דעתכם בבקשה

פריאל12

New member
דעתכם בבקשה


'נויה' היא נערה מתבגרת ולומדת בכיתה ח'.היא ילדה חכמה מאוד והשגיה הלימודיים מצוינים.
יש לה חברות והיא משוחחת איתן בפייסבוק מעבר לשעות הלימודים.
היא גם ילדה מופנמת ולמרות שהיא ואחותה הגדולה ממנה בשלש שנים חברות מאוד טובות, הרי שגם את אחותה היא ממעטת לשתף.
לפני כשלשה חודשים (ביחס לזמן שזה קרה), העירה אמה של נויה את בנותיה לביה"ס, כמדי יום, אך נויה סירבה ללכת.
לא הועילו ההפצרות, לא הועילו האיומים והסנקציות (כמו איסור על צפיה בטלויזיה ושימוש במחשב) ולא הועילו השיחות (עם האם, האב והאחות) - נויה בשלה.
בשיחות נעשו ניסיונות לברר האם נפגעה נויה מחברים/ות או מצוות ביה"ס, אך הילדה הסתגרה ולא שיתפה פעולה - רק אמרה שלא קרה דבר והמשיכה לא ללכת לביה"ס.
לסיפור הוכנסו גורמים נוספים: מחנכת הכיתה, יועצת, מנהלת ביה"ס, קצינת ביקור סדיר ופסיכולוגית.
להורים אפילו נמסר, שאם לא יגרמו לילדה להגיע לביה"ס, זה יכול להוביל למאסרם - גם איום זה, שהועבר לנויה, לא עזר.

ילדה בת 14 לא הלכה לביה"ס שלשה חדשים, ואיש לא הצליח להגיע אליה.
האם לדעתכם היה דבר נוסף לעשות כדי להגיע אליה?
איך לדעתכם זה הגיע למצב הזה? - מעשה נורא שקרה/הורים מגנים יתר על המידה.... ?
 
הילדה בטוח

חוותה איזו טראומה.הבית ספר לא יכול להיות ראש בקיר ואטום.יש פה לפי דעתי טיפול אינטנסיבי לגרום לילדה להיפתח.משהו קרה שם.בטוח.
 

פריאל12

New member
זו היתה המחשבה הראשונה

במיוחד לאחר שהילדה הסתגרה בחדרה במשך שעות רבות של היממה.
היועצת, במקרה הזה, לא תרמה לעניין בכך שאיימה על ההורים.
הילדה סירבה ללכת לפסיכולוגית, וההורים פנו למגשרת - אך גם זה לא הועיל.

הילדה חזרה לבית-הספר, איש לא יודע מה ומי השפיע עליה לעשות זאת.
עד היום איש לא יודע מה בדיוק היה שם.
 

פריאל12

New member
טוב, שניה....תיכף יוצאו מכשירי החקירה

מתקופת האינקויזיציה והילדה תחקר לאלתר!
 
נראה לי שנעשה מה שהיה יכול להיעשות

והחשוב הוא שהיא חזרה לבית הספר. לא נראה לי שצריך להמשיך לבדוק את זה בשלב הזה, אם בכלל. בעיקרון היה אפשרי גם לבדוק מה קרה דרך אחת החברות, אני מניחה...
לא בטוח שהיא נפגעה דווקא ממישהו, אולי היא התאכזבה מעצמה בעקבות ציון או משהו כזה...
אני חושבת שכשדבר כזה קורה צריך לפעמים קצת להניח ולא ללחוץ,
אני באופן אישי בתקופת התיכון לא הלכתי חודש וחצי לביה"ס פשוט כי שנאתי ללמוד, חצי מהזמן בהיתי בשיעור. דווקא בכלל לא היה קשר לרמה החברתית. אמא שלי נאבקה בי מדי בוקר לקום, ובסוף הניחה לי (אולי מתוך ייאוש...
). וזה מן הסתם חיבל לי בציונים,
ואח"כ כשהתקרבו הבגרויות כבר לקחתי את עצמי מיוזמתי בידיים ותכננתי לי את הלמידה והשתלטתי פחות או יותר על העניינים.
 
עוד משהו להוסיף

יכול מאוד להיות שההורים דוחפים יותר מדי למצוינות, ופאשלה אחת ככה , אפילו בציון אחד, עלולה ליצור התמרדות כוללת ("הכל או כלום")
 
השאלה

איך ההתנהגות של הילדה.עקשנית אבל מדברת או פשוט סגורה בפני כולם לגמרי.
 

פריאל12

New member
אוהבת תה, ראי, על פניו הסתיים הסיפור

הרי הילדה חזרה ללימודים וזה לא חזר על עצמו.
חלק התצרף (=פאזל) החסר הוא מה גרם לכל זה, אבל אולי באמת אין טעם לדוש בזה יותר.
תודה על השיתוף.
 

