דער וואַרשעווער געטאָ אויפֿשטאַנד
כ´האָב געקויפֿט דאָס בוך "סחור סחור" [1] וואָס איז ממש איצט איבערגעזעצט אויף העברעיִש. דאָס בוך פֿאַרנעמט אין זיך אינטערוויוען [2] מיט צען ייִדישע סאָלדאַטן (אַזוי איז מען מקפּיד זיי צו רופֿן אין בוך) אין דער וואַרשעווער געטאָ, די וואָס מע רופֿט אויף העברעיִש "לוחמי גטו ורשה". דאָס בוך מאַכט אויף מיר זייער אַ שטאַרקן רושם. די אינטרוויוען זענען זייער אינטימע און אינטעליגענטע אָן קיטש און איבערפּרטידיק [3]. די הערות גיבן אַ פֿולן בילד פֿון דאָס וואָס גייט פֿאָר אין וואַרשע אין יענע יאָרן און מיט די ייִדן בכלל. איך וויל ציטירן [4] פֿון מאַרק אַדלמאַן (פֿון די הויפּטפֿירער פֿונעם אויפֿשטאַנד אין דער וואַרשעווער געטאָ): (וועגן קאָרטשאַקן): "אני מכיר עשרים בחורות, צעירות, בריאות, יפייפיות, שעשו אותו דבר, והרבה יותר יפה מקורצ´אק. אבל לו היה שם, הוא כתב ספרים, וכן הלאה"; (פֿאַר דער פֿראַגע פֿאַר וואָס האָט דער אויפֿשטאַנד נישט אויסגעבראָכן פֿריִער): אל תגיד שהוא פרץ מאוחר! ומדוע באושוויץ לא פרץ מרד?! שם היכו ועינו אותם יותר. הוא לא פרץ כי לא היתה אפשרות. מדוע אין לך טענות לאושוויץ, למאוטהאוזן?! אני סבור שמוקדם יותר המרד היה בלתי אפשרי. שים לב לזה שעוד כמה חודשים לפני פרוץ המרד אמרו לנו שיבואו קרונות עם נשק – ולא באו… אל תהיו ילדים. אל תגידו דברים כאלה! ב-1942, באיזשהו מפגש של יהודים, טענו אלה, המאמינים, שלא צריך לירות, כי אלוהים רוצה ככה. כל דבר בזמנו…. זה היה עדיין מוקדם מדי, כי החזית היתה מצד אחד במרחק של 500 קילומטרים ומן הצד השני במרחק של 2000. לויפֿט קויפֿן דאָס בוך! ------------------------ [1] אַנקאַ גרופּינסקאַ, סחור סחור, שיחות עם לוחמים מגטו ורשה (איבערגעזעצט: יונת ואלכסנדר סנד), הוצאת הקיבוץ המאוחד 2002. [2] ראיונות. [3] יותר מדי פרטים. [4] לצטט. [מה אתם אומרים על שיטת הערות השוליים הזאת? נראה לי מועיל בטקסטים שיש בהם מילים קשות ביידיש]
כ´האָב געקויפֿט דאָס בוך "סחור סחור" [1] וואָס איז ממש איצט איבערגעזעצט אויף העברעיִש. דאָס בוך פֿאַרנעמט אין זיך אינטערוויוען [2] מיט צען ייִדישע סאָלדאַטן (אַזוי איז מען מקפּיד זיי צו רופֿן אין בוך) אין דער וואַרשעווער געטאָ, די וואָס מע רופֿט אויף העברעיִש "לוחמי גטו ורשה". דאָס בוך מאַכט אויף מיר זייער אַ שטאַרקן רושם. די אינטרוויוען זענען זייער אינטימע און אינטעליגענטע אָן קיטש און איבערפּרטידיק [3]. די הערות גיבן אַ פֿולן בילד פֿון דאָס וואָס גייט פֿאָר אין וואַרשע אין יענע יאָרן און מיט די ייִדן בכלל. איך וויל ציטירן [4] פֿון מאַרק אַדלמאַן (פֿון די הויפּטפֿירער פֿונעם אויפֿשטאַנד אין דער וואַרשעווער געטאָ): (וועגן קאָרטשאַקן): "אני מכיר עשרים בחורות, צעירות, בריאות, יפייפיות, שעשו אותו דבר, והרבה יותר יפה מקורצ´אק. אבל לו היה שם, הוא כתב ספרים, וכן הלאה"; (פֿאַר דער פֿראַגע פֿאַר וואָס האָט דער אויפֿשטאַנד נישט אויסגעבראָכן פֿריִער): אל תגיד שהוא פרץ מאוחר! ומדוע באושוויץ לא פרץ מרד?! שם היכו ועינו אותם יותר. הוא לא פרץ כי לא היתה אפשרות. מדוע אין לך טענות לאושוויץ, למאוטהאוזן?! אני סבור שמוקדם יותר המרד היה בלתי אפשרי. שים לב לזה שעוד כמה חודשים לפני פרוץ המרד אמרו לנו שיבואו קרונות עם נשק – ולא באו… אל תהיו ילדים. אל תגידו דברים כאלה! ב-1942, באיזשהו מפגש של יהודים, טענו אלה, המאמינים, שלא צריך לירות, כי אלוהים רוצה ככה. כל דבר בזמנו…. זה היה עדיין מוקדם מדי, כי החזית היתה מצד אחד במרחק של 500 קילומטרים ומן הצד השני במרחק של 2000. לויפֿט קויפֿן דאָס בוך! ------------------------ [1] אַנקאַ גרופּינסקאַ, סחור סחור, שיחות עם לוחמים מגטו ורשה (איבערגעזעצט: יונת ואלכסנדר סנד), הוצאת הקיבוץ המאוחד 2002. [2] ראיונות. [3] יותר מדי פרטים. [4] לצטט. [מה אתם אומרים על שיטת הערות השוליים הזאת? נראה לי מועיל בטקסטים שיש בהם מילים קשות ביידיש]