה הוא יגיד? "אה סליחה, יש לי לקויות למידה, אני צריך הקראה" או "אני לא יכול לקרוא את זה, יש לי הפרעות קשב וריכוז" או "תנו לי עוד כמה ימים לקרוא את זה"...וואלה, יצחקו לו בפנים..אין דבר כזה!
מה שאני מנסה להגיד -
למה לא מתחילים את הסינון הזה מראש? לא בבחינת "שכל לקויי הלמידה לא יייתקדמו במעגל העבודה ויעבדו בעבודות שלא דורשות תואר ובשכר מינימום" אלא שאם יש להם יכולות, שיוכיחו אותן בדיוק כמו שאני מוכיחה!
"אבל קשה לו"? אוקיי..אז במבחן קשה---> בעבודה לא יהיה קשה? בטח שיהיה קשה.
יש כאלה שאמרו לי "אבל בעבודה אתה לא נמצא במצב של לחץ ויש לך הרבה יותר זמן לעבוד על דברים"...
ממש לא נכון. יש הרבה מאוד מקומות עבודה שדורשים ריכוז עמוק, התמודדות עם לחץ ועומס, דורשים לקרוא מלל ודורשים לכתוב בצורה רהוטה (וכמובן לעיתים משלבים את כל הקשיים האלו ביחד).
היו גם כאלה שאמרו לי "לקויי למידה מראש לא ילכו למקומות עבודה כאלה"..
באמת? מי אמר? מי מבטיח? אם הם עושים פסיכומטרי ורוצים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה, הם כנראה שואפים להגיע לעבודות שדורשות ממך להשקיע הרבה. מקומות שכן תצטרך לעבוד ולחשוב מהר והרבה ולא יהיו לך שום הקלות.
אני כן חושבת שלהקלות יש יתרונות.
לדעתי הן חשובות (ואפילו הכרחיות) לאורך בין הספר, כשהתלמיד רוכש את הידע הבסיסי שלו ואת הכלים להצליח.
אבל כשהוא צריך להוכיח את ההצלחה שלו? פה זה כבר סיפור אחר, במיוחד במקומות שזה בא על חשבון הצלחה של אחרים.
רק עוד דבר קטן -
החבר הכי טוב שלי ואח שלי הם שני מקרים, לדעתי בין החמורים ביותר, של לקויות למידה. יש להם גם דיסלקציה וגם הפרעות קשב וריכוז. שניהם עברו ריטלין וקונצרטה (בלי להיכנס לדיון הטעון על ההשפעה שלהם) והיו להם תוספות זמן, הקראות ומה לא. שניהם סיימו תיכון עם תעודת בגרות וסביר להניח שללא ההקלות הם לא היו מסיימים עם תעודת בגרות, אפילו לא קרובים לזה.
החבר הכי טוב שלי עושה פסיכומטרי. וגם אני עושה. במקרה יצא במקביל (לא באותו מכון). אני רואה כמה הקלות הוא קיבל ואני לא יודעת אם בא לי לצחוק או לבכות. יש הרבה דברים שהוא פשוט יכול לוותר עליהם בלמידה כמו עמידה בזמנים (כי יש תוספת זמן) ושיפור הקריאה (כי יש הקראה)...ואלו שני הדברים העיקריים הנדרשים להצלחה במבחן. אני מרגישה שזה פשוט לא פייר.
מעניין אותי לדעת מה אתם חושבים. סליחה אם פגעתי במישהו.