חידUש

New member
אז כך:

את מתארת מקרה ספיצפי, בנקודת זמן.
חסר לי מידע. למשל:
האם זו פעם ראשונה שזה קורה?
האם היא הולכת בד"כ לביה"ס במצב רוח נורמלי / קבוע / רגיל?
האם היא ילדה בעייתית בתחומים נוספים? האם היא חוצפנית? מרדנית?
האם היא סיפרה / שיתפה / רמזה / ניסתה לקבל תשומת לב?

לטעמי,
אין מקום להאשים את ההורים.
הטיפול של הצוות החינוכי, לפי התאור שלך, מזעזע ונטול רגישות לחלוטין.

משהו קרה. סתם כך, לא קמה נערה יום אחד, ומחליטה לא ללכת לביה"ס 3 חודשים.

אולי יום אחד זה יתברר, והיא תספר.
ואולי לא.
 

פריאל12

New member
השלמת החסר

זו הפעם השניה שזה קרה - קרה כשהילדה היתה ביסודי, אך לתקופה קצרה יותר.
היא הלכה לבי"ס כרגיל, היא לא ילדה בעייתית מבחינה התנהגותית ולא חוצפנית,
להיפך - היא שקטה.
לגבי המרדנות, נראה לי שכן, כי אפשר בהחלט למרוד גם בצורה מופנמת.
אולי זה היה נסיון לקבלת תשומת לב, אך היא לא שיתפה איש (עד היום!).

אני מסכימה שאדם לא קם בבוקר, מרגיש שהוא עם ו(לא) מתחיל ללכת.... (שלמה ארצי).
גם בהחלט יכול להיות שמדובר בשילוב של גורמים, ואני לא ממהרת לדחוק את רגלי ההורים מהעניין.

אני מקווה שזה יחשף כדי שאפשר יהיה לטפל בכך - עד עתה נגלו רק הסימפטומים.
 

פריאל12

New member
לו מחצית ממס' הצופים היו מגיבים....

זה כה מעניין ומפרה לקרוא תגובות של אחרים הבאים ממקומות שונים, מרקע שונה, מגילאים שונים
ובעלי ניסיון חיים שונה.
לעתים זה גם מאוד עוזר....
 

חידUש

New member
את יודעת פריאל

מעניינת התופעה של לקרוא באדיקות בכל מיני
פורומים, דעות, נושאים, מחשבות, גישות,
ולהישאר במקום של סמוי.
לפתע שמתי לב לכמות הצפיות של כל מיני הודעות,
וכמות הכותבים הקבועים.

כל אחד ובחירתו הוא,
ואני שואלת:
"האם לא "מדגדג" אף פעם, להשתתף / לענות / להביע דעה?

זה מה שנקרא - "אזור הנוחות"

בקר טוב ישראל!
 

פריאל12

New member
מתחת לעדשת המיקרוסקופ:

נראה לי, כי אנשים המגיעים לפורום בו כותבים אנשים קבועים (וקל להבחין מי הם), אולי חשים מחוץ לתמונה.
שיחה בין אנשים המתכתבים באופן קבוע, יש לה אינטראקציה, זרימה כזו שלא פשוט להשתלב בה.
אבל אלו חבלי ההתחלה - גם לי קשה להתחבר ישר כשאני גולשת בפורומים אחרים. אבל צריך רק להתחיל...
ברגע שמתחילים, זה הופך לפשוט יותר וטבעי.
אני חייבת להודות כי גם לי לוקח זמן עד שאני מחליטה להשתתף. בהתחלה אני קוראת, בוחנת... כמו בחיים
 

משה רון

New member
מספר צפיות גדול בהודעה עם כותרת תמימה לכאורה

הביאה אותי לחשוב(הקרדיט לארצי
) שאנשים נכנסו לתוכן ההודעה בגלל שאת פריאל12
וההודעות שלך מעניינות ומושכות לקרוא. את כותבת כתיבה שוטפת ומהנה ולכן יש הרבה צפיות
והתגובות...זה כבר קשור לרמת העניין או הרצון להביע דעה.
יכול להיות שכותרת עסיסית יותר כמו: "מה שקרה לילדה" וכד. היתה מושכת כמות כניסות
גדולות יותר.
 

חידUש

New member
מסכימה איתך משה, כי הכתיבה

של פריאל קולחת, מעניינת זורמת.

לא מסכימה איתך לגבי שאר כתיבתך, וכותרת "עסיסית".
לפני שכתבתי את דעתי על מספר צפיות, התבוננתי בשני עמודים,
וראיתי כי יש המון צפיות גם בהודעות שכותרתן לא "עסיסית".
 

פריאל12

New member
ראשית,תודה לשניכם.אבל לפני שלב ההסמקות


ברצוני להסב את תשומת לבכם לתופעה, שבעצם מדגימה את שרשמה חידוש:
לא הלכתי מאוד רחוק, אבל כשסרקתי לא מעט שרשורים, הבחנתי בכך שההודעה הפותחת את השרשור
מקבלת כמות צפיות רבה מאוד ביחס לתגובות העוקבות לה - כך זה עבד ללא יוצא מן הכלל.
 
למעלה